אסף שמילוביץ, מאמן אישי ומתמחה בפסיכותרפיה (M.A.), מטפל בפלטפורמה SomebuddyTherapy מסביר איך החוק האוסר על טיפולי המרה משפיע על כולנו ואיך אנחנו יכולים לבחור לפעול אחרת.
לפני כשבועיים אושר בקריאה טרומית החוק האוסר על טיפולי המרה. אומנם הדרך לאישור החוק עוד ארוכה והוא עוסק כרגע רק בפסיכולוגים, עם זאת, עצם העלאת הנושא לסדר היום הוא צעד משמעותי עבור הקהילה הלהט״בית המעביר מסר ערכי חשוב בנוגע לזכותו של כל אדם לכבוד ולשיווין, ללא תלות בנטייתו המינית.
אז מהם למעשה טיפולי המרה ומה כל כך מסוכן בהם? מדובר בשם כולל שניתן למגוון שיטות טיפול אשר נועדו לשנות נטייה חד מינית, והן מושתתות על הנחת היסוד שנטייה חד מינית הינה חטא בר שינוי. חשוב לציין כי אין ראיות לכך שאותם טיפולים אכן יעילים, לאור העובדה שלא ניתן לשנות נטייה מינית, ואולם הם ממשיכים להתקיים במסגרות שונות ויוצרים צלקות נפשיות בקרב אותם אנשים שעברו זאת, שעלולות להביא לדיכאון ואף להתאבדות.
אנשים אלה לרוב הגיעו אל טיפולי ההמרה שלא מבחירה, כשהם מבולבלים מאד וחשים פחד אשר מוזן על-ידי אמונתם. פעמים רבות משפחתם או גורם אחר בקהילה כופים זאת עליהם, והם חוששים לאבד את הקשר עם יקיריהם במידה ויסרבו. מכיוון שמדובר בדיני נפשות, יש חשיבות רבה לחקיקה זו אשר מטרתה להגן על אלה שנמצאים בשלב כה רגיש בחייהם, בו הם זקוקים לחברה שתסמן להם שזה בסדר ובטוח להיות מי שהם.
כפועל יוצא מכך, חשוב שאנשי מקצוע בתחום הנפש יחזיקו בגישה של קבלת האדם באשר הוא אדם, כשהתהליך ישאף לסייע למטופל להשלים עם נטייתו המינית ולגלות חמלה כלפי חלקים בו שלא יוכל לשנות, ושהניסיון לשנותם רק ייצר מלחמה פנימית אשר תשפיע בצורה ניכרת על איכות חייו.
איך למנוע פגיעה חברתית ותעסוקתית ולשפר את הרווחה האישית? במהלך העבודה בקליניקה אני פוגש להט״בים רבים אשר חוששים מההשלכות השונות שעשויות להיות לשיתוף הסביבה בנוגע לזהותם המינית. חששות אלה מצמצמים אותם מאד, מונעים מהם ניצול הזדמנויות תעסוקתיות וחברתיות, ומרחיקים מהם תחושה של רווחה אישית. במהלך העבודה המשותפת מושם דגש על התמודדות מול רעשי הרקע, על הכרה בחופש הבחירה שלהם וזיהוי אפשרויות בחירה נוספות, על גיבוש הזהות העצמית אשר הזהות המינית היא חלק ממנה, ועל יצירת מרחב פעולה, כל זאת בקצב ובדרך שמותאמים אליהם.
בהמשך לשיח על טיפולי ההמרה, חשוב להזכיר שמסביבנו קיימים קולות נוספים אשר מנסים לכפות את דעתם כאילו היתה אמת מוחלטת, גם בסוגיות אחרות, ופוגעים ברבים מאיתנו במרחב האישי והמקצועי מדי יום. אז אומנם בכל הקשור לחקיקה אין לנו לרוב שליטה, אבל אנחנו כן יכולים:
- להיות קשובים יותר לאחר: לבני המשפחה שלנו, לילדים שלנו, לבני הזוג שלנו, לחברים שלנו, לעובדים שלנו, לעמיתים שלנו.
- אנחנו גם יכולים לגלות פתיחות וסקרנות, לאפשר ריבוי דעות, לנהל סביבן שיח מכבד ולזכור שבמידה ולא נגיע להסכמה עדיין יש לכל אחת מהן זכות קיום.
ברמה האישית, אני מציע שכל אחד מאיתנו יקדם בחייו אורח חיים אותנטי אשר יאפשר לו לפעול למרות רעשי הרקע, מתוך הכרה בחופש הבחירה שלו ומתוך עמדה שלפיה קיימות עבורו אפשרויות נוספות גם אם באותו רגע הוא מתקשה לראות זאת, וכמו כן לבטא דעות בלי חשש, לתת מקום לצרכים גם אם הם שונים, לגלות חמלה וקבלה עצמית ולסטות קצת מהתלם כדי למצוא את אותם דברים שמעניקים לו משמעות ייחודית.
אסף שמילוביץ, מאמן אישי ומתמחה בפסיכותרפיה (M.A.), מטפל פלטפורמה SomebuddyTherapy
הפלטפורמה מאפשרת לכל אחד ואחת למצוא את המטפל.ת ואת שיטת הטיפול המתאימים ביותר עבורם, באופן ידידותי ונגיש. הפלטפורמה, מבוססת אלגוריתם העובד בצורה אנונימית, מסנכרנת בין נתוני אנשי המקצוע לבין נתוני החיפוש של מחפשי הטיפול. SomebuddyTherapy כוללת מאות מטפלים, מאמנים ויועצים הממוינים לפי השכלה, רישיון משרד הבריאות, סוגי התמחות וכדומה. מתוכם האלגוריתם יודע לזהות, בעזרת נתוני החיפוש שהזין מחפש הטיפול, את הטיפול האידיאלי והנכון עבורו, תוך התייחסות לרצונותיו ולצרכיו. בנוסף, הפלטפורמה מנגישה את עולמות הטיפול השונים באמצעות הענקת מידע רב על מושגים מקצועיים, לטובת העמקת והרחבת הידע האישי.
מייסדות הפלטפורמה מיכל יערון פסיכולוגית ספורט – מחלוצות פסיכולוגיית הספורט בישראל, בעלת M.A בפסיכולוגייה קוגנטיבית ומנחת קבוצות, עובדת מזה שנים עם ספורטאים הישגיים וקבוצות מליגת העל והייתה שותפה לחלק מההצלחות הגדולות בספורט הישראלי והבינלאומי, לשעבר פסיכולוגית הפועל באר שבע בכדורגל וליוותה את סייקלינג אקדמי; ושלי זיתוני רופאת שיניים – בוגרת האוניברסיטה העברית. בעלת ניסיון בתפקידי ניהול ויעוץ רפואי בחברת תרופות. מקימת הפרויקט ההתנדבותי ״דאימונד״, אשר נותן מענה דנטלי לילדי הפליטים.
הפלטפורמה הושקה בשנת 2019 והיא פועלת בעברית. Somebuddytherapy.co.il
