תכירו את קים קונקשיין, טרנסקסואלית שעומדת בחזית הקמפיין החדש לקידום חיי משפחה בקהילת הלהט"ב: "אני רוצה להראות שגם אנחנו יכולים להתחתן ולחיות כמו כולם
אומנם ייקח עוד זמן עד שחוק הנישואין לקהילה הגאה יאושר גם בארץ, אבל שמלות הכלה כבר מוכנות ליום הגדול. קים קונקשיין, טרנסית גאה נבחרה לדגמן בקטלוג של שמלות כלה ולדבריה, הקמפיין הזה הוא בעצם קמפיין בתוך קמפיין.
"הקמפיין בא להגיד שגם לקהילה הגאה יש זכות להתחתן ולהקים משפחה", היא אומרת. "אנחנו עובדים על הקמפיין הזה כבר חודש", מספרת קונקשיין. "באחת מהפעמים שהייתי אצלו בסלון כלות הוא הלביש את חברה שלי שהתחתנה ואמרתי שממש בא לי גם ללבוש שמלת כלה. אורון אמר שהוא יביא לי שמלת כלה ואני אצטלם לקטלוג שלו. הייתי בטוחה שמדובר בבדיחה, אבל הצטלמנו ואז אמרנו למה שנעשה את זה רק לקטלוג אם אפשר למנף את זה לקמפיין למען הקהילה שלנו.
אם טרנססקסואלית מצטלמת בשמלת כלה זה בעצם לבוא ולהגיד שגם לנו מגיע להתחתן כמו הסטרייטים וגם לנו מגיע לקבל את אותן הזכויות. גם אנחנו נראות טוב בשמלת כלה, לא פחות טוב מנשים שנולדו כנשים ביולוגיות".
איך אתם מפרסמים את הקמפיין?
"כרגע הוספתי תמונות מכל מיני אירועים, למשל תמונה מחתונה של זוג לסביות. אני לוקחת את תמונות מכל האירועים האלה כי אני רוצה להראות להראות שגם אנחנו יכולים להתחתן ולחיות כמו כולם. הקמפיין מחולק לשלושה חלקים, החלק הראשון הוא הזכות שלנו להתחתן. החלק השני של הקמפיין הוא הזכות שלנו להביא לעולם ילדים, פה נפרסם תמונות שלי מחזיקה עגלות, תינוקות וכו'. והחלק השלישי יראה את החיים המשותפים עם בן הזוג ותהליך הזקנה ביחד. כרגע אנחנו מנסים להגיע לכל מדיה אפשרית ואולי גם לרתום את אגודת הלהט"ב לקמפיין הזה".
קונקשיין (34) היא אישיות מוכרת בסצנת הלהט"ב, לאורך השנים היא הוציאה מספר רב של סינגלים לרדיו ואלבום אחד שזכה להצלחה רבה. היא במקור מכרמיאל, אך מגיל 15 כשהתחילה את תהליך שינוי המין, עברה לגור בת"א ורק לפני שנתיים חזרה לצפון.
היו לך משברים בתהליך?
"כשיצאתי מהבית בכרמיאל בתור נערה הייתי בטוחה שעכשיו אני מגיעה לת"א והעיר תהיה פרושה לפני בשטיח אדום, במציאות זה לא בדיוק היה ככה, היה נורא קשה. התוכנית הישרדות היא סוג של מראה של החיים, לא הכל כמו שאת רוצה וכמו שאת מתכננת. לאנשים לפעמיים יש איזה שהיא פנטזיה בראש והיא לא כל כך מתממשת להם. לא הכל ורוד בחיים, תמיד יש אנשים ברחוב שלא יקבלו אותך. המזל שלי שאני לא מוחצנת, אבל יש כאלה שהן מאוד מוחצנות כי הן עדיין בהתחלה ומתלהבות מכל העניין שפתאום גברים מתחלים איתן. אני גם הייתי בהתחלה שלי כזאת, אך לאט לאט עם הגיל את מתבגרת ומבינה שלצאת לרחוב ולצרוח זה לא טוב בשבילך ויזכרו לך את זה כל החיים. אז את מתמתנת ומבינה שאיך שאת מציגה את עצמך ככה יקבלו אותך".
