היא מלווה את המוסיקה הישראלית יותר מ-45 שנה נאמנות, אך אם תשאלו את דורית ראובני ( 63) אם בשנות ה-70 הכל היה "זוהר ונוצץ" היא תנפץ לכם את בועת האשליה בפנים.
ראובני החלה את המסלול הנורמטיבי ביותר לכוכבות באותן שנים: נתגלתה בתכנית כשרונות צעירים ( "תשואות ראשונות") , כיכבה כסולנית בלהקה צבאית ( "שלישית פיקוד מרכז", "צוות הווי הצנחנים" ו"להקת פיקוד מרכז") והייתה, גם אם לא הרגישה כך, אחת הכוכבות הבולטות בשנות ה-70 ומכונת להיטים משומנת: "היום היום", "יש פרחים", "האיש מן בקעה", "מסביב למדורה", "רכבת העמק", "ציפור בגשם", "הימים הטובים", "ארץ מבוא השמש", "פגישה חצי פגישה" (עם חנן יובל ודני כץ) ועוד. לאחר שהתחתנה עם חברה מימי הלהקה ואהבת חייה, יענק'לה מנדל והפכה לאם נאמנה, הורידה מעט הילוך וכצפוי עשתה "קאמבק" מוצלח באייטיז עם "אדם צובר זכרונות" ששחזר את ההצלחה של העשור שלפניו. בעקבות טרגדיה משפחתית הורידה שוב הילוך ולאורך כל השנים הוסיפה להקליט ולהופיע ולאחרונה לסגור מעגל משפחתי ולהופיע ב"הקול נשאר במשפחה", מופע משפחתי של בעלה ושלה עם ילדיהם המוסיקאים.
נפגשנו בביתה בהדר יוסף שבתל אביב ולאחר שיעקב מנדל, בעלה, והיא התעקשו כי אשתה מים, ישבנו בחדר העבודה שלה, כשאת רובו מעטר פסנתר וחוברות תווים. לאורך השיחה המרתקת, מעת לעת, קפץ בעלה הדואג והנאמן יענקל'ה, שנתפנה מעיסוקיו לשאול כי הכל בסדר ולזרוק "על הדרך" איזו בדיחה מצחיקה, לנשק את אשתו ולחבקה באהבה.
וברצינות, ישבנו בשקט חרישי, היא מולי ואני מולה : היא, הזמרת שגדלתי על קולה המרטיט שהטביע חותמו על שירים שמלווים אותי, ובטוח שמרבית מחובבי הזמר העברי, כל פעם מחדש, ואני, מראיין מתרגש המנסה להסתיר את התרגשותו ולשמור על פאסון מינימלי.
דורית בואי נחזור רגע לילדות, מה הזכרון הראשון שלך כילדה מהמוסיקה? תמיד ידעת שתהיי זמרת?
"התמונה הראשונה שזכורה לי מתקופת הגן, זה שאני עובדת בערוגה עם מעדר ואני שרה. אני יודעת שלפני שהוריי נסעו לשליחות כשהייתי בכיתה ד', שרתי בערב פסח בקיבוץ את "מה נשתנה" ואז נסעתי. זה ברור שלא חזרתי אותה אחת – כשחזרתי לארץ עם הוריי, כבר הגעתי עם גיטרות וידעתי שזה מה שאני רוצה ואוהבת לעשות. כשהייתי עם הוריי בשליחות בבואנוס איירס, הוריי הביאו לי גיטרה והביאו לי מורה שבא כל שבוע הביתה ולימד אותי וזה היה ברור שמאותו רגע אני שרה. אני לא חשבתי על משהו מקצועי, פשוט למדתי שירים ספרדיים פולקלורים, שרתי וניגנתי, זה מה שעשיתי שם. לא חשבתי בזמנו על שירה כמקצוע אבל ככה חזרתי".
מתי נתגלית לראשונה?
"קודם כל הייתי מה שאני לא היום, הייתי בנעוריי די "חצופה" : ראיתי למשל שיש תחרות כשרונות צעירים של מעריב לנוער, נסעתי מ"שער העמקים" לתל אביב ועשיתי מבחן ולא התקבלתי. תמיד הייתה לי תעוזה. כששמעתי על "תשואות ראשונות" (מופע הכשרונות הצעירים הבולט בשנות ה-60) , כתבתי מכתב ושלחתי לקול ישראל וקיבלתי זימון. אני זוכרת שנסעתי עם אחי יובל ז"ל לצוותא תל אביב ועשו שמה בחינות. שרתי בספרדית ושרתי טוב ואז פפו אריה ז"ל אמר: "בסדר, אבל תלכי למורה לפיתוח קול בתל אביב, לולה שנצר, תחזרי בשנה הבאה. הייתי בת 15 והלכתי ללולה שנצר, חיכיתי וכעבור שנה חזרתי, שמה שרתי שיר שהתאהבתי בו : "הנך יפה רעייתי" ( ששר מוטי ברכאן) ושיר ספרדי, והתקבלתי. כתוצאה מ"תשואות ראשונות" שברדיו קיבלתי חשיפה, ונערך מופע שנתי בהיכל התרבות בו שרתי , כמובן שיר בעברית ( "יש לי חלום" ששר יהורם גאון) ושיר בספרדית. אחת האורחות שנכחו במופע הייתה רבקה זהר, ואני, החוצפנית, ניגשתי לרבקה זהר וביקשתי חתימה! המזל שהיה לי באותו ערב, הוא שהחליטו שיעשו פריצה לרדיו בשידור חי בדיוק בקטע שלי, ואחרי השידור התחלתי לקבל טלפונים ממוני אמריליו, קצין החינוך של פיקוד המרכז ואז גם אפי נצר צלצל והזמין אותי לערב כשרונות צעירים שערך בתל אביב וזכיתי במקום הראשון"
זוכרת את הפעם הראשונה ששמעת עצמך ברדיו ?
