מיכל רוזן היא יוצרת אינדי פולק/רוק עם נגיעות אלקטרוניות הפעילה זה שנים ספורות בסצינת המוסיקה המקומית, כאשר בשנתיים האחרונות עמלה נמרצות על אלבום הבכורה שלה ( In The Sun) העתיד לראות אור בקרוב ומתוכו יצא לאחרונה סינגל הבכורה הנושא שם האלבום וזכה לשבחים בכלי התקשורת והמדיות השונות. מלבד קול נעים לאוזניים, מלטף ובעל ווקאליות נהדרת, רוזן דוגלת בגישה הפשוטה, הכנה והאמיתית לחבר בין רגש למוסיקה, בין תשוקה ליצירה ובין לב היוצר למאזין, מה שחושף יוצרת כשרונית שכדאי להשקיע זמן ולהאזין למסר שיש לה להעביר בעזרת המוסיקה שלה.
מיכל, מתי החל הרומן שלך עם מוסיקה?
"אפשר לומר שהמוזיקה נכנסה לחיי בשלבים מאוד ראשוניים וטריים. הודות לאהבה של אבא שלי ואחיי למוזיקה זכיתי להיחשף למלודיות חדשות ומוזרות כשעוד הייתי פעוטה במושב האחורי של האוטו. בנסיעות ארוכות, אבא שם דורס, ביטלס, האחים בלוז..אחיי שמו את מה שהיה באופנה, אואזיס, גנס אנד רוזס…ואני ספגתי וספגתי מהכל…בגיל חמש הייתי ממלמלת שירים של לנון מהאלבום דאבל פאנטזי בג'יבריש…הייתי בטוחה שאני יודעת על מה מדברים גם בלי להבין את המילים ממש. והתדרים האלו בנו אותי ואת האישיות שלי. הסיפורים והאנשים שבנו את עולם המוזיקה היו החברים הדמיוניים שלי. באופן פרקטי, התחלתי ללמוד פסנתר קלאסי בגיל צעיר, אבל התמרדתי במסגרת המובנית שזה דרש, בגיל ההתבגרות חזרתי לפסנתר אבל הפעם בתור יוצרת, ומצאתי שיש שם משהו שמרגיש לי כמו בית".
מתי החלטת שמוסיקה זה הייעוד שלך בחיים?
"באופן כללי אני חושבת ששום דבר לא נקבע מראש, אבל בהחלט ניתן לראות נטיות טבעיות שמרגישות יותר טבעי ללכת איתן – ואצלי היצירה והבמה הן בהחלט נטיות מולדות. אף על פי כן, אני פחות חושבת על זה במונחים של ייעוד, אלא יותר מנסה כל הזמן לדייק את הפעולות שלי בעולם ולמצוא את מה שאני מסוגלת ורוצה לעשות ללא הפסקה לאורך זמן. עם המוזיקה אני מרגישה שאני יכולה, וגם רוצה, להעביר ימים ולילות סביב זה. בנוסף, יש לי תחושה פנימית שרוצה מאוד שאני "אלך על זה" עד הסוף. היו לי כמה גלגולים, כמה נסיונות קודמים לעשות משהו עם היצירה שלי, ולא הרגשתי אף פעם שבאמת צעדתי בדרך הזו עד הסוף, באומץ ובמחוייבות אמיתית, כנראה בגלל פחדים שונים. עכשיו אני לגמרי צועדת בה, עם כל מה שמשתמע מכך".
מה הקשיים הבולטים בהם נתקל יוצר עצמאי בישראל של 2016?
"בכל שלב של יצירה יכולים להגיע אתגרים. אבל מה שיכול להיות משותף לכל היוצרים בישראל של היום כנראה יהיה סובב סביב עניין התקציב וסביב עניין המדיה ואיך "להוציא את המוזיקה החוצה". לאחר עשיית האלבום (שגם היא מאתגרת בפני עצמה) מגיעות שאלות רבות. האם לקחת איש יחסי ציבור? האם להשקיע בגופי הפצה שונים? אולי קמפיין הדסטארט? האם להשקיע בקליפים ביוטיוב? איפה במדיה הנוכחות תהייה הכי פורה (ברדיו, באינטרנט)? והשאלות מרובות. לגבי דברים מסויימים הרבה אמנים לא שואלים שאלות – ואני באופן אישי שמעתי אין ספור אמונות רווחות בדעת הקהל של המוזיקאים ש"חייבים ככה…וחייבים ככה…אין ברירה אלא…" ועוד שלל קביעות דוגמטיות. בהתחלה גם האמנתי בחלק מהם בצורה עיוורת. אבל החיים הובילו אותי למצוא את דרכי שלי – ובחוויה שלי, יש משהו מאוד מחזק בחקירה האישית של תחום השיווק והקידום, בעבודה העצמאית שאני עושה, בנוכחות שאני קובעת לעצמי במדיות השונות ובאחריות האישית שלקחתי עבור היצירה שלי. לי באופן אישי הקידום העצמי הוציא ממני כוחות ומשאבים נפשיים, ובנה לי חלקים שהיו חסרים בבטחון העצמי ובאמונה במסוגלות שלי. אז עם כל העניין התקציבי שכבודו במקומו מונח, לפעמים הכלים שיש בידינו הם לוא דווקא חומריים, אך הם עצמתיים לא פחות, ובהעדר משאבים פיזים ניתן לגלות אותם ולעבור תמורה משמעותית. בכך מה שניתן להגדיר כ"קושי" הופך להיות כלי מאוד מחזק".
