שבוע הספר העברי במתחם שרונה בתל אביב היה חוויה מטלטלת ומרגשת. בין שלל הדוכנים, בלט במיוחד מיזם ספרותי-חברתי ייחודי, שצמח מתוך מציאות המלחמה: קטלוג ספרים שנכתבו על ידי מילואימניקים ובני ובנות זוגם. זכיתי לפגוש את תום שחר-זהרי, סופרת ילדים ואשת מילואימניק, שיזמה את הפרויקט המעורר השראה הזה.
כתב וצילם – איתן אלחדז ברק
תום סיפרה לי על הרעיון: "הקמתי את קטלוג ספרי המילואימים, שהתגלגל לכאן מקטלוג דיגיטלי. הכל התחיל כשגיליתי, כאשת מילואימניק בעצמי, שרבים מהכותבים שחולמים להשתתף בירידים לא יכולים להגיע – הם בצווים, או שבני הזוג שלהם מגויסים והם עם הילדים בבית. הבנתי שחייבים למצוא להם פתרון."
הפתרון הגיע בדמות הזמנה מעופר, מהוצאת 'ספריית בעלי מלאכה', שנתן להם לערב אחד את הדוכן שלו בשרונה. "כסופרים עצמאיים, לא היינו מגיעים לכאן בלעדיו. התכנסנו פה כולנו עם הספרים שלנו," סיפרה תום. "כל הספרים שמאחורינו נכתבו על ידי אנשי מילואים או בנות זוגם. אנחנו מזמינים את הציבור לבוא, להכיר את הסופרים, לפגוש אותם ולתמוך."
המיזם כלל 53 מילואימניקים ונשותיהם בקטלוג, וכ-15 מהם הצליחו להגיע לאירוע בשרונה. "חלקם הגיעו ישר מהמילואים עם הספרים וחוזרים למילואים בסוף הערב," ציינה תום בהתרגשות.
קולות ספרותיים מהחזית ומהעורף
הספרים שהוצגו שיקפו את המגוון הרחב של חוויות המלחמה והחיים בצידה. "הקטלוג מציג 'קולות ספרותיים שצמחו מתוך חוויות השירות, ההתמודדות בעורף או פשוט פרוזה טובה על החיים במציאות הישראלית'," הסבירה תום. "מעבר להיותו אוסף יוצא דופן של יצירות מקוריות ואיכותיות, מדובר במיזם שמבקש להנגיש את עולם הספרות לקהלים חדשים – דרך זווית אותנטית, אישית ומקומית."
תום שיתפה גם על הקשר האישי והעמוק שלה למיזם ולמסע המשפחתי. "בעלי, אורי, קצין בכיר בחטיבה 10, השלים כבר כ-370 ימי מילואים לאורך המלחמה. כשאורי נעדר זמן כה רב מביתם בנתניה, ניסיתי להקל על ילדיהם, גיל (5.5) ויולי (3), את הגעגועים לאבא. 'ניסיתי ליצור עבורם חוויות וסיפורים חיוביים,' היא מספרת."
כשחלומות פוגשים מציאות: השראה מספריי הילדים
"ככה נולדו ספרי הילדים שלי 'מי מנפח את הענבים?' ו**'מי איבד שן של כריש?'**, שמיועדים לגני הילדים ולכיתה א' ונמצאים גם הם בקטלוג," אמרה תום. "ספרים אלו נועדו למשוך את הילדים אל מציאות אחרת, בריחה בדמיון לעולמות רחוקים מהדיבור על המלחמה." היא הוסיפה: "החלום שלי עוד מילדות היה להיות סופרת. הגעתי למלחמה ואמרתי, עכשיו הזמן להגשים חלומות. שני הספרים שלי יצאו בשנה הזאת של המלחמה, הכל בהשראת הילד הבכור שלי."
כששאלתי אותה על ההשראה הספציפית לספרי הילדים שלה, ענתה: "שני הספרים הגיעו ממנו. לבכור שלי קוראים גיל, היום הוא בן 6, וכשנכתבו הספרים הוא היה בן 5. 'מי מנפח את הענבים', למשל, מלמד ילדים איך גדלים פירות וירקות ואיך עובד הטבע, הכל בהשראתו. הוא ראה את הגפן בחצר של סבא, אמרתי לו שכשהענבים יגדלו נקטוף אותם עם סבא, והוא שאל אם סבא 'מנפח' את הענבים. אז הבנתי שצריך להסביר לילדים בשפה שהם יכולים להבין איך הטבע עובד, ומזה נולד הספר הראשון. גם השני שיגיע אחריו, הכל מפשוט להקשיב לילדים שלנו, לדמיון שלהם ולמה שיש להם להגיד."