"כן, הפעם הראשונה ששמעתי הייתה בשידור של תשואות ראשונות, היינו בקיבוץ וישבנו יחד צמודים לרדיו ומה שאני זוכרת שהרגשתי זה את המחיאות כפיים, ברגע שהיו מחיאות כפיים ארוכות ארוכות ואז הבנתי שיש משהו."
איך הגעת ללהקה צבאית?
"הכל בעקבות השידורים ברדיו, צלצלו אליי איצ'ה גולן ומוני אמריליו ששלח לי שירים. אבל, החלטתי בגלל שאני עדיין לומדת פיתוח קול, אני לא אתגייס לפיקוד צפון או חיל הים שזה ליד הבית שלי, אלא אני אתגייס למקום שהוא קרוב בתל אביב ללולה שנצר. לאבי היה חדר שכור בתל אביב אז היה לי איפה לגור, והחלטתי ללכת ללהקת פיקוד מרכז. כיוון שנוצר חלל בין תחילת תכנית חדשה ללהקת פיקוד מרכז, איצ'ה קבע שאופיע כחיילת זמרת בפיקוד לבד, רק אני וגיטרה, הייתי סוג של ברווזון מכוער ורק כשפתחתי את הפה זה עורר משהו. איצ'ה רצה לדחוף אותי וציוות אותי לדורון סלומון והכניס אותנו לאולפן להקליט כמה שירים שאני בחרתי ביניהם: "יש לי חלום", "יש פרחים", "בכל מקום". ואני זוכרת שכשהייתי באכסניית צבא ב"קרייתי", שמעתי פתאום ברדיו את "יש לי חלום" ו"יש פרחים" שיצאו חזק ואז התחלתי להזיע, כשפתאום שמעתי אותי כזמרת לא במסגרת תחרות, אלא כדורית ראובני, זמרת מקצועית, וזה מה שעשה לי פשוט את כל הפרפרים וכל ההתרגשויות, וכתוצאה מהשירים התחילו להכיר אותי, השתתפתי בהמון תכניות רדיו והתחלתי לחפש שירים. שתבין, שנה שלמה הייתי חיילת לבד, בהתחלה כזמרת, אחרי זה בצמד עם גיא יפה ואז קמה שלישית פיקוד מרכז ( דורית ראובני, גיא יפה וצביקה כרמל) . כשכבר הצטרפתי ללהקת פיקוד מרכז, "היום היום" היה בראש המצעד . כשהלהקה עוד הייתה בגיבוש, צילמנו את הקליפ ל"מסביב למדורה" שיום למחרת צאתו הייתי מפורסמת שזה אומר כתבות בלהיטון, ראיונות רדיו, השתתפות בכל המופעים הטלויזיונים והצלחה שקשה לתארה במילים"
שנות ה-70 היו מאוד מאוד אינטנסיביות עבורך, מה הדבר העיקרי שלקחת איתך מאותה הצלחה?
" שמע, בצבא הייתי מוגנת. אני הרגשתי שמרגע שהשתחררתי מהצבא ופרצה מלחמת כיפור, הייתי אבודה. נכון שהוצאתי אלבום בכורה די מצליח ( "ציפור בגשם") והיו לי שירים די מצליחים אבל בזה בעצם, אם אתה שואל אותי נגמרה התהילה שלי. למרות זאת, היה שלב ששום שיר שהקלטתי לא הפך להיט. הרגשתי אבודה"
ועם זאת תמיד הקלטת, הופעת ונשארת בתודעה.
"תראה, אם אחרי 45 שנה אתה עדיין מכיר אותי, יודע מי זו דורית ראובני אז כנראה שעשיתי משהו נכון. כל הזמן הייתי עסוקה בהפקות: בין אם זה במופע המשותף עם דודו זכאי שהצליח, בין אם זה בניחוחי חציר עם הגבעטרון ודודו ובהפקות שיעקב עזר לי ככל יכולתו".
בשנות ה-80 נדמה כי הורדת הילוך בקריירה, זה במכוון?
