לפני כשלושה ימים, האמן ההולדני המוערך פיט ון דן בוג, נחת בישראל על מנת להציג את התערוכה החדשה שלו בגלריה זימאק לאמנות עכשווית, הנמצאת בכיכר המדינה. ון דן בוג הנחשב לאמן חשוב באירופה מספר בראיון בלעדי ל-TLVtimes על הביקור,החששות והעבודה על הציורים.
זוהי הפעם הראשונה ש-ון דן בוג מבקר בארץ, למרות זאת הוא צייר דיוקן ענק של הסופר עמוס עוז. לדבריו, "בחרתי בעמוס לפורטרט למרות שלצערי לא פגשתי אותו מעולם, אך ראיתי תצלומים שלו והכרתי את עבודתו ואת חזונו. הדבר שעניין אותי בתמונה שלו הוא שעיניו הסתכלו אל ועל העולם בחוזקה. את הדיוקן יצרתי על מתכת והשתמשתי בו בצבעי שמן".ון דן בוג (64) גרוש אך נמצא במערכת יחסים, חי ויוצר באמסטרדם. את חייו הבוגרים הוא התחיל כמהנדס ולאחר מכן עבר לעסוק באמנות. יש לציין שהיצירות שלו נכללת במספר מוזיאונים ואוספים בינלאומיים חשובים, הבולטים ביניהם, מוזיאון דרנטס, אסן, הולנד, אוסף Scheringa voor Realisme, אמסטרדם, הולנד, קרן איילין ס. קמינסקי ועוד רבים."זאת התערוכה הראשונה שלי בישראל והיא מורכבת משישה ציורים גדולים, בגובה של שני מטרים וברוחב של חצי מטר. החומרים איתם אני עובד הם בשמן ואקריליק על מתכת. אני יכול להגיד שהעבודות שלי שונות מכל דבר אחר כי בעשור האחרון פיתחתי שיטה ייחודית לצייר על מתכת וליצור פורטרטים. בשיטה הזאת אני משתשמש באלמנטים כימיים ואני יכול ליצור איתם רבדים וצבעים חדשים שאין בצבע רגיל ואני מניח שזה מה שמבדיל בין הציורים שלי לציורים אחרים".
כמה זמן אתה עובד על כל יצירה?
"זמן העבודה שלי משתנה מתמונה לתמונה אבל הוא בערך כחודשיים של עבודה אינטנסיבית בה אני יוצר שכבה אחר שכבה וכך לכל התמונות שלי יש מספר שכבות שונות".
מאיפה אתה לוקח את ההשראה לעבודות שלך?
"זה יכול להיות מדברים שחוויתי באופן אישי, למשל, יש ציור בתערוכה שמזכיר את החיים שלי. כל פעם אני עובד על נושא אחר, לאחרונה נמצאו תמונות בנות מאה שנה של רגע מציאת הקוטב הדרומי ואחת התמונות הללו היכתה בי, אז התחלתי לעבוד על סדרת ציורים בנושא הזה. ובימים אלו אני עובד לקראת תערוכה על דיוקן של מגלה ארצות אנגלי שמצא את הקוטב הדרומי. מה שכן כל העבודות שלי מתחילות ממוטיב מסוים".
לא פחדת להגיע לישראל, עם כל מה שקורה פה מבחינת ביטחונית?
"אני עוקב אחרי מה שקרה בבריסל וכמובן בפאריז, אך המקום בו אני גר רחוק מהטרור. העיר שלי יותר רגועה ושקטה יש מיעוטים ממרוקו שחלקם אולי קיצוניים אבל זה לא שונה ממדינות אחרות ככה שאני לא מרגיש לחץ או פחד בעיר שלי ואם להיות כנה אני מרגיש בטוח היכן שאני לא נמצא".
אתה חושב שאנשים שבאירופה מבינים עכשיו יותר את הישראלים בגלל שגם הם ספגו טרור?
"קשה לי לשים את עצמי במקום של ישראלים כי נולדתי וגדלתי במדינה שתמיד חיה בשלום, ככה שעבורי זה לא פשוט להבין את החיים תחת פחד קיומי תמיד".
