מרכז אדמונד דה רוטשילד לחינוך ולתרבות בת"א, משיק סדרת אירועי תרבות ומדע לקהל הרחב. ביום ראשון הקרוב, 17.4.2016,בשעה 18:00 בערב, ירצה הד"ר ארסניי פינקלשטיין מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן על הקשר בין חקר המוח והאמנות. לדבריו, חוקרי המוח הראשונים בהיסטוריה היו האמנים שפיתחו דרכים "לרמות" את המוח ולייצר אשליה של מציאות תלת ממדית בתוך ציורים שטוחים
בעידן שלנו, האומנות עושה שימוש בטכנולוגיות של מציאות מדומה שמספקת אשליה מלאה של מרחב תלת ממדי אלטרנטיבי. כיצד תאי עצב מקודדים, בעצם, את המרחב הווירטואלי הזה?
הנוירו-ביולוגיה והאמנות ייפגשו בהרצאתו של חוקר המוח, ד"ר ארסניי פינקלשטיין מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, במפגש על מוח, אמנות, מרחב וניווט וירטואליים. מפגש זה הוא הראשון בסדרה של פעילויות תרבות שיוזמת ומפיקה חברת ארטלינק, במרכז אדמונד דה רוטשילד לחינוך ולתרבות, שפותח את שעריו לציבור, בשדרות רוטשילד 104, בת"א.
ד"ר ארסניי, כיצד המוח יוצר אשליה של מציאות תלת מימדית בציורים שטוחים?
מאז ימי המערות של האדם הקדמון ובמשך כל ההיסטוריה האנושית, אמנים התמודדו עם האתגר לגרום למוחנו לתרגם אסופות של קווים וכתמי צבע לאובייקטים או למרחבים בעלי צורה ועומק. בכך הפכו, למעשה, האמנים לחוקרי המוח הראשונים. הם חשפו – בצורה אינטואיטיבית, את העקרונות העומדים בבסיסה של תפיסת המרחב. מחקרים מדעיים שבוצעו בשנים האחרונות בתחום חקר המוח גילו שחוש הראייה (בעיקר) מתרגם את החלל בו אנו נמצאים והמיקום שלנו בתוכו, למדדים של גודל וצורה וכך נוצרת אצלנו במח תפיסת מרחב תלת ממדית, גם כאשר אנו מתבוננים גם בציורים שלרוב הם, כידוע, שטוחים לגמרי.
איך מנגנון הפעולה הזה ששירת את מוחו של שוכן המערות הקדמוני מסתדר עם טכנולגיות המציאות המדומה של ימינו?
טכנולוגיות המציאות המדומה לוקחות את האמצעים וה"תחבולות" שפיתחו האמנים במשך ההיסטוריה ויוצרות אשליה של מציאות תלת-מימדית עשירה מאוד. זהו למעשה מיזוג של טכנולוגיות הדמייה מתקדמות ביותר עם אמנויות פופולאריות כמו קולנוע. לא מן הנמנע, שבעתיד הקרוב הטכנולוגיה תאפשר המרה של סביבתנו למציאות סינטטית, אשר תתקיים בתוך מרחב מדומה שיעוצב על פי הרצונות שלנו.
מסובך. גם מי שאינם חוקרי מוח יצליחו להבין משהו במפגש איתך?
בטח. נתבונן ביצירות אמנות שונות ונראה איך המוח מתרגם אותן, אני אדגים כיצד חקר המוח יכול להשפיע על אמנות חזותית ועל עיצוב הטכנולוגיות של מציאות מדומה.
נסביר את המנגנון שמאפשר למוח שלנו לתפוס מרחב "וירטואלי" שאינו קיים במציאות. אסביר – במילים לא מסובכות מידי, איך תאי-עצב מקודדים את המרחב התלת-ממדי סביבנו, ונעסוק כמובן גם בשאלה האם יכולת זו של המוח האנושי הינה מולדת או תלוית תרבות?
הרצאתו של ד"ר פינקלשטיין תתקיים כאמור ביום ראשון הקרוב, 17.4.16 בשעה 18:00 במרכז אדמונד דה רוטשילד לחינוך ולתרבות, בשדרות רוטשילד 104 בת"א. מפגש זה הוא הראשון בסדרה של פעילויות תרבות שיוזמת ומפיקה חברת ארטלינק, במרכז אדמונד דה רוטשילד לחינוך ולתרבות, שפותח את שעריו לציבור. ההשתתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש באמצעות הדוא"ל [email protected]
המרכז החדש, מיסודה של קרן רוטשילד קיסריה, יעניק הזדמנות ביטוי לסטודנטים לאמנות ובוגרי מוסדות אקדמאיים בישראל ויציג גם את מורשת התרומה והנתינה של משפחת רוטשילד בתחומי היישוב, התעשייה והתרבות – בארץ ובעולם.