"כן, תראה אחרי שהתחתנתי עם יעקב (מנדל) והייתי בהריון, ב-81 נולדה בתנו מור (מור מנדל, יוצרת וזמרת) והפקנו מופע משירי שנות ה-60 שנקרא "שדות ירוקים" והופענו בכל קיבוץ שאתה רק רוצה, ויכול להיות שהרדיו לא אהב את זה, אך זה מופע שהצליח מאוד. כן, הורדתי מעט הילוך כי נולדו לי הילדים ואני אדם משפחתי מאוד. ב-86 כשהילדים גדלו קצת, החלטנו ( יעקב ואני) : חוזרים להגביר הילוך. שמעתי את האלבום שאילן וירצברג עשה עם גלי עטרי והחלטתי לצלצל אליו ואז דרכו ודרך השירים שלו ודרך שמעון גלבץ חזרתי בענק עם שירים כ"קח כל מה שאלוהים נותן" ו"אדם צובר זכרונות".
מה המדד שלך להצלחה?
"תמיד אני אומרת לכל המראיינים שלי שבשבילי תמיד הרדיו הוא הסימן להצלחה. אם משמיעים אותי ברדיו אז אני יודעת ומרגישה שהצלחתי. "
מה דעתך על השינוי שחל בתעשיה היום: היוטיוב והאינטרנט?
"זה טוב מאוד אבל עדיין יש את העניין הזה של הפלייליסט ברדיו, שאני צריכה להעמיד עצמי במבחן בפני אנשים שאולי לא יודעים מי אני. היום אין תום, נגמרה התמימות שהייתה פעם. פעם לא היו כל כך הרבה ערוצים. אנחנו קיבלנו המון כבוד הזמרים שיצאו מהלהקות הצבאיות ואם תשים לב, רוב הזמרים הבולטים מהתקופה שלי יצאו מלהקות צבאיות."
אחרי ההצלחה של "שינויים", אלבומך מ-87, לא ניצלת את המומנטום כל כך, מה קרה?
"מה שקרה שהייתה לנו טרגדיה במשפחה: אמי נהרגה בתאונת דרכים קטלנית כשהייתה בטיול שורשים עם אבי ביוגוסלביה. זה שבר אותי. כתוצאה מהאסון הזה, יעקב ואני החלטנו להביא עוד ילד לעולם ולקרוא לו על שמה, קראו לה אסתיקה וקראנו לילד "אסי" שזה שילוב אותיות שמה. אני מבחינתי הורדתי הילוך: בגלל התינוק החדש, אבל בכל זאת החלטנו לעשות משהו, אז שלחנו שירים לקדם אירוויזיון והתקבל "בית בקצה הקשת" של אורי הרפז ועידית חכמוביץ' ז"ל ושמה גם כן לא הצלחתי, אבל החלטנו שנוציא דיסק וקראנו לו "בית בקצה הקשת", ואחריו שוב פעם המשכתי להופיע וב-97 החלטתי להוציא אוסף אז הוצאתי את האוסף ואז עברו השנים ובשנת 2000 מלאו לאבא שלי יום הולדת 85 והחלטתי לעשות לו הפתעה כזו והקלטתי עבורו את אלבום הלדינו".
גדלת בבית שדיבר לדינו וגדל על תרבות זו, מדוע דווקא בגיל 48 העזת לשיר בשפה הזו?
"לפני 40 שנה אבי נתן לי ספר האנתולוגיה של יצחק לוי (אנתולוגיה) ולא העזתי לגעת. בשבילי שפת הלדינו והרומנסות היא העבר של ההורים שלי. ההורים שלי היו חלוצים שרוב משפחתם נהרגו בשואה, לכן זה היה בשבילי עצב עצב עצב לשיר בלדינו , אבל אמרתי שאפתיע את אבא שלי. ביום ההולדת שלו הגשנו לו את הדיסק ומבחינתי זה הדיסק הכי מוצלח. ישבתי לבד באולפן יחד עם אורי הרפז על הגיטרה ואחרי זה צליל בירן הכניס את הטאץ' שלו והדיסק הצליח. תמיד בכל הופעה שלי אני שרה גם את הלדינו".
ומה את עושה בימים אלה?
"בימים אלה יש לנו פרויקט משפחתי חדש – "הקול נשאר במשפחה", המופע מוצלח מאוד בו אני שרה עם משפחתי: ילדיי מור, אסי וטל ובעלי יעקב. בנוסף, פרויקט החיים שלי בעשרים השנה האחרונות זה פרויקט פיתוח קול, אני מלמדת פיתוח קול וחושפת תלמידים אל העולם הנפלא הזה. כמו כן, בימים אלה הקלטתי שיר חדש של אסי שאת העיבוד וההפקה עשה יעקב למאי, שזה חלום עבורי".
מה השיר הפייבוריטי שלך?
"השיר "סוף הנפילה" כי מבחינת הסך הכל של השיר ווקאלית זה השיר שיצאתי בו הכי זמרת. זה שיר הכי קשה, הכי מאתגר".
מה המחמאה הכי גדולה שקיבלת?
" "את לא השתנית עם השנים", זו המחמאה שהכי מרגשת אותי כל פעם מחדש"
