פגשנו את כוכבי סדרת הילדים 'מועדון החנונים' כדי לשמוע איך הם היו בתיכון ? האם החנונים היו מקובלים ? מי היה הכי מצחיק מאחורי הקלעים ? מי נעלבת מטוקבקים ? ולמי המעריצים הכינו הפתעה מיוחדת לכבוד יום ההולדת
כשאתה ילד או נער הדבר שאולי הכי מרגש אותך זה לפגוש את הדמויות איתם אתה מזדהה, מעריץ או רואה בהם מודל לחיקוי. לכבוד סיום העונה הראשונה של הסדרה 'מועדון החנונים' נפגשנו עם כוכבי הסדרה שבאו לפגוש את המעריצים שלהם. אז רגעים לפני שמעריצים שזכו לראיין אותם גם אנחנו זכינו בכך
השחקנית לני כהן למשל שיתפה אותנו בחוויות שלה מהסדרה ואיך זה קשור לימים בהן היא הייתה תיכוניסטית : "זאת חוויה קצת שונה מאשר מה שחוויתי בתיכון עצמו". היא מספרת. ולגביי השאלה הנצחית 'אם היית חנונית או במקובלים ?היא משיבה בגאווה "הייתי חנונית לעומת זאת הסדרה זה רק מקום להשתולל בו. אתה בא לשחק קומדיה אז זו מין חוויה מתקנת לתיכון".
ומה הקשר בין הדמות שכהן משחקת לבין מי שהיא באמת ? "אני מאוד מתחברת לדמות. יש בנינו המון נקודות דמיון, גם אני מאוד היסטרית כזאת. מפחדת כל הזמן שהדבר הגרוע ביותר יקרה ואז אני מגלה שזה היה לחלוטין 'סרט' שלי". כהן מגלה לנו מה זה אומר בעצם להיות חנונית ? "הייתי תלמידה טובה והיו לי חוקים כאלו איך להיות התלמידה הכי מחוננת: הייתי למשל תמיד מצביעה, יושבת בשורה הראשונה ובוכה עם הציון היה פחות מ 90".
זוהי הסדרה הראשונה בה משתתפת כהן ואותנו עניין תוכניות שלה לעתיד? "אני מחכה שזה יקרה. לאט לאט. בנתיים אני יוצרת ברשת. רק לאחרונה הצטלמתי לסרט של הבמאי אבי נשר". כהן מפתיעה כשהיא מספרת שהחלום שלה הוא לעלות מופע סטנדאפ עם שירים שלה "התחלתי קצת לעבוד על זה ומקווה שזה יצליח".
דניאל ליטמן שמשחק בסדרה מרגיש חוויה כיפית בכל הרעיון שלשחק בסדרה שמתרחשת בתיכון "אומנם לא עבר הרבה זמן" הוא נזכר "אבל זה תמיד כיף כי אני גם חוזר לתיכון מתוך כך שאני מציג דמויות שונות וחדשות אם זה בתור חנון או מקובל". האם ליטמן היה בין המקובלים ? קשה להבין מהתשובה שלו אך בכל זאת הוא מדגיש "לאוו דווקא הייתי שייך לזה או לזה ואף פעם לא הסתכלתי על זה בצורה הזאת". ליטמן מדגיש שכדי לשחק טוב צריך שיהיה לך חיבור עם הדמות אותה אתה מגלם, אחרת "זה ייצא על הפנים" הוא מזהיר. השחקנים בסדרה מגיעים לימי הצילום ומשקיעים שעות בעיצוב הדמות ובניית הסצנות אבל ליטמן זוכר שהוא כל הזמן התהלך בקאסט עם גלשן :"זה עשה לי פריחה על היד".
לשירה נאור יש רק זכרונות טובים מהתיכון "היה לי כיף שם" היא משתפת ומוסיפה בהקשר לסדרה "כך שהיה לי כיף לחזור במובן מסוים לתקופה הזאת". נאור גם מגלה לנו ש"למרות שזה לא חינוכי לומר, לא הייתי ממש משקיענית וטובה" ולנו יש תחושה שהיא אפילו הייתה מבין המופרעות. ורק החיוך מסגיר אותה "אבל היו לי הרבה חברים" היא נזכרת. נאור מספרת כי "הכי כיף היה לי לשחק את שקד כי זוהי דמות שהיא כל כך מנותקת מהכול ואני כל כך מתה על זה שיש לה עולם משל עצמה". ואם רציתם לשמוע קצת רכילות של מאחורי הקלעים אז נאור משתפת שאורי בלופרב "ממש מצחיק על, הוא ונווה (צור) ממש תופעה".
גם עמית פרקש מאוד שמחה בעקבות הסדרה לחזור לתקופת התיכון "זו אחת התקופות האהובות עליי" היא נזכרת ומציינת עם זאת "זה לחזור להיות תיכוניסטית אבל עם נקודת מבט קצת שונה". לגביי מידת מקובלותה בקרב התלמידים מספרת "הייתי יותר במקובלים מאשר בחנונים". ומוסיפה משהו שאולי היה משייך אותה לחבורת החנונים או שאולי גם וגם "הייתי מאוד פעילה חברתית ויוזמת" פרקש מחמיאה למעריצים שלה "הם מאוד חמודים, רגישים ונעימים". מפתיע גם לשמוע את פרקש מספרת שהיא קוראת את התגובות שכותבים לה "הרבה פעמים אני קוראת את התגובות אבל לצערי אני לא עונה על כלום כי יש כל כך הרבה תגובות אבל זה חשוב לי". פרקש מתוודה "התגובת מאוד מרגשות אותה במיוחד עם הן חיוביות". ומה קורה כאשר הן לא "אז אני נעלבת ומתכחשת לזה".
שיר מורנו לא מתגעגעת לתיכון "אבל אני כן מתגעגעת ליסודי. כי בתיכון יש אחריות וחייבים ללמוד גם דברים מאוד קשים אבל בגדול זה כיף לחזור לבית הספר בטח שבטח שאתה לא באמת צריך לחזור אליו כי זה רק בכאילו". אם הייתם שואלים את המורים לגבי מורנו הם היו אומרים לכם שהיא לא הייתה ממש תלמידה טובה "אבל אם הייתם שואלים אותי" מחייכת מורנו "ברור שהייתי טובה". מורנו מספרת לנו על מחווה מאוד יפה שהכינו לה שלושה מעריצים שלה שהיא מאוד מחבבת "לכבוד יום הולדתי ה 25 הם הכינו לי מעין ערכת עזרה ראשונה לגיל 25 שכללה. הם הכינו לי כל מיני יצירות ודברים שהם עשו ואותי זה ריגש".
למפגש הגיעו מספר מעריצים ברי מזל שזכו בכך. אחת מהן נעם כהן (12) מיהוד פגשתי רגע לפני שהיא השתתפה במסיבת עיתונאים בה המעריצים שאלו את הכוכבים שלהם שאלות שונות "אני מאוד מתרגשת מכך. במיוחד לראות את שיר מורנו". כהן עוקבת אחר הדמויות שהיא אוהבת בסדרה דרך הרשתות החברתיות, תולה פוסטרים שלהם בחדרה מה שגורם לה לבזבז לא מעט מזמנה בעיסוק בנושא "אני מקדישה לכך חצי מהיום שלי" היא חושפת ומיד עולה השאלה האם זה לא יותר מדי "יכול להיות" היא עונה אבל מיד מוסיפה "אני פשוט אוהבת אותם".
צילום ועריכה: איתן אלחדז