כמה זמן ארכה העבודה על אלבום הבכורה ועם אילו מוסיקאים שיתפת פעולה במהלך העבודה?
"העבודה על האלבום ארכה בערך שנתיים, במהלכה כתבתי גם חומרים חדשים, חלקם תוך כדי עבודה באולפן. שיתפתי פעולה עם עדי חייט, חבר להקת "יציאת חירום" שהפיק את האלבום שלי וגם מנגן איתי בהרכב. זה שיתוף פעולה מטלטל ומרתק עבורי, אבל לא פחות מזה, נעים וקסום, כיוון שעדי ואני שני אנשים מלאי תשוקה ליצירה ולמוזיקה, אנשים מאוד אוהבים שרוצים להביא את האהבה הזו כל הזמן לידי ביטוי ביצירה – וזו לוקחת אותנו רחוק בשאיפות שלנו ובמחוייבות שלנו למוזיקה. אז העבודה יחד עבורי לפחות היא תמיד מאוד אמוציונלית, ומתחת לפני השטח תמיד יש תנועה של זרמים פנימיים – וזה סוג הדברים שמעניקים לי השראה ליצור, זה הריגוש האותנטי, הכמעט ילדי הזה ליצירה, שקשה לי כבר לראות אצל הרבה מוזיקאים ומפיקים אחרים. יחד עם עדי חברו אלינו מוזיקאים מאוד מוכשרים, בהקלטת האלבום ניגנה איתנו גם אלכסנדרה דניסוב, בת זוגתו של עדי, כנרת מדהימה שלוקחת אותי תמיד לממלכות רחוקות במוזיקה שלה. בלהקה עצמה אני משתפת פעולה עם הגיטריסט סתיו שיימן, הבסיסט איתי סימון והמתופף עמית כהן – שלושה מוזיקאים אדירים, ואנשים מיוחדים ואהובים שאני מודה על הנוכחות שלהם בחיים שלי כל הזמן".
ספרי על השיר החדש In The Sun?
"השיר נכתב ברגע קסום שהייתי על הפסנתר, בן זוגי מתן בדיוק יצא לטיול, ואני התמלאתי פתאום בתחושה של השלמה, של אהבה, ושל "קיץ" וחופש, והשיר פשוט זלג ממני, מתוך אותן תחושות. כשמתן חזר מהטיול השיר היה גמור. זה היה מהיר מאוד. אחר כך הבנתי שהשיר מכיל רבדים נוספים, של השלמה עם מקומות לא פתורים רגשית, של חשיפה החוצה ל"שמש" שהיא המבט האוהב, הפנימי, המודעות שמקבלת הכל, גם מקומות חשוכים ולא מובנים. זה שיר שנכתב מתוך תחושה של חזרה הבייתה. כשאני שרה אותו אני תמיד מדמיינת טיול קיצי בטבע, כמו איזה חלום. דבר מעניין לגבי השיר הוא שהחלטתי להקליט אותו בתדר מיוחד של 432 הרץ. זהו תדר מעט יותר נמוך מהתדר הסטנדרטי, שלפיו היה נהוג להקליט עד בערך אמצע המאה הקודמת. המשמעות שלו היא יצירת הרמוניה וסנכרון עם הזרימה של התדרים בגוף ובטבע. זו חלק מתנועה של מוזיקאים נוספים, קלסיקאים וגם זמרי רוק\פופ (בניהם פרינס ורמי פורטיס לפי מה ששמעתי), שמאמינים שזהו התדר הנכון והבריא יותר להאזין דרכו למוזיקה, ואני מאוד נהנית להאזין למוזיקה בתדר זה".
מאילו אמנים את שואבת השראה?
"אני שואבת השראה מכל מה שמרגש אותי. אין ז'אנר אחד, וזה גם משהו שמאוד משתנה. לאחרונה שאבתי הרבה השראה מקרול קינג, שיוצרת סוג מסויים של שירים שיש בהם נגיעות בלוזיות שמאוד מרגשות אותי, אז יצרתי המון מהמקום הזה. לאורך הזמן גם הבטתי באמנים כמו רג'ינה ספקטור, ניל יאנג, מארק נופלר, ג'ון לנון, דילן ועוד רבים וטובים, ושאבתי מהם השראה. אני גם מנסה להביט באמנים מודרנים, בארץ ובחו"ל, בדרך שהם עוברים כדי להגיע למקום שהם מבקשים להגיע, ומנסה לראות את הישיגיהם כתקווה אופטימית שהכל אפשרי".
מה מיוחד במוסיקה שלך כראות עינייך (מנקודת מבטך) ?
"כמו כל מוזיקה שמגיעה ממקום אותנטי, אני רוצה לחשוב ולהאמין שהקול הייחודי שלי נשמע בשירים שלי, שהם מרגשים את השומעים, ושהם מוצאים בהם משהו חדש. כראות עייני כל החלקיקים הייחודיים שמרכיבים את מה שנקרא "מיכל", אם זה סיפור חיי, המקומות שהייתי בהם, הדמיון שלי, הפחדים והתשוקות שלי, הצלילים שמלווים אותי ושאיתם אני יוצרת – כל זה יוצר קומבינציה די ייחודית של אדם ושל יוצרת, שאני מאוד מקווה שהיא מספקת כדי להעניק לעולם משהו חדש ואמיתי".
מה החלום הגדול שלך בתחום ?
"להיות מסוגלת ליצור בחופשיות כל חזון שבא לי ליצור, מתוך מקום של שמחה ואהבה, ושיהיה תמיד קהל שהולך יחד איתי ומשלים את מסע היצירה שלי, בכך שהוא מקבל אותה אל ליבו".
