באחת האפיזודות של ארץ נהדרת בעונה הנוכחית, "כושי" המציל שאותו מגלם בכישרון רב אלי פיניש, מקבל חוזר מעיריית תל אביב – הנחיות למצילים כיצד להתבטא באופן "פוליטי קורט" לדבריו, עם המבקרים בים. כושי מבחין בילד קטן שנראה אבוד במים, וקורא לו לחזור לאבא ואימא שלו או לאימא ואימא שלו, או לאבא ואבא והודית ומקנח ב"אנא עארף, מה נהיה היום?"
נכון, עדיין רוב המשפחות מישראל מורכבות מ-אבא-אימא-ילדים אך בשנים האחרונות המושג "משפחה" התרחב והוא מכיל בתוכו שלל צורות ומבנים: הורות משותפת – שני אנשים שהחליטו על פי הסכם להיות הורים לילדים, שני הורים בני אותו המין, ושני הורים שהביאו ילדים בפונדקאות. לפעמים מדובר בשני הורים לילדים, לפעמים בשלושה וארבעה. על פי הנתונים של "משפחה חדשה" יש כ-18,000 משפחות חד מיניות בישראל, אך לא ידוע מה מספר המשפחות שבהורות משותפת. אמנם לפני כמה שנים התופעה של הורות אחרת הייתה הרבה יותר דומיננטית בתל אביב, אך היום היא כבר התפשטה וזלגה לפריפריות, וכך בקרית אונו, בהוד השרון או בראשון לציון ניתן יהיה למצוא לא מעט משפחות עם מבנה קצת שונה.
אורלי (41) ודורית (32) הן בנות זוג המגדלות יחד את אדר, בתה של אורלי, החולקת הורות משותפת עם שרון, אימה השנייה של אדר, וכולן מתגוררות ברמת גן. נשמע לכם מסובך? "לפעמים זה יכול להיות מאוד מאתגר", אומרת אורלי, "בת זוגי דורית, מגדלת איתי ילדה שהיא לא שלה. זה יצר מורכבות וחוסר בהירות לגבי התפקיד שלה והקשר שלה עם בתי, בסופו של דבר נדרשנו ללכת לטיפול על מנת לנסות לשפר את זה".
אילו תגובות אתן מקבלות מהסביבה שלכן?
"אני מודה שקיבלתי רק תגובות חיוביות בנושא, כולם מתייחסים לחיים שלי כאילו הם נורמטיביים, והדבר היחיד שתוהים עליו הוא אם לא חסר לנו איבר מין גברי", אומרת אורלי ומספרת שדווקא להיות טבעונית היום זה הרבה יותר קשה מלהיות לסבית. "אנחנו מיעוט נרדף ושנוא, כולם מסביב יורדים עליי ומציקים לי כל הזמן. אבל לאף אחד לא ממש מזיז שאני לסבית ושאנחנו מגדלות יחד ילדה".
אורלי נזכרת בסיטואציה משעשעת, שבה למישהו כן היה אכפת מזהותה המינית. "כשאני ודורית התחלנו לצאת, עצרנו לאכול בחנות של מוכר ג'חנונים עירקי "עתיק" כזה מרמת גן, שנקרא באבא סולימאן. הוא איש מצחיק כזה שאי אפשר שלא לצאת נעלב מהחנות שלו. קנינו את הג'חנון וישבנו לאכול מחוץ לחנות. הוא ראה שאנחנו במצב אינטימי, ניגש אלינו ושאל: "מה היא בשבילך?" השבתי שהיא הבת זוג שלי, והוא לא הרפה, חזר שוב ושוב על השאלה, ואני ניסיתי ורסיות שונות: היא האישה שלי, שותפה לחיים, מה לא ניסיתי, ולמרות שהובכתי אילצתי את עצמי להגיד את האמת. עד שבסוף אמרתי: "היא הבת דודה שלי", ואז הוא אמר: "אהה בסדר", והלך. זה נגד את תפיסת העולם שלו, והוא לא הצליח לקלוט את העניין, ורק כשאמרתי שהיא בת דודה שלי הייתה שם הבנה והקלה. בתל אביב דבר כזה לא יכול לקרות".