קולות נוספים מהחזית והעורף: יוזמות ספרותיות מעוררות השראה
המיזם של תום שחר-זהרי הוא דוגמה מובהקת לרוח היצירה שפורחת בתקופה זו. בדוכן המילואימניקים בשרונה, נחשפתי לעוד מגוון מרתק של סופרים וסיפורים המביאים את קולות החזית והעורף, ביניהם:
- "שירה לוגמים בכפית" – אור יזרעאלי (הוצאת ביטאון שירה): ספר השירה של אור יזרעאלי מכיל שירים שנכתבו לאורך שנים וגם בעת האחרונה. כל שיר הוא זיכרון – זיכרון שנוצר, שנשמר, שחי ובועט, או נשכח. סיפורים ואירועים קטנים שנצברו עושים טוב על הלב להיזכר בהם. תוך כדי קריאה, הרגשתי שיצאתי לטייל בחוויותיו וזיכרונותיו של המחבר. הנה שיר לדוגמא:
"שירה לוגמים בכפית.
יותר נכון בקצה שלה,
כמו מרק לוהט…
מעלעלים, שוהים,
על כל משפט.
בזהירות.
ואז הופכים דף,
נשענים אחורה
ומהרהרים.
כך קוראים שירה.
אבל אפשר גם אחרת."
- "3 ש-גר – יומנו של מפעיל כתמ"ם במלחמת חרבות ברזל" – נועם טל (שם עט): לדברי חגית נוראני, "נועם טל הוא מפעיל כטמ"ם, שמספר את מלחמת חרבות ברזל מנקודת מבטו. הוא מכניס אותנו בזום אין רציני להתרחשויות במלחמה, וחושף את הדילמות המוסריות של החיילים שלנו. מתוך הלבטים וחשבון הנפש שהוא משתף בו, מתגלה עד כמה הצבא שלנו מוסרי ומיוחד. הספר כתוב בשפה קולחת ומרתקת, ולא הצלחתי להניח מהיד. לא פעם דמעתי מהתרגשות או מכאב. זו הזדמנות מיוחדת להסתכל על המלחמה מנקודת מבט כנה ואמיתית."
- "אור של זהב" – אפרת בזק: יוזמה מרגשת נוספת מאת אפרת בזק, מרצה, מדריכת סיורים וכותבת הספר "אור מירושלים". ספרה החדש, "אור של זהב", הוא ספר ילדים העוסק בחגי תשרי ומציע פינות העשרה ומשימות משחק מאוירות, שנועדו ליצור חוויה משפחתית ומהנה לכל הדורות. הספר משלב גם מיזם הנצחה לגיבורי המלחמה בשם "אות.חיים", ונוגע בנושאי זיכרון, נחמה והחלמה. הרקע לכתיבת הספר אישי וכואב: בן זוגה של אפרת, בצלאל בזק, מדען ופיזיקאי, נפצע באורח אנוש במלחמה. לאחר שיקום ממושך, הוא עמד באורח נס על רגליו וביקש לחזור להילחם. בעקבות אירועים אלו, כתבה אפרת את ספר הילדים על חגי ישראל. בתוך הספר משולבים פתקי 'אור מירושלים' במסגרת מיזם 'אות חיים', לזכרם של החיילים אייל מאיר ברקוביץ וגל מאיר איזנקוט, דתי וחילוני, שנפלו בנר ראשון של חנוכה.
- "אבא שלי חייל" – יאיר זיני ז"ל (עם איורים של עוזי בנימין): זהו סיפור מרגש ונוגע ללב על ילד קטן שאביו לוחם במלחמה. דרך עיניו, הילדים יחוו שיקוף של תחושות כמו פחד, מתח, בדידות ואובדן, אך גם אמונה, תפילה, גאווה ושותפות גורל, המחזקות ותומכות ברגעים קשים. הספר מיועד לילדים, ומשמש גם ככלי עזר להורים לבטא ולתווך את המציאות המורכבת. יאיר זיני, יליד ירושלים, נשוי ומשרת במילואים כקצין בצה"ל. את ספרו הראשון לילדים כתב מניסיונו האישי, והוא מוקדש בהצדעה ובגאווה לילדי ישראל – דור העתיד שלנו, לכל מי שנטל חלק במלחמה בכל מעגל שהוא, ולכל מי שמשלב יד ביד לתקומת עמנו.
"מחזיקה את הרוח" – נגה הילה מותנה: יוזמה ספרותית נוספת המגיעה מתוך תקופת מלחמת חרבות ברזל. הספר נולד לאחר ה-7.10.23, כחלק מהתמודדות עם המציאות הבלתי נתפסת. השירים מתארים מצבים יומיומיים עימם התמודדה נגה כאשת מילואימניק, שנשארה עם שלושה ילדים קטנים בבית. הספר מציג באופן פשוט ונגיש את כל קשת הרגשות, תוך מתן לגיטימציה רגשית באמצעות נרמול החוויה, יחד עם דרכי התמודדות מעצימות. נגה הילה מותנה עוסקת בהדר
