במהלך יריד שבוע הספר העברי התוסס במתחם שרונה, פגשתי השבוע את אל"מ (במיל') ארז כ"ץ. הוא ניצב שם במדיו הצבאיים, נרגש במיוחד להשיק את יצירתו החדשה, הספר "לישון עם נעליים". כבר ממבט ראשון, ניכר היה שמדובר באדם שחייו שזורים עמוק בביטחון ישראל – תחושה שהתעצמה במהלך הריאיון שקיימנו, בו שיתף מחוויותיו כקצין בכיר וכאדם, ובייחוד מתקופת שירותו במלחמה הנוכחית.
כתב וצילם – איתן אלחדז ברק
ספר שנולד מכאב ורגש: "נכתב בזמן אמת, עם דמעות בעיניים"
"לישון עם נעליים" (הוצ' ידיעות אחרונות – ספרי חמד) הוא מסע מרתק אל "מאחורי הקלעים" של הפיקוד הקרבי. הספר, כפי שמסביר כ"ץ, חושף אלמנטים מפיקוד המאירים את אופי הלחימה של צה"ל ואת המנהיגות בימי שגרה וקרב. הייחוד המרכזי של היצירה, לדבריו, הוא שנכתבה "בזמן אמת". "כתבתי אותו שעות ספורות אחרי שהסיפורים התרחשו," סיפר כ"ץ בעיניים נוצצות. הוא נזכר ברגעים עוצמתיים: "הייתי בהיתקלות בלבנון, היו לי פצועים והרוגים. באותו ערב, עם דמעות בעיניים, ישבתי וכתבתי את הסיפור." גם כשתיאר ביקור ניחומים אצל משפחה שכולה, חשף את הקשר המיידי לכתיבה: "יצאתי מהביקור עם עיניים דומעות, נסעתי באוטו, ואחרי 100 מטר מצד ימין הייתה תחנת דלק. עצרתי וכתבתי את הסיפור." התיאור שופך אור על הכנות המאפיינת את הספר, שאינו מתאר רק הצלחות, אלא גם "רגעי כאב, אכזבות וכישלונות," כולם שזורים ב"סערת רגשות ועם דמעות בעיניים".
כ"ץ, ששירת 32 שנים בצה"ל במגוון תפקידי פיקוד ביחידות קרביות, ביניהם מג"ד דוכיפת, מג"ד שקד, מפקד בא"ח גבעתי, מח"ט הנגב וסגן מפקד אוגדת עזה, מספר כי כשהגיש את כתב היד לעורך הספרותי, חשש שאולי "היום הייתי כותב את זה קצת אחרת" – אך העורך הבהיר לו חד משמעית: "תשאיר את זה כמו שזה, זה הכי אותנטי והכי אישי." בסופו של דבר, "לישון עם נעליים" הוא ספר על אנשים – "אנשים נפלאים שפגשתי בדרך, אנשים שזכיתי ללמוד מהם וללמד אותם, לגעת בהם." זהו אומנם ספר צבאי, אך מעל לכל, הוא שיר הלל לחוויה האנושית במדים.
הומור וכאב בחזית: "החדר של הבן שלי יותר מבולגן"
כדי להמחיש את רוח הספר, שיתף כ"ץ סיפור אחד שמשלב הומור ועצב, ממבצע ללכידת מבוקשים ברמאללה. לאחר המבצע המוצלח, הגיע אביהם של המבוקשים להתלונן על נזק רב לבית. "לצערי הרב, באותו רגע היה לידי אלוף פיקוד המרכז, האלוף עוזי דיין," סיפר כ"ץ. דיין התעקש לנסוע ולבחון את הנזקים, וכ"ץ, שחש בחשש כבד מביקורת צבאית על "הרס הבית," הופתע לחלוטין. "אני במתח וחרדה, מה הוא הולך להגיד לי," נזכר כ"ץ. ואז הגיע הטוויסט: "הוא נותן לי מרפק ואומר לי: 'ארז, אגיד לך את האמת – החדר של הבן שלי יותר מבולגן בבית.'" סיפור זה ממחיש את היכולת של כ"ץ לשלב רגעים מצחיקים בתוך מציאות קשה, ואת הפסיפס האנושי הרחב המצוי בספר.
