הסרט "דרך ארוכה" (A WALK IN THE WOODS) מספר את סיפורו של ביל ברייסון (רוברט רדפורד), מחבר ספרי מסע שהגיע לגיל פרישה, והחליט יום בהיר אחד להשאיר בבית אישה וילדים כדי לצאת ולאתגר את עצמו במסע רגלי בשביל האפלאצ'ים, שביל שנפרש על כ-3,500 ק"מ במזרח ארצות הברית וחוצה 14 מדינות מאזור מיין לג'ורג'יה.
אל המסע מצטרף אליו סטיבן כץ, חבר ותיק אותו לא פגש שנים רבות, ומכאן התוכנית מתחילה להשתבש כשהם רבים בלי סוף ונתקלים בהפתעות בדרך. הדרמה מתבססת על יומן המסע האמיתי שכתב ביל ברייסון על חוויותיו בשביל האפלאצ'ים.
מעבר לעלילה הצפויה הסרט דווקא הזכיר לי שתי נקודות למחשבה, במיוחד בפתחה של שנה עברית חדשה (וסליחה על הקלישאות) הראשונה – כמויות הביקורת, הרמות הגבה וה-"לא" שנשמע מכל הסובבים אותנו במידה ונחליט לפעול בצורה שונה מהנורמה ומהשגרה המוכרת הן עצומות, גם אם הדבר בנפשנו ומהווה הגשמת חלום אמיתית. כדי להגשים חלומות צריך לשים את כל הדעות בצד ופשוט לעשות, "מקסימום זה יצליח". ושלפעמים, הדרך להשגת המטרה חשובה לא פחות מהמטרה עצמה.
למרות התובנות המעניינות והשמחה בלראות על המסך שחקנים וותיקים ועטורי פרסים דוגמת אמה תומפסון ורוברט רדפורד, עלילת הסרט מייגעת וארוכה מידי לטעמי. אם היו מקצרים 20 דקות מתוך 104 דקותיו של הסרט אפילו לא הייתם שמים לב.
האם הם הצליחו להשלים את המסע שלא נגמר? את זה תצטרכו לגלות לבד. שתהיה לנו שנה וחתימה טובה!
טריילר – https://www.youtube.com/watch?v=Rxp0ep0h-VQ
