לכבוד חג השבועות, אנו צוללים אל סיפורה המרתק של "חלת הר סיני" – מסורת קולינרית עתיקה שכמעט ונעלמה, ועתה זוכה לתחייה מחודשת. לי גיל, מנהלת מיזם "פודיש" (Foodish) במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי, ועידן חבסוב, אמן החלות הידוע בכינויו "חלה פרינס", חולקים את הסיפורים, הטעמים והמשמעויות מאחורי החלה המיוחדת והמיזם שמחבר בין אוכל, מסורת וזהות יהודית.
איתן אלחדז ברק
מיזם "פודיש" וחלת הר סיני
"אני מנהלת את מיזם 'פודיש' של מוזיאון אנו, האגף הקולינרי של מוזיאון העם היהודי," פותחת לי גיל. "המיזם מבקש להאיר מסורות קולינריות נשכחות, ואחת הדוגמאות המובהקות היא "חלת הר סיני".
מקורותיה של חלת הר סיני: מחג הקציר למתן תורה
גיל מרחיבה על ההיסטוריה של החלה: "חלת הר סיני זו חלה שנולדה בתור הזהב של יהדות ספרד. בעצם, שבועות באופן היסטורי הוא חג הקציר. נהגו לחגוג את הקציר בארץ ישראל – הקציר התחיל אחרי פסח והסתיים שבעה שבועות אחר כך. נהגו לחגוג אותו בבית המקדש, בהעלאת קורבן שנקרא 'שתי הלחם'."
עם חורבן בית המקדש והיציאה לגלות, החג התרוקן מתוכנו המקורי. "אין בית מקדש לחגוג בו, לוח השנה החקלאי העברי לא קיים יותר כי אנחנו יושבים בכל מיני מקומות שבהם יש קציר או אין קציר בכל מיני זמנים אחרים בשנה. ובעצם, כן רוצים לשמור על החג, וצריך עכשיו לצקת לתוכו תוכן חדש."
התוכן החדש נמצא באירוע היסטורי נוסף שאירע בחודש סיוון – מתן תורה. "שבועות הופך לחג מתן תורה," מסבירה גיל "ממשיכים לחגוג אותו עם לחם מיוחד, מה שבעצם עשו יהודים – יצרו לחם שמשלב אלמנט של הר, כזכר להר סיני; אלמנט של שבעת הפסים שמסמלות את שבעה שבועות הקציר, או שבעה ימים בלי חמץ, או שבעה רקיעים – יש אלף ואחת פרשנויות; ופסלים קטנים מבצק בדמויות שמזכירות את סיפורי התורה. יש שם לוחות הברית, דמות נחש, יש שם לפעמים ידו של מרים, צורת חמסה, דג, יונה."
מסע החלה: מגירוש ספרד ועד כמעט היעלמות
לאחר גירוש ספרד, הקהילה היהודית התפצלה, והחלה נדדה עם הגולים. "היא התחילה לקבל ביטויים שונים בכל מיני מקומות, ולאט לאט הלכה ונעלמה," אומרת גיל. "אז כן, יש אצל יהדות לוב עוגיות בצורות, וכן, יש עוגה של שבע שכבות בצק וגבינה ביהדות הונגריה, אבל החלה כמו שהיא עכשיו, כמעט נעלמה. יש מעט מאוד קהילות ששמרו עליה. ביהדות סלוניקי הצליחו לשמור עליה."
החלה מסמלת רגע היסטורי יפהפה של חיפוש אחר נקודת התייחסות חדשה כעם, לאחר חורבן המקדש. "מצאנו את הרגע הזה של מתן תורה, את הרגע שבו הפכנו שנים עשר שבטים לעם אחד. אז החלה הקטנה הזאת מספרת סיפור היסטורי נורא יפה, ובגלל זה היה נכון להחזיר אותה היום."
עדויות והתחדשות
החיפוש אחר עדויות לחלה הוביל בעיקר לספרים. "מצאנו איזכור קטן אצל קלאודיה רודן, איזכור קטן אצל גיל מרקס, ויש איזכור אצל רוברט שטרנברג שכתב על האוכל של יהדות ספרד, ויש איזכור אצל ניקולס סאטברולאקיס שכתב על האוכל של יהדות יוון ותיעד ניצולות שואה יווניות-יהודיות," מספרת גיל. "היא מוזכרת הרבה פעמים ברישומים, לא בצילומים כמעט."
באופן מפתיע, לאחר פרסום הפרויקט, החלו לצוץ עדויות חיות. "פתאום מישהי הגיעה היום למוזיאון… ואמרה 'הייתי בטוחה שאני היחידה שמכירה את זה'. היא ממשיכה לעשות, סבתא שלה ממקדוניה לימדה אותה… והנה פתאום גילינו שכן, אבל מעט מאוד מכירים."
