שתי הצגות בצרפתית עם כתוביות בעברית, קירוב תרבויות ומנהל אמנותי אחד שאוהב את ישראל– קבלו את סטיב סוויסה שמביא לארץ בפעם השנייה את פסטיבל התיאטרון הצרפתי "Horizons": "בשנה שעברה היו שחקנים שלא רצו להגיע ולא היה פשוט לשכנע אותם, אבל בסוף הפסטיבל כולם הסכימו שזה היה זיכרון מדהים והם יהיו מוכנים לחזור מתי שאפשר"
"שילוב בין תרבויות הוא חשוב מאוד. העניין בתרבות הוא שלא משנה לה המיקום. זה לא שיש דבר מיוחד בתרבות אחת לעומת השנייה. התרבות מאחדת ועוזרת לעולם להיות מקום טוב יותר. הפסטיבל נותן לאמנים הצרפתים הזדמנות לעשייה כאן בישראל כדי לתת לקהל הצרפתי בארץ, שחסרה לו התרבות הצרפתית, טעימה ממנה. כל המטרה היא לשתף באהבה את שתי התרבויות".
את הדברים הללו מצהיר סטיב סוויסה, המנהל האמנותי והמפיק של פסטיבל התיאטרון הצרפתי "Horizons" שמגיע החודש לארץ בפעם השנייה וייערך בתל אביב, בירושלים, בנתניה ובאשדוד. הוא, מבחינתו, לא חשב פעמיים האם לשוב לפה בפעם השנייה, להפך: השנה, לראשונה, הוא עשה צעד נוסף לטובת הקהל הישראלי, ודאג ששתי הצגות מתוך הארבע שיציגו בפסטיבל ילוו בכתוביות בעברית.
לא שזה היה פשוט. בשנה שעברה, למשל, היו שחקנים צרפתים שבתחילה סירבו לקחת חלק במיזם, ונדרשו שכנועים מאסיביים כדי זה יקרה – אבל לא אלה הדברים שיירפו את ידיו של סוויסה, שמחזיק במסר אחד ברור: לקבל את האחר, ואם אפשר גם לאהוב.
"לבנות עתיד טוב יותר"
לשוחרי התיאטרון הישראלים, גם כאלה שאינם דוברי צרפתית, צפויה החודש חגיגה של ממש. ארבע הפקות מובילות מצרפת יוצגו לראשונה בפסטיבל, שיחל השנה ב-23 באוקטובר ויינעל ב-31 באוקטובר. הפקות המופת הצרפתיות יציגו בארבע ערים ויעלו באודיטוריום סמולרש באוניברסיטת תל אביב, בתיאטרון הבימה בתל אביב, בתיאטרון ירושלים, בהיכל התרבות נתניה ובמשכן האמנויות באשדוד. הפסטיבל מיועד גם לקהל הישראלי, ועל כן החליטו מנהליו לתרגם לעברית שתיים מתוך ארבע הצגות הפסטיבל: "הספר של אימי" על פי ספרו המפורסם של אלבר כהןו"מחול הזעם", מופע מרגש ועוצמתי המשלב בין תיאטרון ומחול.
על כל אלה מנצח סוויסה (48), שמסלול חייו מלמד דבר או שניים על נחישות. הוא גדל במשפחה חסרת אמצעים שייעדה תוכניות ברורות לעתידו–לסבא שלו היה אטליז והוא רצה שסטיב יבוא לעבוד איתו וירכוש מקצוע במטרה לעזור בפרנסת המשפחה– אך האהבה של סטיב היתה לתחום הבמה. הוא גילה אותה כשהיה צעיר מאוד וידע כבר אז שירצה להשתלב בתחום הקולנוע והתיאטרון.משום שהוא אוטודידקט באופיו, סוויסה מעולם לא למד את המקצוע באופן מוסדר אלא לימד את עצמו לבד ובהמשך עבד עם אנשי המקצוע הטובים ביותר בצרפת.כיום, 35 שנים אחרי שהחל לעסוק בתחום,רשומים לזכותו100 מחזות שביים, ארבע אופרות ו-50 סרטים.לדבריו, היד עוד נטויה.
יחד עם סוויסה מוביל את הפסטיבל ז'אן מארק דומונטה, מהמפיקים המובילים בתחום התיאטרון בצרפת, תוך שיתוף פעולה עם ססיל בנס, מפיקה מטעם הפסטיבל המתגוררת בישראל, מה שאפשר להוציא אל הפועל את הנגשת הפסטיבל לקהל המקומי באמצעות תרגום ההצגות לעברית. "הקשר בינינו נוצר דרך מפגש בין חברים משותפים", מספר סוויסה, "הרגשנו שיש לנו מטרה זהה והחלטנו לעבוד יחד כדי להוציא אותה לפועל".
