הבלחת זיכרון מידית על יאיר מרטון, מעוגנת בדוגמן יפה, שרמנטי בטירוף – משקיף עלינו בעיניו הכחולות ממרומי שלט חוצות ענק, כשהוא עוטה על עצמו תחתוני קלווין קליין. בלבד. כיום, ממרומי (שוב) גילו – 40, ועם רקורד עשיר בפיקים ותפניות, הוא מדבר על שינויי התפיסה התרבותית שלנו, עמך ישראל, מבעד לקריירה האישית שלו.
בעלי זיכרון ארוך טווח ממקמים את השם יאיר מרטון כאותו ילד בן 14 ש'נשלח' אל עולם הדוגמנות על ידי בטי רוקוואי. לא משהו אופייני לשנים ההן…
"בגיל 14 עשיתי את הקמפיין הראשון, עם שני פרידן. בהמשך, כבחור צעיר, החלום האמתי שלי היה לטייל בכל העולם ופתאום זה הסתדר לי – נסיעות ליפן, מילנו, כל בירות העולם. שבע שנים של נסיעות, הכרה, והכי חשוב – גם מטיסים אותי וגם משלמים לי!!! מה יותר מזה??!"
וגם… נכנסת אחר כבוד לפנתיאון המיוחל של הסלבס…
"עד היום אני מרגיש לא נח להשתמש במילה סלב. מפורסם מתאים לי יותר. בזמנו, לא היו כל כך הרבה מדיות. לא אינסטגרם, לא אינטרנט. מעט עיתונים, שניים שלושה מגזינים סדר גודל 'את' ו'לאשה'. לא היו מעצבים ו'שנקר' וקמפיינים והפקות אופנה יומיומיות. כדי לשרוד בעולם כדוגמן של מיטב האופנאים בכל בירות העולם – היה צריך נס. ואומץ. באותה תקופה היו בארץ בסביבות חמישה-שישה דוגמנים (ע"ע רז מאירמן, דודו בלסר, איתי אטיאס, אבי חזן – ט.ג) וכולם הופיעו בכל תצוגה ובכל אירוע אופנתי. כיום יש אלפים. היום שואלים ילד 'מה אתה רוצה להיות' והוא עונה: מפורסם. הם לא יודעים מה זה מפח נפש, אכזבות, לרעוב ללחם, להיות מתוסכל – היום זה אינסטנט. גם ההערצה כלפיהם היא אוטומטית".
לפעמים ההורים רוצים את זה יותר מהילד. גם הוריך גיבו אותך?
"אני בורכתי. הוריי תמכו בכל הבחירות שלי. בין אם בחרתי בכדורגל במקום ב'הנוער העובד', או בקריירה בינלאומית לפני לימודים גבוהים. הדבר היחיד שהוריי הקפידו עליו היו הלימודים בבית הספר. אבל כשבחרתי לצאת לעולם – הוריי לא דחפו וגם לא התמרדו וזה לא מובן מאליו בבית עם חיידק פוליטי כמו שלי. מדינת ישראל הייתה חשובה לנו מאד. כך גם צעדת האחד במאי. אבי זכרו לברכה היה פעיל במפלגת העבודה – אני כבר התמרכזתי, לא זורם עם השמאל אבל הכי רחוק מהימין הסהרורי".
אנחנו משוחחים ביום חתונתה של בר רפאלי. קונוטציה מידית לקריירה מול שירות צבאי. נתקלת בדילמה הזאת?
"מה פתאום!! ברקורד הצבאי שלי קורס קצינים, ראש מדור לוחמה בטרור, מומחה לחימה ומדריך פרויקטים ועד היום עושה מילואים על תקן רב סרן".
אפרופו חתונה, אתה התחתנת בגיל מאוחר יחסית אבל רומנים מתוקשרים לא חסרו לך…
"היו לי כל מיני אהבות בכל מיני מקומות, נשים מבוגרות, נשים צעירות, חברה איטלקייה – אבל אז היינו ילדים, והיו גם פרסומים שקריים על רומנים שלא באמת התרחשו ולא שווים התייחסות".
לפני כשלוש שנים, כשבארסנל האקדמאי: תואר ראשון בפסיכולוגיה. בוותק המקצועי: שש שנים בכנסת על תקן יועץ פוליטי ומישרת עוזר של ח"כ יואל חסון. בפאזה האישית: אישה, שירלי ובן בן שנתיים, ליעם – מרטון הפך לעצמאי. שותף-בעלים של אתר שופ-דיירקט, יח"צן, מדריך לחימה של פרויקטים קולנועיים. "אגב, הדרכתי גם את הקאסט של 'פאודה", ובין לבין עוסק גם בגישור.
מהפך…
"אני בשלי כבר זכיתי. מפעל הפיס ייצר איתי קשר. אני מודה לאלוהים כל יום. יש לי אישה מדהימה שהיא אמא – אין דברים כאלה – אני חולה עליה. היא גם החבר הכי טוב שלי וזו לא קלישאה זה אמתי. אני חי את החלום! בחרתי לשים את המשפחה הנפלאה שלי בעדיפות ראשונה. עסק פרטי מאפשר לי שליטה בזמן. אני הבוס של עצמי. אני שם את הילד בגן, בבוקר ואוסף אותו אחר הצהריים. מבלה איתו, משחק איתו. גם עכשיו, בריאיון אתך, הוא תלוי לי על הרגל".
הזכרנו הורים אמביציוזיים ו… הרשה לי לנחש, אתה לא/כן – אוף, עם הרקורד שלך הניחוש קשה – תדחוף אותו?
"כל מה שילדיי יבחרו, מכדורגלן ועד רקדן בלט – אני לא אקבע ולא אפריע. אהיה שם ואתמוך. רק אדאג שיהיו מאושרים, שטוב להם".
ואיך בלי פרשנות לבחירת השם 'ליעם' לילד. רובנו רושמים את השם ב-א'…
"לי–עם – זו שייכות אוריינטלית לעם ישראל ואצלי זה חשוב. גם ראשי התיבות של לא-יעשה-עמי-מלחמה – זה בדרך כלל לאנשי השלום, השופטים והשליחים בתנ"ך".
