אור הזרקורים באולם קריית התרבות ומרכז המוזיקה ע"ש גאיה חליפה האיר השבוע לא רק את השחקנים על הבמה בהצגה המרגשת "אגוניה", אלא בעיקר את מאות הזוגות של העיניים הבורקות באולם.
https://www.youtube.com/watch?v=9eB2guMRnBc
"אני אקום מכיסא הגלגלים שלי ואני ארקוד, גם אם זה יהיה הדבר האחרון שאני אעשה בחיים שלי!" – המשפט העוצמתי הזה, שנזרק לחלל האוויר מתוך ההצגה על רקע צלילים יווניים, הצליח לזקק לרגע אחד את הרוח שמנשבת החודש בקריית אונו: תאוות חיים, שמחה בלתי מתפשרת וקהילה שלא משאירה אף אחד מאחור.
לעטוף את הדור שבנה את המדינה
אירוע הפתיחה החגיגי, שנערך במעמד ראש העיר מיכל רוזנשיין והמשנה לראש העיר ומחזיק תיק הגמלאים משה דאלי, סימן את יריית הפתיחה לחודש עמוס בתרבות ופנאי, אך גם העלה על נס מסר חברתי חשוב מאין כמותו.
"אנחנו מאוד שמחים לפתוח את חודש הגמלאי, חודש שבו באמת יש עושר של פעילויות ואירועים לגיל השלישי", אמרה ראש העיר, מיכל רוזנשיין, אל מול האולם המלא עד אפס מקום. בדבריה, בחרה רוזנשיין לגעת בנקודה הרגישה ביותר של בני הגיל השלישי ופנתה בקריאה נרגשת לכלל תושבי העיר: "אומרים 'אל תשליכני לעת זקנה'. לא סתם אומרים את המשפט הזה. אלו אנשים שצריך לדאוג להם ולעטוף אותם. אני ממש קוראת לכל התושבים שלנו: מי שיש לו אמא, אבא או שכן מבוגר – תרימו טלפון, תשאלו מה נשמע, תדפקו בדלת, קחו אותם לקפה ותדאגו להם. אנחנו כעירייה דואגים לתרבות, לאושר, לטיולים ולחיי האהבה פה, אבל אתם תדאגו ליחס הטוב והעוטף, כי אין כמו האנשים שבנו את המדינה – מגיע להם הכל".
בתכנון : אולם שיביא בשורה לאוכלוסיית גיל הזהב בעיר
ואכן, העשייה העירונית אינה מסתכמת בחודש אחד. משה דאלי, המשנה לראש העיר ומחזיק תיק הגמלאים, ליווה את הבאים בכניסה לאולם והביא עמו בשורה של ממש לעתיד הקרוב: "מציינים היום את חודש הגמלאי בכל מדינת ישראל, אבל בקריית אונו אני חושב שכל השנה היא שנת הגמלאי. מדי שנה אנחנו מכפילים פי כמה את האירועים ואת העשייה. בעזרת השם, בקרוב מאוד נפתח מקום חדש – קיבלנו הקצאה מראש העיר לרווחת הגמלאי: אולם גדול שיהיו בו פעילויות מהבוקר עד הלילה ברמה מאוד גבוהה לכלל אוכלוסיות הגמלאים".
מהכורסה של הפדיקור אל מועדון החברים: הסיפור של סילבי
מאחורי ההצהרות והמספרים, נמצאים האנשים שהופכים את המועדונים בעיר לבית של ממש. אחת מהן היא סילבי וויס, שהחלה להתנדב במחלקה לרווחת הגמלאי כבר לפני כ-17 שנה, ומאז העשייה החברתית זורמת בעורקיה.
"הייתה לי חברה שריכזה שורדי שואה ב'בתים חמים'", נזכרת סילבי בעיניים נוצצות. "התנדבתי לעזור לה וזה תפס אותי חזק. מאז הקמנו את 'קפה אונו', שהתחיל כמפגשים עם שורדי שואה והתרחב עם השנים. אני לא מכירה הרבה מקומות שיש בהם כזו פעילות למען התושבים הגמלאים".
כששואלים את סילבי מהו האתגר הגדול ביותר של גיל הזהב, היא לא מהססת לרגע: "בדידות. ואנחנו דואגים שהם לא יהיו בודדים. דואגים לעניין אותם, שיגיעו, שיהנו – והם מרגישים שדואגים להם". סילבי מספרת בהתרגשות כיצד היחס האישי בעיר מחלחל מלמעלה, ואף משדרגת בסיפור אישי על ביקור בית מפתיע של ראש העיר אצלה ואצל שכנתה: "מיכל מגיעה לבתי קשישים, שואלת, מתעניינת, וזה מוסיף המון".
השליחות של סילבי לא נחה לרגע, אפילו לא ברגעים היומיומיים ביותר. "העצה שלי למי שמגיע לגיל הזה היא פשוט לקום ולבוא", היא מחייכת ומוסיפה אנקדוטה טרייה: "בדיוק אתמול הייתי בטיפול פדיקור, ומישהי סיפרה לי שיש לה מכרה אלמנה, בודדה, שלא יוצאת מהבית. אמרתי לה מיד: 'תני לה טלפון שתגיע, נקבל אותה בברכה!'. היא יכולה לבחור איזה חוג שהיא רוצה – יש חוג סריגה, יש בית חם לגברים, יש לנשים. כל מי שרוצה יכול למצוא משהו לטעמו".
תשעה מועדונים, אינספור חוויות: מה מחכה לכם החודש?
מי שמנצחת על המלאכה הזו לאורך כל השנה היא יפעת סימן טוב, מנהלת המחלקה לרווחת הגמלאי באגף לשירותים חברתיים. "עבור הגמלאים יש חשיבות מאוד גדולה שיצאו מהבית, שיחוו ושיהנו", מדגישה סימן טוב. "אנחנו פועלים לאורך כל השנה עם תשעה מועדונים, סדנאות, הצגות ומקהלה – הכל רק כדי שאנשים יהיו בחברויות ויהיו ביחד. אנחנו רק הולכים ומגדילים את ההיצע".
עיון בתוכניית החודש של המחלקה לרווחת הגמלאי מגלה עושר תרבותי מעורר השראה (שרובו המוחלט בכניסה חופשית), הפרוס על פני מוקדים שונים בעיר
הדלת פתוחה – רק צריך להיכנס
הזקנה אולי מביאה איתה אתגרים, אבל יש כאלו שדואגים להוכיח בכל יום מחדש שהלב לעולם אינו מזדקן כשיש לו קהילה פועמת סביבו. כפי שסיכמה זאת סילבי בפשטות כובשת: הכל כבר מוכן ומחכה – לכם נשאר רק לקום ולבוא.
