בחמישי האחרון, ניפתחה בנמל יפו תערוכת הצילומים "עוד לא אבדה תקוותנו" המצדיעה למשרתי ומשרתות המילואים במלחמת "חרבות ברזל". בתערוכה מוצגים פורטרטים אישיים וחשופים המגוללים את סיפורם וסיפורן של האנשים שנותנים הכל למדינה, חיילי וחיילות צה"ל במילואים, את הקושי, הגעגוע, האובדן והמחיר אותו הם והן משלמים- אל מול גודל השעה והמאבק ההיסטורי להשבת בנינו ובנותינו לגבולם.
"עוד לא אבדה תקוותנו" היא תערוכת הצעדה ל"גיבורים והגיבורות" החיים בנינו, אלה שיצאו מנקודת הנוחות שלהם ושלהן אל הלא נודע- ושבו אחרים ממה שיצאו.
התערוכה מביאה דמויות ישראליות מגוונות, המבקשות שנסתכל להם בעיניים, שנראה אותם ואת מה שעברו למרות שלעיתים הפצעים והכוויות שלהם שקופים. מתוך הבנה שבכל דקה עלולים להיקרא שוב לדגל, על כולנו לעצור לרגע ולהצדיע להם, לזכור שמבעד לעיניהם הכבויות יש א.נשים שעסוקים במסע "חזרה לחיים" ושהם הדהוד בלתי פוסק לשונה והדומה, למפריד ולמחבר, לכחול וללבן ולסיפור אותו כולנו כותבים.
התערוכה כוללת 30 תצלומים של 15 מילואימניקים ומילואימניקיות, כאשר תצלום אחד מבקש להסתכל להם בעיניים, פורטרטים עוצמתיים בשחור לבן החושפים את הסיפור כולו. הצילום השני מבקש לראות אותם "בחיים הקודמים" שלהם ושלהן, אלה שהותירו מאחור ואליהם שבו, אך לא שבו באמת. מאחורי המצליחה, הטבח, הברמנית, מאלף הכלבים, האחות והכנר מסתתרים א.נשים עם סיפורים מנקודת מבט אחרת, שונה ומורכבת ואנחנו רוצים להשמיע את קולם.
בין המצולמים בתערוכה: ידין גלמן, שחקן ודוגמן באזרחות, גויס מיד ב7 באוקטובר, כלוחם בסיירת מטכ"ל ונפצע קשה בלחימה לכיבוש מחדש של קיבוץ בארי. מלאני למברסקי, עובדת בחדר כושר באזרחות, גויסה למילואים בגדוד ברדלס בו שירתה ולחמה בעזה. מרדכי שנוולד, כנר באזרחות, גויס למילואים בחטיבה 401, נפצע קשה שבועיים לאחר פרוץ המלחמה מפגיעת נט. מעיין, אחות בבית חולים שיבא באזרחות, גויסה למילואים ברופאה של חטיבת הנח"ל במלחמה.
אירועי ה-7 באוקטובר, הם פצע מדמם אותו אנו כואבים ונכאב עוד שנים רבות, אך לצד אינסוף תרחישי זוועות והעצב התהומי התגלתה הגבורה. מתוך אפלה גדולה, בלבול כעס והשפלה, נוצר זרקור על החומרים מהם עשוי העם הזה. המילואימניקים והמילואימניקיות של מדינת ישראל השאירו מאחוריהם חיים שלמים ועם או בלי שקראו להם התייצבו למסע אל עבר הלא נודע, להגנה על מדינת ישראל. צה"ל ככור היתוך ישראלי המקדש שוני, מגוון, רב תרבותיות הוא זה שמספר את הסיפור של העם הזה שמורכב מהמון גוונים של "כחול לבן".
לצד ההתגייסות הצבאית קמה התגייסות אזרחית אדירה, העורף הישראלי עשה כל שביכולתו להעניק למשרתים ולמשרתות ולצה"ל בכלל תחושת בית. החל מהתארגנויות אזרחיות על ציוד ועד חלה שניצל שתחמם את הלב והבטן לאחר ימים ארוכים של לחימה.
השנה הזו היא לא שנה רגילה, ובימים לא פשוטים אלו, עלינו לזכור, להוקיר, להעלות על נס, את הנשים והגברים משרתי ומשרתות המילואים, שבלעדיהן ובלעדיהם לא יכלנו, ושעתידנו עוד מוטל על כתפיהן וכתפיהם.
המחירים הכבדים אותם שילמנו, משלמים ולצערנו עוד נמשיך לשלם בלתי ניתנים לתיאור, אך לצד האובדן, הפגיעות בגוף ובנפש, החוסר המהדהד של אחינו ואחיותינו שעדיין מוחזקים בעזה- יש חלקים שלמים הזקוקים לתקומה, לבנייה מחודשת של מה שנשרף, אבד, נקטע- וכחלק ממנה מצווה עלינו לזכור לא רק את אשר עשה לנו עמלק אלא גם את אלה החיים בנינו.
חייהם של הנשים והגברים משרתי ומשרתות המילואים, השתנו לעולם. החוויות הריחות המראות האבדות והפציעות בגוף ובנפש יישארו איתם ואיתן עוד דורות קדימה. חלקם וחלקן "שבו" ל"חייהם הקודמים" אך הם והן לא אותם אנשים שהיו. הם אולי נראים לנו "רגילים" אבל הם "תלושים" לתמיד. כחלק מהתקומה מוטלת עלינו האחריות כעם להוקיר, לדאוג, לטפל, להיות בשביל מי שבלעדיהן ובלעדיהם לא יכלנו- ושעתידנו עדיין מוטל על כתפיהן וכתפיהם.
יוזמי התערוכה ומי שעומדים מאחורי כל הפקתה, הם: הצלם שי פרנקו, אחד מהצלמים המובילים והבולטים במדינת ישראל, בשנים האחרונות עמדו מול המצלמה שלו בארץ ובעולם מאות מצולמים מהשורה הראשונה. ענבל שבח שרביט זוכת תואר אבירות מטעם מרכז פרס לשלום ולחדשנות, מפיקה וותיקה ומנוסה בתעשייתה הטלוויזיה הישראלית בכלל ובתוכנית "ערב טוב עם גיא פינס" בפרט, ועידו גרינברג, איש קריאייטיב וטלוויזיה, מרצה, יזם, סופר ויועץ בתחום הפרסום והשיווק בכלל ועולמות הדיגיטל בפרט. גרינברג הקים את המותג #משפטאחדביום תחת השם MISMAS.
…
"עוד לא אבדה תקוותנו"
תערוכת הצדעה למשרתי ומשרתות המילואים במלחמת חרבות ברזל תפתח בנמל יפו
16.5-16.6
מחסן 2, נמל יפו
