דמיינו עצמכם לרגע קל בהיכל התרבות בתל אביב. המקום הומה אדם וסמארטפונים, ולפתע מן החשיכה הזרקור הראשי מאיר על נבל זהוב הניצב במרכז הבמה ולמיתריו פורטות אצבעות עדינות של נבלנית יפת מראה המנגנת ברוך את "דרך השלום" בשיא מופעו של פאר טסי. בעוד אתם דמיינתם, אנוכי ועוד מאות אלפים זכו ליהנות מהקסם המוסיקלי הזה, שהפך למסמר אותו ערב.
מיד בחוזרי הביתה וביושבי לכתוב סיקור ההופעה, ביררתי בליין אפ לגבי שם הנבלנית ושלחתי לה הודעה אישית כדי להרעיף שבחים על נגינתה המוצלחת, והיא, בנחמדות יתר, סיפרה כי היא עובדת על מוסיקה משלה, מעבר ל"קריירת הנבל" שלה, וסקרנותי עלתה על גדותיה עת סיפרה לי שבקרוב היא יוצאת במופע מיוחד משיריה.
חלפו כשמונה חודשים ואינספור מופעים ברחבי הארץ אותה היא חרשה לאורכה ורוחבה יחד עם הנבל ולי קורן, יוצרת, זמרת, נגנית ואישיות מוסיקלית כשרונית, מתכוננת ל-20.10 למופע החדש שלה בבית היוצר בנמל ת"א– "דרכים נסתרות" שמו, עם הרכב חדש, מופע שיכלול שירים שכתבה והלחינה ועבדה עליהם יחד עם אייל מזיג , אבל לפני זה, בואו ננסה להכיר אותה "קצת" יותר.
קודם כל, מי את לי קורן ?
"שאלה קצת קשה… אני חושבת שכל אחד היה "מגדיר" אותי אחרת, תלוי באיזו סיטואציה בחיים נפגשנו.
יום אחד גיליתי אפליקציה בה ניתן לראות כיצד אנשים שומרים את השם שלך בטלפונים הניידים שלהם. הרבה אנשים שומרים את השם שלי "לי קורן נבל" או "לי נבל"… כנראה שהנבל הולך אחריי, או אני אחריו, מה שכן זה אותו הדבר. כמו חלק בלתי נפרד, אז אולי זה מייצג…?!"
את מנגנת על עוד כלים? מהי ההשכלה המוסיקלית שלך?
ניגנתי בפסנתר מגיל קטן. במשך כל חיי למדתי, גדלתי וחונכתי על המוסיקה הקלאסית. עשיתי את המסלול הקלאסי של המוסיקאים: למדתי פסנתר מגיל 5 באופן פרטי, אח"כ בקונסרבטוריון. לתואר הראשון באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב כבר הגעתי עם הנבל. השינוי חל בצבא. הרגשתי שלא מיציתי את המוסיקה, מצד שני עם הפסנתר עברתי דרך ארוכה ומפותלת, לא מעט פעמים חשבתי להפסיק לנגן, ועד גיל 20 לא ראיתי במוסיקה כמקצוע. הייתי במסלול עתודאים בתיכון, ורציתי ללמוד משפטים וראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב. ברגע האחרון החלטתי לוותר על העתודה ולהתגייס לצבא. שירתי בחיל הים בחיפה.
יום אחד אמא שלי לקחה אותי לרכבת בדרך לבסיס. סיפרה לי על חלום מדהים שחלמה בלילה, אמרה שהיא ראתה אותי יושבת באמצע במה ענקית באולם מפואר עם שמלה ארוכה ונפוחה, כמו נסיכה, ומנגנת בנבל… באותו רגע לא חשבתי על זה בכלל, מעבר לכך שזה חלום יפה. אחרי כמה ימים היא עשתה לי "הפתעה" ולקחה אותי לשיעור ניסיון בנבל. בהתחלה חשבתי שנוסעים לשופינג, כי בדיוק נפתח הגרנד קניון החדש בחיפה.
