"הסיפור שלי הוא לא חמש דקות, הוא הרבה יותר," פותח אברהם מזרחי, המכונה 'איוב מפתח תקווה', בקול רועד אך איתן, וחושף חיים רוויים במאבקים קשים וניצחונות רוחניים. עדותו של אברהם, אלמן ואב שכול לשניים, היא מסע מטלטל של אובדן עצום, גבורה עילאית, ואמונה עמוקה שהפכה אותו לסמל של חוסן ונחמה.
כתב וצילם – איתן אלחדז ברק
החיים מתהפכים: כאב ראשון ואבהות יחידנית מעוררת השראה 😔
"מצאתי את עצמי בגיל 35, לבד, עם שלושה ילדים קטנים," מספר אברהם בקול שקט, כשהוא שב לעשור האחרון בחייו. אשתו, מיכל מזרחי ז"ל, נפטרה בגיל 34 מסרטן צוואר הרחם, זמן קצר לאחר לידת בנם אור. "נשארתי עם ילדים בני עשר, שמונה, ותינוקת בת שנה וארבע."
הממסד ניסה לשכנע אותו לוותר על גידול ילדיו לבדו. "אמרו לי – גבר לא יצליח לגדל לבד שלושה ילדים קטנים," הוא נזכר. אך נחישותו ואמונתו היו בלתי מעורערות: "ואני אמרתי להם: תעזבו אותי. זו המתנה שלי מהשמיים. אני אגדל אותם." וכך עשה. במסירות אינסופית, באהבה גדולה, ובעיקר באמונה עמוקה, בנה להם בית חדש והיה עבורם אב ואם גם יחד. "כל מה שרצינו וביקשנו תמיד נתן, זה אבא שלא היה מסוגל להגיד לנו 'לא'," מעידה בתו, סתיו מזרחי.
מכה אחר מכה: אובדנים כפולים והכאב שאינו מרפה 💔
אך החיים לא חסו על אברהם. חמש שנים לאחר פטירת אשתו, איבד את בנו הבכור, שחר ז"ל, בתאונת אופנוע. "הוא ביקש ממני רשות לנהוג," מספר אברהם בכאב. "אני סירבתי. הוא הלך לבקש את ברכת אמא שלו בבית העלמין… ושבר אותי. הסכמתי." השיחה מהמשטרה, שיחת טלפון חסומה בלילה, חרטה באברהם את הבשורה עוד לפני שנאמרה. "ראיתי את השוטרים, הבנתי הכול. אין צורך בשאלות." "לא נתפס איך זה קרה," מוסיפה סתיו, "אור למזלו, נתקע עם האופנוע שלו, ושחר לא שם לב והמשיך עד שרכבת שהגיעה דרסה אותו, הוא עף כתוצאה מהפגיעה ומת במקום." אור, אז רק בן 17, התקשה להתמודד עם מות אחיו. "היה הרבה עצב ובכי בבית, ולאור היה קשה יותר מכולנו, כי הוא זה שראה את אחיו האהוב נהרג."
כאילו לא די בכך, ביום השחור מכל – שבת, 7 באוקטובר – הגיעה המכה הנוראה מכל. אברהם איבד את בנו השני, אור מזרחי ז"ל, בלחימה בכרם שלום. "אור היה אמור להשתחרר כשבועיים לאחר היום שבו מצא את מותו," מספרת סתיו. אור, לוחם צעיר בסיירת נח"ל, עמד כמעט לבדו מול עשרות מחבלים, כשהמפקד שלו וחבריו יצאו מהמוצב. "המפקד אסף את חברי היחידה, הכניס אותם לרכב ואמר לאור: 'אתה לא בא איתנו, אלא נשאר פה לשמור על הציוד'." בקרב שהתפתח, אור נלחם בגבורה. "אח שלי הרג לפחות שני מחבלים לבדו, הוא היה גיבור."
הקרב האחרון של אור והמסע אל "אור מלכות" 🕯️
אברהם חושף פרטים מצמררים משיחתם האחרונה. "הוא דיבר איתי בבוקר," נזכר אברהם. "אמר – אני אחזור אליך. דיבר עם אחותו, עם חברתו." הרגעים האחרונים צולמו בלייב על ידי אסנת, בת זוגו של אור. "ובסוף השיחה, לאחר שכנראה הוא ראה את הרכב של המחבלים מתקרב אליו, הוא אמר לה: 'אני עומד למות,' והשיחה נותקה."