"חלה פרינס": אמנות, רוחניות ומסע אישי
מי שהופקד על משימת שחזור החלה והפצתה הוא עידן חבסוב, "חלה פרינס". הכינוי, הוא מספר, נולד בספונטניות. "גרתי בברלין, החלטתי לפתוח חשבון אינסטגרם אחרי שלוש שנים שבעצם אפיתי חלה… 'חלה פרינס', בגלל שכולם קוראים לכולם פה 'נסיך', 'נסיכה'… בלי שום כוונה להיות 'חלה פרינס'. וזה פשוט התגלגל וקרה."
עידן, רקדן לשעבר, משלב מדיטציה בעולם האפייה. "החלה בעצם מוכיחה לנו שגם החומר יכול להיות רוחני. ומי שקולע חלה ובאמת עובד עם הבצק, מרגיש את זה, מרגיש את הרוח בחומר. וזה מה שאני בעצם רוצה להעביר הלאה."
מברלין לעולם: סיפורו של אמן חלות
עידן נולד וגדל בחולון. כילד התמודד עם גמגום, ומצא מפלט בריקוד. "הריקוד היה בשבילי סוג של בריחה מהכל… לבטא את עצמי דרך הגוף ולסתום את הפה." בגיל 16 יצא מהארון, ובגיל 23 עזב את הריקוד לטובת לימודי אנימציה.
ב-2014 עבר לברלין כאמן וידאו. שם גילה את המדיטציה, שהפכה לכלי משמעותי בחייו. "פתאום התחלתי להיכנס פנימה, להסתכל, למצוא תשובות בפנים. פשוט מצאתי שם שלווה." ברלין גם הביאה לחייו את החלות. מתוך געגוע לחלה של שולחן שישי, החליט ב-2017 לאפות את החלה הראשונה שלו. "כשפתחתי את התנור והריח יצא, הרגיש שהוא מתאהב."
חשבון האינסטגרם "חלה פרינס" נפתח תחילה למטרות אישיות, לתעד מהלכי קליעה. בתקופת הקורונה, החשבון הפך לתופעה ויראלית. כיום, עם כ-560 אלף עוקבים, עידן מופיע ברחבי העולם, בעיקר בקהילות יהודיות בארה"ב.
"אני לוקח את אומנות הקליעה צעד אחד קדימה, ובעצם מפתח קליעות שלא נראו לפני," הוא מסביר. "זיהיתי שמה שאנשים מחפשים זו היצירה, האותנטיות, הדבר השונה." הוא משחק עם מספר הרצועות (מארבע ועד אחת עשרה), עם צבעים הנוצרים מהברשות שונות של ביצה, ועם טקסטורות.
העיסוק בחלה הפך גם למסע אישי של חיבור לזהות היהודית. "עזבתי לברלין בשביל להתרחק מהחיים היהודיים. ודווקא שם קרה חיבור מחדש לזהות היהודית שלי, לשורשים, דרך החלה באמת."
מאז אירועי השביעי באוקטובר, הוא חש צורך מוגבר בקרב הקהילות היהודיות לחיבור לישראליות. "ואני, כאומן חלות ישראלי, מביא את ישראל ומביא את החלות."
מיזם "פודייש": חיבור לזהות דרך הקיבה
"האגף הקולינרי שלנו… עוסק בזהות ותרבות יהודית," מסבירה לי גיל. "ואיפה כל אחד מאיתנו רואה את עצמו כיהודי, מתחבר לזהות שלו, מתחבר לשורשים? אנחנו עושים בדיוק אותו דבר דרך אוכל. זו דרך באמת הכי קלה והכי נגישה לאנשים להתחבר להיסטוריה."
לדבריה, גם אנשים שאינם שומרי מסורת ממשיכים לקיים מנהגים הקשורים באוכל. "זה בעצם הרבה פעמים המקום הכמעט יחיד שבו הזהות שלנו מתעוררת."
"פודיש" מקיימים אירועים, סדנאות, שיתופי פעולה ומתחזקים אתר אינטרנט (foodish.org) המהווה מאגר מידע של כתבות ומתכונים. "כל אחד יכול לפתוח משתמש באתר ולספר את הסיפור המשפחתי שלו ולתת מתכונים. והמון פעמים יוצא לנו לשמוע שאנשים חיפשו את המתכון האבוד של סבתא ומצאו אותו אצלנו."
סמלי חג השבועות בחלה המתחדשת
בסדנאות של "פודיש" ו"חלה פרינס", החלות מעוטרות בסמלים רבים: דגים, ציפורים, עין, לוחות הברית, חמסה, וסולם – אלמנט חשוב המייצג את סולם יעקב וגם בעל ערך גימטרי. עידן אף הוסיף את סמל החטופים. בכל הגרסאות מופיעים ההר ושבע הטבעות, המדגישים את המשמעות הרוחנית וההיסטורית של החג.
החזרה אל "חלת הר סיני" היא יותר מאשר שחזור מתכון; לרבים זה מהווה חיבור מחדש לסיפור של עם, לחיפוש אחר משמעות כמו במקרה של חבסוס וגם ולכוחו של האוכל לגשר בין עבר, הווה ועתיד, ולחבר לבבות וזהויות.