מכאן הכל היסטוריה, כמו שאומרים…בהמשך למדתי גם תואר שני בתרפיה במוסיקה, אוניברסיטת בר אילן. "
את לא היחידה אך בטח מהבולטות (לפחות שאני מכיר) שהצליחו להביא את מיקומו של הנבל, שנתפס רבות ככלי "קלאסי", גם למוסיקת רוק וים תיכוני. איך נוצר השינוי ב"סטריאוטיפ" של הנבל?
"במהלך לימודי התרפיה במוסיקה, נפתח אצלי באופן מובהק הערוץ של הכתיבה וההלחנה. מאז ומתמיד כתבתי והלחנתי, אך מעולם לא ייחסתי לכך חשיבות מקצועית, אלא רק לכיף. במהלך התואר השני הבנתי, שאני על הבמה לא מתכוונת לוותר. רק כשנאלצתי לעזוב את ההופעות למשך שנתיים של לימודים אינטנסיביים בטיפול, הבנתי עד כמה זה טבוע בי חזק מדי, ועד כמה אני רוצה את זה יותר מהכל.
ידעתי שאני חוזרת לבמה, לנגן, אבל שאני רוצה להביא איתי משהו אחר. ראיתי את הסיפוק הפנימי-אישי שלי ביצירה ובמוסיקה עכשווית. בהפקות שאני מנגנת, ועם אמנים שונים, אני מרגישה שנדרש ממני "להמציא" משהו חדש. נבל בפופ זה לא כמו "רית'ם סקשיין", של גיטרה, באס, פסנתר… זה לא מובן מאליו או נחוץ בהרכב. אני חושבת שיש לי יתרון גדול שלמדתי פסנתר כל השנים.
במוסיקה הים תיכונית נחשפתי עם הנבל לראשונה עם פאר טסי. ההפקה מדהימה, וזה כבוד גדול לנגן עם זמר ענק, שהוא גם אישיות מקסימה, כל הנגנים המדהימים, וכמובן בניהולו המוסיקאי של מי שנבחר כמעבד השנה, יעקב למאי, ולא בכדי. ההפקה אהובה עליי במיוחד, אני נהנית מכל רגע… המוסיקה, השירים, וכמובן החברים שסביבי."
מהן ההשפעות המוסיקליות עלייך ?
"כל חיי שמעתי את כל סגנונות המוסיקה. ממוסיקה קלאסית ועד מזרחית, וכל מה שביניהם. קשה לי להצביע על זמר או סגנון ספציפי. אני מאוד מחוברת למוסיקה ישראלית, שומעת המון פופ ורוק ישראלי. יש גם המון הרכבים לועזיים שאני מאוד מחוברת עליהם, דווקא מהפחות מוכרים.
אני חושבת שבכתיבה שלי אני מושפעת ממוסיקה ישראלית שורשית, מהשפה העברית היפה, ובהלחנה מפופ עכשווי. אני נהנית מכל סגנון כעולם שלם ומדהים בפניי עצמו. בעיקר כשאני מנגנת בהרכבים ובהפקות שונות. מה שאני הכי אוהבת במקצוע הזה, זה שבכל יום חווים חוויות חדשות, אנשים שונים, וסגנונות מוסיקה שלא נגמרים."
ספרי על העבודה שלך על חומרים משלך . כזמרת או אינסטרומנטלי? עם מי עובדת ואיזו קו מוסיקלי חומרייך?
"בשנתיים האחרונות אני עובדת עם אייל מזיג, הגאון והמוכשר בצורה יוצאת דופן. הגעתי אליו עם חומרים שלי, ומאז אספנו חומרים נוספים. רוב השירים הם מילים ולחנים שלי, או לחנים של אייל לשירים שלי, וגם שירים שקיבלתי מאנשים מאוד מוכשרים. הפקתי כמה שירים שכבר מוכנים כסינגלים, ממש עכשיו. זה מרגש באופן שלא הכרתי קודם. אמנים רבים משווים את זה ללידה, וזה כל כך נכון. אני מרגישה שהשירים עדיין מתבשלים ברחמי, וברגע שארגיש מספיק מוכנה גם אוציא שיר לרדיו.