מה המטרה?
"מטרת הפסטיבל היא לחשוף את מיטב התרבות והתיאטרון הצרפתי בפני הקהל הצרפתי בישראל לצד הקהל הישראלי", הוא מספר,"ולכן השנה בחרנו בהצגות עם מסר אחיד של הבנת וקבלת האחר כדי לנסות ולבנות עתיד טוב יותר".
מה הקשר בין הפסטיבל לקהל הישראלי?
"חשוב לי יותר מתמיד להציג לקהל את המחזות שבהם התאהבנו. במסגרת פסטיבל 'Horizons' הקרוב אני רוצה לחלוק עם הקהל בישראל מסרים הקרובים ללבנו. המחזות שמוצגים השנה נושאים מסר אחיד: להעז ולהביט באחר כדי להבין אותו ולא לשפוט אותו, כדי לסייע ולא כדי להעניש, כדי לקבל ולא כדי לדחות, כדי לאהוב ולא כדי לשנוא, כדי לשמוע ולהשמיע. פסטיבל זה עבורנו מהווה הזדמנות להראות שכל אחד מאיתנו, מהמקום שבו הוא נמצא, יכול לבנות עתיד של אור. זהו האתגר שהצבתי לעצמי ואני מודה לקהל הישראלי שעוזר לנו לעמוד בו".
"למה יש לנו ילדים? כדי שיהיו כמונו?"
סיפור האהבה בין סטיב סוויסה לקהל הישראלי נרקם כבר בשנה שעברה, כשהפסטיבל ביקר פה לראשונה, ומאז, עושה רושם, הוא רק מתעצם והולך. "הקהל הישראלי מאוד אוהב תרבות", אומר סוויסה,"הוא יוצא הרבה, נוסע בעולם, מתעניין ואוהב חדשנות. אני מאוד שמח וגאה לתת להם את מה שהם אוהבים ורוצים".
מה היה בפעם הקודמת שהייתם פה?
"בשנה שעברה מכרנו את הכרטיסים לכל ההצגות. לא היה לנו מקום לאורחים שלנו. היינו חייבים להגיד 'לא' לקהל הצרפתי כי לא היו מספיק מקומות באולם. בסוף ההצגה הקהל חיכה לשחקנים בחוץ כדי להגיד להם תודה. קיבלנו כל כך הרבה אהבה שזה היה מדהים ומרגש במיוחד".
אבל לא הכל היה ורוד.
"נכון.היו שחקנים שלא רצו להגיע לישראל ולא היה פשוט לשכנע אותם, אבל בסוף הפסטיבל כולם הסכימו שזה היה זיכרון מדהים והם יהיו מוכנים לחזור מתי שאפשר".
סוויסה מציין שהוא גא בעשיית הפסטיבל וגא להביא משהו שיכול לעזור לישראל."אני גא שגם הישראלים יכולים להשתתף באירוע", הוא אומר,"ואני אהיה גא ברגע שהישראלים יקראו את המילים שלי בעיתון ויחשבו שזה חשוב לשלב בין שתי התרבויות". אלה חלק מהמסרים שהוא מעביר גם בהצגה שביים, "העיקר שתהיה מאושר" מאת לורן רוקייה, שמדברת בין השאר על סובלנות ועל אהבה ללא תנאי. בהצגה משתתפים השחקנים פרנסיס הוסטר, פאני קוטנסון ולואי לה ברזה והיא מספרת מה קורה כאשר לקלודין ומקסים נודע כי הבן שלהם הומוסקסואל. כיצד יגיבו? האם יקבלו אותו? האם יראו עצמם אחראים על כך? אחראים על מה? האם זה כל כך חמור?
"מחזהו החדש של לורן רוקייה מתמודד באומץ עם נושא טאבו בעזרת ההומור האכזרי המוכר של המחזאי בלי להתחמק מקרעים ואמיתות", מסביר סוויסה,"ומצליח להשמיט את הקרקע תחת כל הדעות הקדומות באשר הן. למה יש לנו ילדים? כדי שיהיו כמונו? לא. כדי שיהיו מאושרים". הוא מוסיף ש"המטרה שלי היא שאנשים יפתחו את הראש שלהם.אני רוצה להגיד לקהל שאפשר לשנות את החשיבה שלנו. הגילוי בהומוסקסואליות קשה לילד או לנער וגם להורים שלו. השאלה שהמחזה מעלה היאהאם אנחנו עושים ילדים בשביל שנהיה מאושרים או בשביל שהם יהיו שמחים בחיים. התשובה צריכה להיות שלא משנה למה אנחנו עושים ילדים, הכי חשוב שזה שהם יהיו שמחים".
