ביקורת הטלוויזיה השבועית על כל מה שמעניין באמת ב”אקס פקטור”
זו שווארמה… זה קבב… לא שירי, די עם זה. זה רק הפרק השני של העונה החדשה של “אקס פקטור”. תורידי את הלאפה הזו ובואי נדבר. או נשיר.
אחרי שרוב הפרק הראשון הוקדש לתיאור מתקפת הרעב של השופטים (ההסבר ההגיוני היחיד לכך שהסכימו להעביר חלק מהמתמודדים לשלב הבא), קיוויתי מאוד שביום האודישנים השני יורידו את שלטי “נא לא להאכיל את השופטים” מגב הכסאות שלהם, כדי שנוכל לקבל התייחסויות ראויות למה שקורה על הבמה.
ואכן, הפרק מתחיל בתחושת אופטימיות. בוקר טוב מועמדים, בוקר טוב בר היפה, בוקר טוב לניוטרוג’ינה ששילמו על פרסומת סמויה.
ומכאן ישר למועמד הראשון. מירון “דואג שיפטרו אותי או שזה קורה לבד” וויליאמס, מתויג כחתיך התורן והפנוי. כן בנות, הוא פנוי. הוא פנוי בנות, מישהי לא שמעה שהוא פנוי?
השופטים כנראה. “יש לך חברה? מה אתה אוהב באישה?” שואלת שירי. חבל שפורטיס הורס את הרגע עם שאלות על מוזיקה. מירון שר, הבנות מתעלפות ואפילו אחד ממיתרי הגיטרה לא עומד בעומס.
בשורה התחתונה: אנחנו לא חושבים שאתה שר מדהים אבל אתה חתיך, ננפה אותך בהמשך.
המועמדת הבאה, אנה, היא יפיפיה בת 21, דוברת עברית קטן וכועסת על בעלה דימה כי הוא לא מתרגם לה מהר מספיק את השאלות של התחקירנית.
כשאנה לא כועסת היא שרה אופרה, וה”וואו” של השופטים הפעם בהחלט במקום. הבעיה היא שתכניות ריאליטי לא אוהבות אופרה שלא עוברת אדפטציה. לכן אנה שרה גם את “זכיתי לאהוב” של עברי. אנחת רווחה עוברת מאחורי הקלעים. אפשר לעבוד עם הפלסטלינה היפה הזו.
בשורה התחתונה: עברתי? איפה דימה שיתרגם לי!
השלישי יעלה ויבוא מוכר הג’ינסים דניאל שילוח. ודניאל שילוח מאוהב. במשה פרץ. וזו אהבה ברמה חסרת המודעות של נטלי עטייה באיציק זוהר.
כשמאוהבים באמת, סולם מוזיקלי פחות רלוונטי. דניאל מזייף מרוב התרגשות בפעם הראשונה, בפעם השנייה ובפעם השלישית. יש לו קול יפה, אבל הוא לא מתייחס למה שהפסנתר מנגן. כי למי אכפת מכלי נגינה כשמשה מביט בך. השופטים מאפשרים לו להמשיך לזייף לאיטו במשך כמה דקות נוספות, בזמן שנראה שמשה מחפש את לחצן המצוקה שיאפשר לו בריחה שקטה מהמקום.
בשורה התחתונה: אם עברתי לשלב הבא? לא הקשבתי האמת. משה פה?
עיקר הפרק היא ליקה בת ה-15. נסיכה שעולה עם שרביט הקסמים האמיתי שלה. הארמון אמנם נמצא בכרמיאל, מי היה מאמין שכרמיאל היא בעצם ממלכה, אבל השרביט של ליקה פועל. רק שמעליה נמצאות הבנות האחרות בכיתה, היא מספרת, המלכות. ולמרות שליקה לא מאמינה שהיא מלכה, אלא רק נסיכה, השירה שלה מוכיחה תוך רגע שבהחלט יש לה דם כחול. לא ברור אם ליקה יודעת כמה היא מיוחדת, אבל השופטים מבינים שלפחות לשלב הבא היא חייבת להגיע. השאלה היחידה היא האם התחרות הזו לא קוצצת כנפיים של נסיכות אמיתיות? רק שלא תפגע.
שורה תחתונה: בהמשך מגיעות עוד שתי זמרות מוצלחות באמת, אבל אני עוד קצת שבויה תחת הקסם של ליקה ומפספסת את השמות שלהן.
דוכן הממתקים של יוסי שטרית הוא הנחיתה במציאות. מציאות בה לא ניתן להשיג נחש גומי בשעה עשר בערב. יוסי שר נפלא. השופטים בוכים. אני צריכה סוכריה.
שורה תחתונה: ממתק רציני לגמר
עשר הדקות האחרונות של התכנית מוקדשות לצילום הלחצן השבור במקלחת של משה. “בואו תצלמו” הוא מבקש, חושש להישאר לבד. אף פעם אין לדעת איפה דניאל מהג’ינסים יצוץ.
