5 שנים שרועי דהן (37) – יוצר וזמר ישראלי היוצר ושר באנגלית, מלווה את סצינת הרוק המקומית. מאז אלבום הבכורה שלו (Some Of This Life) שזכה לאלבום השנה ע"פ "טיים אאוט", דהן לא נח וחרש את הארץ (ומחוצה לה) לאורכה ורוחבה בהופעותיו, הוציא אלבום נוסף מצליח (The Man In My Head) ועבד נמרצות על אלבום שלישי מתוכו יצא היום סינגל שני – Time To Leave ( מילים ולחן: רועי דהן, הפקה מוסיקלית: רועי אביטל).
רועי, מה שלומך בימים אלה?
"שלומי טוב , תקופה פורה , עמוסה ומרגשת. הרבה דברים טובים קוראים, ובעיקר העבודה האינטנסיבית על האלבום השלישי שמתקרב במהירות לקו הסיום."
בדרך כלל, כשאמן מוציא אלבום ראשון, יש לו את פוביית האלבום השני, מה הלבטים והחששות העומדים בפני אמן המוציא אלבום שלישי מנקודת מבטך?
"האמת שלא היו פוביות באף אלבום, וככה גם בשלישי. לא היו לי לבטים אף פעם לגבי השירים, או שהשיר טוב ואני אוהב אותו, או שאני פשוט עוזב את השיר עד שאחזור אליו מתי שהוא, שיגיע הזמן שלו. או שלא."
כיצד נולד Time To Leave ?
"אחרי פגישה עם דפנה , אשה שמתעסקת בגלגולי נשמות ,נפגשנו אצלה בבית, היתה לנו שיחה מרתקת שבסופה היא אמרה לי , …" לך לפארק הקרוב לבית שלך, תוריד את הנעליים והגרביים, ולך על הדשא…" כסוג של מטאפורה למה שאני צריך לעשות כרגע בחיים שלי. מאז אני הולך יחף."
מה מרגש אותך?
"מה לא מרגש אותי?"
מה התכונות הבולטות שצריך בכדי לשרוד במקצוע תובעני ואכזרי כמו מוסיקה?
"ראיתי אמנים מהמון מקומות בעולם , עם שלל תכונות שונות או מגוונות. אני חושב שמה שבאמת היה מיוחד לכולם, זה האהבה האמתית שיש להם בלב למוזיקה. אבל כמובן שמעל הכל אתה צריך כוח התמדה, כי נשברים בדרך עשרות פעמים."
ספר קצת על האלבום.
"הוא קצת שונה מהקודמים, למרות שיש כמה שירים שממש מתכתבים עם האלבום הראשון והשני. אבל אני חושב שמשהו בטקסטים ובצורת ההלחנה נהיה אחר. לא משהו מאוד מדויק שאני יכול לשים עליו את האצבע, אבל איזה שהיא תחושה כללית של בגרות, בכל הרמות. אני עובד עליו כבר למעלה משנה , ונראה שמחילים להתקרב לסוף. אני חושב שמה שעוד מיוחד באלבום השלישי, זה שיתופי הפעולה עם מפיקים שונים, מה שלא קרה באלבומים הקודמים. ארבעה שירים שמופקים מוזיקלית ע"י ארבעה מפיקים שונים שגם באים מעולמות שונים. פטריק סבג , רועי אביטל , אסף טוביה, ורועי וושינסקי ."