"אור כבר לא התקשר יותר." במהלך כל השבת, אברהם וסתיו ניסו לאתר אותו, ללא הצלחה, עד יום ראשון בבוקר, כשנציגים הגיעו לבית אביה עם בשורת איוב בפיהם. "אבא שלי התקשר אליי בצרחות, לא יודעת איך הגעתי לבית שלו, נסעתי כמו מטורפת," אומרת סתיו.
את הדקות האחרונות בחייו של אור, הרכיבו אברהם וסתיו באמצעות מידע מחברי יחידתו ומסרטון שאותר בטלפון הנייד שלו. "אור צילם בסרטון את השמיים, והניח את הטלפון לידו, המסך חשוך אבל שומעים בסרטון את הכול: את הירי שהוא ירה על המחבלים, את הזעקות שלו: 'אימא, אימא יורים עליי!' אח"כ זרקו עליו משהו והיה פיצוץ גדול, ואז שומעים את המחבלים אומרים אללה אכבר, ואת אור כבר לא שומעים יותר."
בתוך הכאוס והצער, נס רדף נס. צדיק גדול מבני ברק, תלמיד של ה"חזון איש", הגיע לברך את ביתו של אברהם. "אבא צבי עשה שעה ראויה, הגיע, אהב, ברך את הבית ותוך שעתיים כמעט, אמר את הטלפון של ההלוויה." הצדיק הסביר לאברהם את המושג "אור מלכות", והאיר את דרכו באפלה. "הוא אומר לי: 'לא, אתה צריך להבין, אור מלכות זה הדבר הכי ראשי, אין יותר מזה.' הוא אמר לי 'כבה לכולם'." תובנה זו העניקה לאברהם כוח חדש, הבנה עמוקה יותר של מקומו בעולם ושל תפקידו כאיש מאמין.
אמונה בלתי מתפשרת: המסר של 'איוב מפתח תקווה' 💖
אברהם מזרחי אינו עוד אדם שכול. הוא מגדלור של אמונה. "אני כל חיי הייתי עם בורא העולם בשיחות," הוא מעיד. "תמיד הייתי מדבר עם בורא העולם: 'מה עושים? איך עושים?'. תמיד הייתי מקבל תשובות וככה הייתי מתנהל… זה כוח אדיר." כשנשאל מדוע לא התחתן שוב, תשובתו הייתה מהדהדת: "אני נשוי לבורא העולם ונשוי לילדים שלי."
האמונה הזו מתבטאת גם באופן שבו הוא מנחם את בתו סתיו, שחווה את האובדן שוב ושוב. "אחרי הכל, היא שאלה אותי – אבא, עכשיו זה התור שלי?" ומה עונים לשאלה כזו? "אמרתי לה – יש לך שלושה ילדים לגדל. זה העוגן שלך. אל תעזבי אותם." אברהם מוצא נחמה עמוקה בנכדיו הקטנים, "דניאל בן 4 ואדל בת 3", שמהווים עבורו "מלאכים" שנשלחו מהשמיים. "הגיע מלאך. כאילו, האלוקים אמר: 'אני לא אשאיר אותך לבד. אני רוצה שאתה תקום כל בוקר תחייך'."
המסר הסופי של אברהם מזרחי הוא קריאה לכולנו: "תהיו חזקים, תאהבו אחד את השני, תתחבקו, תגידו מילה טובה אחד לשני. מה יש? זו לא מילה. אתה רואה מישהו עם מילה? בורא עולם רוצה שתהיה אהבה בחינם, נקודה. משם הכל ילך לנו טוב. זה עם ישראל."
סיפורו של אברהם, 'איוב מפתח תקווה', הוא תזכורת חיה לכך שגם מתוך השברים הגדולים ביותר יכולה לצמוח עוצמה אדירה. זוהי עדות מרגשת לחוסן רוחני, וליכולת למצוא אור גם בתוך החושך העמוק ביותר, כשהאמונה היא המצפן והאהבה היא הדרך.
