אנו חיים בתקופה מאוד מורכבת וטראומטית, גם עבורנו כמבוגרים והורים והן עבור ילדים, שלהם פעמים רבות קשה יותר להבין את המציאות שנזרקנו אליה ב-7.10. זוהי מציאות שממשיכה חוסר יציבות שאפיין את המדינה לאורך שנת 2023. ילדים נחשפו לזעם ציבורי רב, לשיחות משפחתיות בעלות רמת קונפליקט גבוהה. טראומה, בהגדרתה הרחבה, היא כל אירוע מהעבר אשר עדיין משפיע על ההווה, והיא יכולה להשפיע במגוון היבטים. בקווים כלליים, טראומה יכולה להשפיע במגוון תחומים – תחושת סכנה מתמשכת, חווית פגימות, העדר שליטה וכן פגיעה בתחושת השייכות. כל ההיבטים הללו נפגעו בצורה זו או אחרת מאז ה-7.10, עם החשיפה הישירה והעקיפה לזוועות ולמלחמה.
לפעמים הקושי יהיה כתגובה ישירה ובלעדית לטראומה. לדוגמה, ילד או מבוגר ללא כל טראומת עבר, כאשר האירוע הנוכחי מציף וגורם לקשיים רגשיים. לחילופין, הקושי יכול להדהד ולהצטרף לאירועי עבר ולתבניות שנוצרו בהם. לדוגמה, ילדה שחוותה אלימות בבית-הספר, הצליחה להתמודד עם האירועים במידה מסוימת, אך תחושת הסכנה ב-7.10 הציפה שוב את החרדה במסגרת החברתית וחיזקה אותה, בנוסף לתחושת הסכנה המיידית במלחמה. אתגר נוסף הוא כאשר המסגרת שאמורה להחזיק ולשמור נסדקת, לדוגמה כאשר ההורים נקראים למילואים וקיימת חוסר וודאות בנוגע למועד חזרתם ולתחושת הביטחון שלהם, במיוחד בצל הדיווחים הבלתי פוסקים בחדשות. תגובות טראומטיות יבואו לידי ביטוי בשלל דרכים, הן כתסמינים כגון פלאשבקים, כעס רב, תחושת ניתוק רגשי, חלומות חוזרים ונשנים על האירוע, עוררות יתר גופנית כמעין ״תקיעות״ במצב של לחימה / בריחה / קיפאון, דריכות יתר או הימנעות מחשיפה לאזכורים של הקושי. בנוסף, נראה לפעמים דאגה מוגברת של הילד לשלומו ולקרובים, קונפליקטים חברתיים בשל כעס. ביטוי נוסף אצל ילדים יהיה דרך משחק, כגון משחקי מלחמה, בניית מחסה במהלך משחק, ביטוי הצורך בשמירה והגנה מפני הסכנה. אצל מתבגרים לפעמים יהיה ביטוי של ערעור של אידיאולוגיות שהתחילו לגבש ודאגה בשל הגיוס המתקרב לצבא, או לקרובים שמשרתים בצבא.
הטיפולים הרגשיים לקשיים הללו מגוונים ובהתאם לצורך. המשותף ביניהם הוא הצורך בביטוי רגשי של קשיים שפעמים רבים ״נשמרים בבטן״ בשל תחושות של בושה ״להיות פגיע או חלש״ או בשל פחד או עצב (שמבטא צורך בקרבה), בסביבה בטוחה אשר אינה מציפה יתר על המידה ומצד שני אינה מנותקת מהקושי. ילדים רבים יפיקו תועלת מטיפולים ממוקדי טראומה כגון EMDR (הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים), אשר מאפשר עיבוד של אירוע טראומטי – כלומר, מגע עם החוויה הרגשית, הגופנית והקוגניטיבית יחד עם מתן משמעות מחודשת ומסתגלת יותר רגשית, עם הפחתת המצוקה שהאירוע גורם. אחרים יעזרו בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שיעזור באתגור דפוסי חשיבה והתנהגות אינם מסתגלים כגון הימנעות ופחד מוכלל. יש כאלו שיפיקו תועלת רבה יותר מטיפול דינמי (בשיחות) שיסייע בעיבוד המשמעויות הרגשיות וההקשרים לחוויות עבר (דבר אשר מתאפשר גם ב-EMDR).
חשוב לציין שטיפול בקבוצה אף הוא יכול לסייע מאוד. בקרב המטופלים בקבוצות אצלינו במרכז "חברים – טיפול פסיכולוגי בקבוצה", אנו רואים שיקום של תחושות שייכות שנפגעו בשל השהייה הממושכת בבית במלחמה, שיח פתוח על הקושי שמפחית את תחושת הבושה והחריגות אשר כרוכה לפעמים בחרדה, יכולת לשהות בחוויה נעימה ומשחקית גם על רקע הטראומות האישיות והקולקטיביות ועוד. כמו-כן, אנו נותנים גם מענה טיפולי ממוקד אשר מסייע בעיבוד האירועים הטראומטיים. כמו-כן, ישנה חשיבות רבה לערב גם את ההורים בטיפול על מנת לסייע להם לתת מענה לחוויית הילד ולשמש כסוכני שינוי בחיי הילד.
לסיכום, מגוון הטיפולים כיום רחב ויעיל (קלינית ומחקרית), ניתן להתאים אותם בהתאם לצורך הספציפי של הילד וסיכויי ההצלחה של הטיפול בטראומה משתפרים משמעותית ככל שההתערבות סמוכה יותר למועד האירוע.
יותם פלג, פסיכולוג קליני, מנהל מקצועי במרכז "חברים" העובדים בשיתוף עם אפליקציית "זיגמונד" המחברת בין מטופלים לפסיכולוגים.