מאיפה לקחת את כוחות הנפש להתמודד בתהליך הלא פשוט הזה?
"בהתחלה אף אחת לא נראית מיליון דולר, ויש את האנשים שצוחקים ברחוב ולועגים. מזה את צריכה לקחת את הכוחות וללמוד איך לשים, סליחה על הביטוי, זין על כולם ולחיות איך שאת רוצה ואיך שאת בחרת לעצמך. אם את נמצאת בחברה תומכת ועם אנשים שבאמת אוהבים אותך ולא צבועים איתך, אז את יכולה לחיות בשקט וליהנות מהחיים"
איך ההורים שלך קיבלו את השינוי הדרמטי שחל בך?
"אבא שלי נפטר לפני שלושה חודשים, ואמא שלי נפטרה לפני שש שנים. אמא שלי הייתה הדבר הכי חשוב והכי יקר בחיים שלי, כל בוקר היינו מדברות בטלפון. היא קיבלה את השינוי הכי יפה בעולם, לאבא לוקח זמן, הייתה תקופה שלא דיברנו".
מי ליווה אותך לאורך התהליך?
"היו את החברים שלי שמהערב הראשון שהייתי בת"א הייתי איתם. יש לי חברים שהם ממש כמו משפחה עבורי".
קונקשיין היא מעריצה גדולה של ירדנה ארזי ובמשך השנים נהגה ללכת להופעות רבות שלה ואפילו חידשה את השיר שלה 'מה נתת לי'. "ירדנה היא אהבת חיי. ירדנה ארזי ודנה אינטורנשיונל הן שתי הזמרות שאם חס וחלילה מישהו יגיד עליהן מילה רעה לידי, אני יכולה לשרוף אותו", אומרת קונקשיין כשצחוק נשמע בקולה.
איך ירדנה קיבלה את השינוי שעברת?
"היא קיבלה את זה יפה, היא אמרה לי שאני פשוט מדהימה, אז היא החמיאה לי. היא זכרה אותי כשהייתי רודפת אחריה אחרי הופעות שלה, לפני השינוי".
במה השינוי היה כרוח ממך בבחינה נפשית?
"אם אדם שלם עם עצמו ב-100% אז זה לא כרוח בשום דבר, פשוט צריך שיהיה לך את האומץ לעשות את זה. אבל רק אם אתה שלם עם עצמך לגמרי, אם יש לך חששות אז אל תחשוב על זה אפילו. אני ידעתי מההתחלה שזה מה שאני רוצה, לרגע לא חשבתי על משהו אחר. זה משהו שאת מרגישה, או לא מרגישה. גם הסביבה נותנת לך להרגיש את זה, למשל כשהייתי קטנה ונכנסתי לחנויות היו פונים אלי בלשון נקבה. מגיל קטן דיברו אלי בלשון נקבה, לא המשפחה, אלא אנשים שלא הכירו אותי וראו אותי פעם ראשונה, הם פשוט חשבו שמדובר בילדה. זה אכן עזר לי, כי אם דיברו אלי בלשון נקבה, אמרתי לעצמי אוקיי כנראה אני לא צריכה לעשות הרבה ניתוחים".
מה את חושבת על תהליכי היציאה מהארון שעוברים על הקהילה?
"אני אף פעם לא הייתי בארון, לא היה אצלי דבר כזה להיות בארון, ואני ממליצה לכל מי שעדיין בארון לצאת, כי להיות לסבית או טראנס, זה לא מחלה ואין מה להתבייש בזה. אני חושבת שהקהילה הגאה הם אנשים יותר טובים ויותר רגישים מכל החברה הסטרייטית. אני מקווה שנצליח להזיז בארץ שלנו דברים, כי בחו"ל כבר מאשרים נישואין חד מיניים. אני לא מצפה שיאשרו לנו את הנישואין ברבנות, אבל לפחות שנקבל את הזכות לחיות כמו כל זוג סטרייט".