"הכי חשוב להחזיר את כל החטופים הביתה": מלחמת 'חרבות ברזל' מנקודת מבטו של מנהל לחימה
הריאיון עם אל"מ כ"ץ קיבל תפנית רצינית כשהשיחה עברה לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמת "חרבות ברזל". כ"ץ, שעדיין מגויס למילואים ומשמש כמנהל לחימה בחמ"ל פיקוד הדרום, המנהל את המלחמה בעזה, משקף את המחיר האישי הכבד שגובה המלחמה: "אני נמצא בחמ"ל כבר 631 ימים בשירות מילואים פעיל." מספר ימים יוצא דופן זה מעיד על מסירותו ותחושת שליחות עמוקה.
הוא לא היסס לתאר את המורכבות הרגשית של תפקידו: "היו הרבה רגעים עצובים, כשהחיילים שלנו נהרגו ונפצעו, והיו דמעות בעיניים." אך לצד הכאב, הוא הזכיר גם רגעי שמחה, כמו "כשהצלחנו לחלץ חטופים, כשחטופים חזרו הביתה." המסר המרכזי העולה מדבריו חד וברור: "כולנו מתפללים לנצח במלחמה, אבל הכי חשוב להחזיר את כל החטופים הביתה. זו המשימה העיקרית שלנו, ואני מתפלל שהיא תתממש במהרה." ציטוט זה מהדהד את הקונצנזוס הלאומי ואת המשימה העליונה שמנחה את כוחות הביטחון.
כ"ץ נולד וגדל במושב דישון בגליל נשוי לזהר ואב למאור, עומרי זיו ואורי. משמש כיועץ אסטרטגי בנושאי צבא ובטחון ומרצה על הנצחת השואה וניהול משברים
מסקנות לעתיד: "ללמוד, לשפר ולוודא שאירוע כזה לא יקרה יותר" – גם בגבולות הארוכים
בתור יועץ אסטרטגי בנושאי צבא וביטחון ומרצה על ניהול משברים, כ"ץ התייחס גם ללקחים שנלמדו מאירועי השבעה באוקטובר. הוא הגדיר אותם כ"כישלון גדול של הצבא," ובפרט "כישלון מודיעיני וכישלון בתפיסת ההגנה." הוא לא חסך בביקורת: "כולנו היינו שבויים בקונספציה שהחמאס לא יתקוף באופן כזה," והוסיף כי "אין מחלוקת שהצבא נכשל כישלון גדול מאוד."
אולם, בתוך הביקורת, עלתה גם מסר של תקווה ואחריות. בתגובה לשאלה על החשש מפני אירועים דומים בגבולות הארוכים של ישראל, כמו הגבול עם ירדן, אישר כ"ץ כי צה"ל לומד ופועל בהתאם. "האתגר שלנו הוא ללמוד ולשפר ולוודא שאירוע כזה לא יקרה יותר," הדגיש. לדבריו, "יש היום אסטרטגיה חדשה לגמרי. צה"ל בוחן מחדש את כל ההגנה שלו." הוא הדגיש את ההבנה העמוקה כי "אם יש איום, צריך לתת לו מענה רציני שאסור להקל בו ראש," וציין במפורש כי צה"ל "חישב מחדש את ההגנה והפעולות, גם את הגבול עם ירדן, וחיזקנו את ההגנה ואת מרכיבי הביטחון במרחבים האלה." מילים אלו מעידות על למידה עמוקה ועל יישום תפיסת ביטחון חדשה, מתוך ההבנה כי "למדנו על בשרנו מה קורה כאשר לא נערכים בצורה טובה לאיום. ואני מקווה שבפעם הבאה נהיה מוכנים יותר. אמן ואמן."
דבריו של אל"מ כ"ץ בריאיון חושפים מנהיגות שחוותה כאב ואובדן, אך גם נחישות בלתי מתפשרת ללמוד ולהשתפר. ספרו, "לישון עם נעליים", הוא עדות לכך – לא רק תיעוד היסטורי, אלא קריאה להכיר את המורכבות האנושית מאחורי מדי הזית, ולהבין שגם בתוך הכאוס, קיימת היכולת לצמוח ולבנות מחדש. הספר והריאיון עמו מלמדים על דמות קשוחה שמתפקידה לנהל עשרות חיילים תחת אש אך בצד זה אדם כותב מלא ברגש שתרם ותורם מרבית חייו למען ביטחון ישראל.
