אלמה הירש בת ה-13 השקיעה ימים כלילות בהכנת מאות תפוחים מסוכרים ליום העצמאות, אך ביטול מפתיע של האירועים איים להשאיר אותה עם הסחורה. פנייה נרגשת שלה לקהילה הציתה גל תמיכה יוצא דופן שהוביל למכירת כל המלאי תוך שעות ספורות.
איתן אלחדז ברק
קריית אונו: יום העצמאות הוא חגם של הסמלים – דגלים, מנגלים, וכמובן, התפוחים האדומים והמסוכרים על מקל. עבור אלמה הירש, נערה יזמית בת 13 משכונת רייספלד בקריית אונו, הסמל המתוק הזה היה אמור להיות גם מיזם עסקי ראשון ומרגש. אלא שביטול לא צפוי של אירועי החג בעיר איים להפוך את החלום המתוק לאכזבה גדולה. מה שקרה אחר כך הוא סיפור על תושייה, קהילה מחבקת ורוח ישראלית שלא נשברת בקלות.
הכירו את אלמה הירש. כבר בגיל צעיר, מספרים מכריה, היא מגלה "חוש עסקי" מפותח ורצון ליזום ולעשות. לקראת יום העצמאות השנה, היא החליטה לקחת את האנרגיה הזו צעד קדימה: להכין ולמכור תפוחים מסוכרים, אחד הממתקים המזוהים ביותר עם החג. לא מדובר היה בקפריזה רגעית; אלמה תכננה, חישבה כמויות, רכשה מצרכים, והשקיעה את כל מרצה בפרויקט השאפתני – הכנת כ-500 תפוחים מצופים בקרמל אדום ומבריק.
העבודה הייתה קשה ותובענית. "ארבעה ימים כמעט לא הלכתי לבית הספר ולא עצמתי עין," היא סיפרה לי בהתרגשות כשפגשתי אותה בערב יום העצמאות בפארק השכונתי. היא עמדה שם, נערה רצינית עם ניצוץ בעיניים, גוררת אחריה בגאווה עגלה עמוסה בתפוחים האדומים, מוכנה ומזומנה למכור את מרכולתה בחגיגות המתוכננות.
אך אז הגיעה ההודעה המאכזבת. מסיבות הקשורות כנראה ל"רוח הימים הללו" והמצב הכללי (ובהתאם להחלטה שהתקבלה), אירועי יום העצמאות הציבוריים בקריית אונו בוטלו בהתראה קצרה. עבור אלמה, זו הייתה מכה. מאות תפוחים שהוכנו במסירות אין קץ, השקעה של זמן וכסף, והחלום למכור אותם בחגיגות – כל אלה עמדו לרדת לטמיון. לרגע, נראה היה שהאכזבה גדולה מדי.
אך אלמה לא אמרה נואש. במקום לשקוע בייאוש, היא החליטה לפעול. בעזרת פרסום מהיר – אולי הודעה בקבוצת הווטסאפ השכונתית או פוסט קצר ברשת החברתית – היא שיתפה את סיפורה ואת המצוקה אליה נקלעה: מאות תפוחים טריים ומזמינים מחפשים בית.
ומהר מאוד, קרה הקסם הקהילתי. השמועה על הנערה החרוצה מרייספלד ועל התפוחים שלה פשטה כאש בשדה קוצים ברחבי השכונה והעיר. הטלפונים החלו לצלצל. עשרות הורים ותושבים, ששמעו על המיזם ועל התפנית המאכזבת, פשוט לא יכלו להישאר אדישים. הם התגייסו באופן מעורר השראה – התקשרו להזמין, הגיעו ישירות לביתה או לנקודת המכירה המאולתרת שקבעה, ורכשו תפוח אחד, שניים, או אפילו יותר.
המחזה היה מרגש: שכנים פוגשים שכנים, כולם באו לתמוך בנערה המקומית, להמתיק לעצמם את החג שחגיגותיו בוטלו, ולהפגין סולידריות קהילתית יוצאת דופן. תוך זמן קצר יחסית, העגלה שהייתה עמוסה החלה להתרוקן.
גם אני, ששמעתי את הסיפור והתרגשתי מהיוזמה ומהרוח הקהילתית, רכשתי שני תפוחים לתפארת היוזמה של אלמה, לתפארת הקהילה החמה של קריית אונו, ולתפארתה של הרוח הישראלית שיודעת להפוך גם אכזבה להזדמנות של נתינה ותמיכה הדדית.
סיפורה של אלמה הירש הוא יותר מסתם סיפור על תפוחים מסוכרים. זהו סיפור על יזמות צעירה, על היכולת לא לוותר מול קשיים, ובעיקר – על כוחה של קהילה תומכת שיודעת להתגייס ברגע הנכון ולהראות את פניה היפות. כל הכבוד לאלמה, וכל הכבוד לקהילת קריית אונו.
