אם במשך 13 שנות פעילותו המוסיקלית הבינלאומית והענפה, חשבנו שבכל אלבום עידן רייכל הגיע לפאר היצירה שלו, שיותר טוב מזה כבר לא נשמע, הרי שאנו טועים ובגדול.
האלבום החדש, "היד החמה", אלבום הסולו שלו, פרי עבודה מסיבית של שנתיים, הוא כל מה שלא תצפו ממנו: הוא עדין והוא גועש, הוא אווה ליצור קלאסיקות בהתהוות ומצד שני לשמור על המודרניזם המוסיקלי העכשווי הנועד לדבר גם לקהל שלא מחפש קלאסיקות, אלא פשוט מוסיקה, הוא בועט והוא רגיש, ציני ונאיבי, ובעיקר חושף את המעגל הפנימי האישי המשפחתי שלו בפני המאזין ודן בנושאים הנותנים לנו צוהר לעולמו הפנימי המיוחד, ועם זאת עדיין לשמור על סוג של מסתורין מסקרן, הגורם לנו לחפש רמזים נוספים בין השירים לגבי חייו.
הוא מתחיל בקטע אינסטרומנטלי קלאסי מכשף בשם "לחכות", קטע שגם אם אינך חובב מוסיקה "קלאסית", אינך יכול להפסיקו באמצע, משהו מהמלודיה שבו משרה אווירה שלווה לצד סוערת, דרמטית לצד רגועה.
ב"היד החמה", רייכל נשמע בוגר מתמיד, זועם מתמיד על המציאות הקשה בה אנו חיים ומלא סימפטיה ואהבה לארצו – ישראל.
אחרי כן מגיע "בישימון", שאלמלא רייכל היה מבצע אותו, הייתי מיעדו לשלמה ארצי או אהוד בנאי, הן מבחינת הטקסט המחובר לארץ והן מבחינת הלחן המשלב פולק רך עם נגיעות מעט אתניות, יוצר משהו מאוד ישראלי, מאוד מחובר לקרקע ומאוד שורשי, מה שמקבל משנה תוקף לאור הופעותיו הרבות של רייכל בחו"ל.
ב"מביטים בירח", בו גורס רייכל חד משמעית:"יש אהבה פשוטה, מביטים בה כמו מראה, אחת ללכת לצידה, לא מבקש שתמות למענה", חושף רייכל שיר אופטימי, רומנטי ועדין שעוסק במשפחתיות, באינדיבידואל ובדברים הבאמת חשובים.
אחרי ארבעה שירים "שקטים" יחסית, רייכל מתחיל "לתת בראש" עם המגה להיט "מעגלים", פופ קצבי אוריינטלי שפיצח את הנוסחה המדוייקת להוציא להיט בישראל של 2015!
הרעש מתנפץ שוב עם "אי בודד", שיר שעל אף כותרתו המשרה אווירה של רוגע ושקט, הוא די מלנכולי, די עצוב ומאוד ריאליסטי, במציאות הכואבת של ימינו. בעיקר מצמרר המשפט "אם למות אז לצד בכי תינוקות".
החלק המשפחתי האישי של רייכל מקבל שוב חלון ראווה ב"ילדה שלי קטנה", בלדת פולק שהיא מעין שיר ערש של אב לבתו, שיר שאי אפשר להישאר אדיש לשמע כל תו וכל אות בו.
ב"דלת מסתובבת", הצד הרוקי הבלוזי מקבל יותר ביטוי באלבום וב"געגוע" חושף רייכל זמרת בשם דנה צלח, המתגלה כזמרת Soul מצויינת עם קול מחוספס ושברירי מלא סנטימנטים כנים ונוגים, שבריריות הנשברת עם השיר "כחמש שניות" המשלב רוק בועט עם מעט רגאיי פופ אוריינטלי שנשמע כהמשך ישיר ל"מעגלים", ולפיאנלה רייכל מגיש את "לפני שייגמר" שזכה להשמעות נאות ברדיו והציג מוסר השכל ממשי על החיים.
עידן רייכל – "היד החמה" – רוצו לשמוע!
