תכירו את האנשים שעושים כבוד לפרפרים

'זנב סנונית נאה', 'נמפית הסרפד', ו'לימוני האשחר' – אם אתם לא שייכים לקבוצה הצבעונית של מנטרי הפרפרים של קרית אונו' השמות הללו ודאי לא יגידו לכם דבר אך אלו הם זנים של פרפרים שעפים להם במרחבי ארצנו שהתברכה ב 127 זנים של פרפרים. פי 4 ממדינה אירופאית ממוצעת.

קבוצת מנטרי הפרפרים של קרית אונו

איתן אלחדז ברק

בחופשת הפסח האחרונה נערך כמדי שנה באביב סקר ניטור הפרפרים של ישראל. לצורך כך התגייסו 44 חברי הקהילה מתוכם 10 אשר מהווים את הגרעין הקשה בניהם: מהנדס מכונות, מורה ומוקדנית של העירייה, אלו פתחו את האפליקציה היעודית והסתובבו שעות כדי לדווח את כמות הפרפרים שהם ראו בשטח מסוים.

לכבוד המאורע החגיגי הגיע לעיר להדרכה בגינה הקהילתית ברנר – גורו הפרפרים – דובי בנימיני (83) שנחשב לאחד מחוקרי הפרפרים החשובים בעולם וכמי שעוסק בתחום 'רק' 74 שנים עת היה בגיל תשע: "גרנו בחיפה וזו הייתה תקופת מלחמת העצמאות" הוא מספר לי תוך כדי שהוא מנסה לצוד פרפר שמתחמק לו, "פינו אותנו לבית בשכונות העליונות של הדר ושם באחד הבתים הנטושים חוויתי גילוי". הוא ראה פרפרים שמסתובבים בחצר הבית, 'זאת הייתה אהבה ממבט ראשון'.

המקצוע שלו בנימיני זה בכלל הנדסה אווירונאוטית והוא עבד שנים רבות בתעשייה האווירית תוך שהוא חוקר פרפרים וכותב את המדריך הראשון בארץ לזיהוי פרפרים והוא משלים את האנציקלופדיה לפרפרי הלבנט תוך שהוא קוצר תגליות בתחום.
במהלך השנים ההבנה שלו בתחום הפרפרים יחד עם הידע ההנדסי הובילו אותו לשורה של פיתוחים צבאיים כולל לקיחת חלק בפיתוח מטוס הלביא (ופרס בטחון ישראל) וגם רחפנים מסווגים, "רק לאחרונה" הוא מספר, "התייעצו עמי לגבי הלחימה בעזה" הוא אומר ולא מפרט מעבר לכך.

טלי שוורץ – מרכזת הקבוצה
גורו הפרפרים – דובי בנימיני

טלי שוורץ, רכזת קבוצת מנטרי הפרפרים של קרית אונו: "העיר לוקחת חלק חלק בפרויקט תוכנית הניטור של פרפרי ישראל. תוכנית זו הוקמה ב – 2009 ביוזמת 'אגודת חובבי הפרפרים בישראל' (אותה הקים בנימיני בשנת 83') זאת במטרה לבנות מאגר מדעי אשר יאסוף ויתעד נתונים ומידע על מצב הפרפרים בישראל. זהו למעשה פרויקט המדע האזרחי הגדול בארץ המושתת על מערך גדול מתנדבים עם מעל 200 מסלולי ניטור מהגולן ועד אילת.
כיום מבינים בעולם כי מדע אזרחי הוא כלי חשוב לקידום מעורבות ציבורית ברמה המקומית והלאומית. זאת לצד גישה הרואה בתושבים כמשאב עירוני ולא רק כצרכן שירותים.

פרפרים הם ביו – אינדיקטור לסביבה בריאה, עקב רגישותם המיוחדת לשינויים סביבתיים. בהמשך לכך אחד האתגרים העומדים לפתחנו עם הגידול באוכלוסייה והתרחבות השטחים האורבניים, היא שלאת שימור המערכת האקולוגית – בדגש על שירתי האבקה טבעיים, ב=מסיבה זו שימוש בניטור פרפרים יכול להוות מדד יעיל להערכת מצב השטחים הפתוחים בתוך העיר".

העיר קרית אונו הצטרפה לתוכנית הניטור בשנת 2019 זאת ביוזמת מחלקת איכות הסביבה בעירייה. הקהילה המונה כ 45 איש נפגשת אחת לחודש והם עוברים הכשרה לצבע תצפיות פרפרים ע"פ פרוטוקול קבוע. הנתונים נכנסים למאגר ארצי ומשמשים לניתוח הסביבה. חברי הקהילה נהנים מסיורים לימודיים, מכירים את הטבע העירוני הסובב אותם ומי שרוצה אף לומד להקים גינות פרפרים (על כך כתב ספר מעמיק בנימיני) עם פרחים מושכי פרפרים ופרפריון – כלוב מיוחד לגידול פרפרים.


פרויקט נוסף במסגרת זו היא יוזמה מקסימה בשם, 'מנטר מאמץ גן' בו בשיתוף מחלקת החינוך בעירייה המנטרים מעבירים פעילויות בגני הילדים וחושפים את הילדים לדבר שהכי קרוב אליהם – פרפרים מכל מיני צבעים
שירדו אלי ביום אביב נעים
הביאו לי במתנה
ריחות שדה וקצת אבקה
וגם דרישת שלום חמה
מקרן שמש מתוקה

תגובות

להשאיר תגובה