בשנים האחרונות הופעתי גם עם החומרים המקוריים, בהרכבים שונים ומגוונים. זה כיף אחר, מופע שכולו שלי. אני גם שרה וגם מנגנת בנבל, וזה המון פוקוס על בן אדם אחד, ולצידי נגנים מדהימים שמשרים בטחון והחזקה. זה כבוד עצום שאנשים באים לשמוע אותי, באמת יוצאים מהבית בשבילי.
אני זוכרת את ההופעה הראשונה. זה היה חודש דצמבר, והיום היה הכי גשום וקר בשנה. האולם היה מלא. אני זוכרת חברות שלי, כשאחת בהריון שנסעו מהקריות בגשם זלעפות לתל אביב, וכל זה רק בשבילי. חשבתי לעצמי, שאני אסירת תודה לכל אחד ואחת שהיו, ואזכור את כולם כל החיים, כמו שאומרים, את ההופעה הראשונה לא שוכחים. "
איך את מסכמת את השנה הנוכחית עבורך ?
"שנה מרגשת מאין כמותה. עד לפני שנה לא הכרתי אף אחד, גם השמות הגדולים ביותר במוסיקה בארץ היו זרים לי לחלוטין. עברתי שנה אינטנסיבית ומהנה במיוחד, אחת הכיפיות בחיי. הפקות טלוויזיה, זמרים שונים, הופעות שונות ומגוונות…
מהר מאוד נחשפתי ולמדתי את "התעשייה" הכל כך מגוונת ונהדרת הזאת של הפופ והאמנים בארץ. אני מרגישה שזו רק ההתחלה, וכל יום אני לומדת יותר ויותר על המוסיקה, על הנבל ובעיקר על עצמי. "
מה החלום הכי גדול שלך כמוסיקאית ?
"שיפסיקו לקרוא לנבל צ'לו.. ועכשיו באמת, המילה חלום משמעותה מבחינתי היעד הבא. החלום שלי הוא להיות פה גם מחר, וגם בעוד כמה שנים. להביא את הנבל למוסיקת הפופ והרוק, לקדמת הבמה, וכמובן שהחומרים שלי יקבלו חיבוק גדול ואהבה כשהם יראו אור.
לפני בערך 4 שנים ישבתי עם אמי וחברות בהופעה של שלמה ארצי בקיסריה. אחת מהן אמרה, תארי לך שאת היית מנגן פה עכשיו… ואני אפילו לא הרשתי לעצמי להשתעשע בזה כמחשבה, שלא לדבר על חלום. להופיע בקיסריה..?!?!
זכיתי לנגן ביוני האחרון עם פאר טסי בקיסריה. זו באמת היתה חוויה אדירה. עם פאר זכיתי להופיע על הבמות הכי גדולות ונחשקות בארץ. ניגנתי סולו של קטע קלאסי וחיברתי אותו ל"דרך השלום" בגרסה אקוסטית. זו תחושה מדהימה לחשוף את הנבל לקהל שאינו משוחרי המוסיקה הקלאסית, ולקבל כאלו תשואות ומחיאות כפיים סוערות. אחרי כל הופעה אני מקבלת הודעות גם במיילים ובפייסבוק מאנשים שונים, כולם מפרגנים. זה מרגש עד דמעות. "
היכן ניתן לראותך בימים אלה?
"ביום שלישי הבא, 20.10.15 הופעה שלי בהרכב חדש ומדהים, בבית היוצר, נמל תל אביב, בשעה 21:00.
נפל בחלקי כבוד גדול שנגנים כאלו מדהימים מנגנים איתי: אמיר קובלסקי בפסנתר, גל אקשטיין בויולה, וגלעד דוברצקי בכלי הקשה. ההפקה המוסיקלית היא כמובן, של אייל מזיג, יהיה מצחיק, יהיה מרגש ובעיקר יהיה כיף…המופע נקרא "דרכים נסתרות". אני מזמינה את כולם לחוות איתי את הצעדים המרגשים האלו, בדרכיי הנסתרות שלי."
להזמנת כרטיסים למופע ניתן להיכנס לאתר הזה : http://bama.acum.org.il/?p=17782
