אבירם צור ו"השמועות", להקת רוק ישראלית, זו ההוכחה המובהקת שהרוק’נרול חי ובועט ולא מתכוון להיעלם. עם שני אלבומים מאחוריו וקילומטראז' הופעות בלתי נלאה, משחרר בימים אלה אבירם צור את אלבומו השלישי- " פחות מרוחק" . מבקר המוסיקה שלנו, דודי פטימר, שוחח עימו על האלבום החדש, על רוקנרול, מיינסטרים ושאיפות.
אל המוסיקה של אבירם צור, יוצר וזמר רוקנרול אמיתי, נתוודעתי רק השנה ונשביתי. יכולת הניסוח וההתבטאות של אבירם בטקסטים, המקבלים משנה תוקף נוסף בלחנים האנטי ממסדיים, שוברי המוסכמות ומלאי הויבראציות, מייצגים עבורי את כל מה שחסר ברוק הישראלי.
לאחר דפדוף קטן בביוגרפיה של צור, נראה כי הוא עבר כברת דרך ארוכה, הוציא שני אלבומים ומצא ברוקנרול מפלט לנשמה ולשגרת ההישרדות היומיומית עם החיים האמיתיים. הוא לוקח את הריאליזם האישי שלו והגורם לו להישמע כמו אוטופיה מתוקה המלווה בייבובי גיטרה וקול מחוספס שמצליח להיכנס ללב ולנשמה.
לאחר שהוציא אלבום ראשון ( " צבע וצורה" , 2008) ואלבום שני ( " קול פנימי" , 2013) , וחרש את הארץ לאורכה ורוחבה בהופעות, בימים אלה מוציא צור את אלבומו השלישי- " פחות מרוחק" , בו הוא נשמע בוגר יותר, קצת יותר ממוסד ויותר מפוקח על החיים. זה לא סוד שהמיינסטרים הישראלי מתייחס ללהקות רוק ישראלי מהסוג של אבירם כ"שוליים" ( שלא בצדק) , אך אבירם עובר דרך: הוא ממשיך ליצור רוקנרול ולתת את הביטוי לעצמו ולנו בעזרת המוסיקה שלו, ויש לי תחושה דווקא שהאלבום הנוכחי יהיה הפריצה הגדולה שלו גם למיינסטרים, שבעת האחרונה פותח שעריו קצת יותר ללהקות רוק ישראלי.
אבירם, אתה מוציא את אלבומך השלישי "פחות מרוחק". האם לדעתך זה האלבום שיכניס אותך ללב המיינסטרים ( אם יש לך כוונה להגיע לשם) ?
"אכן, לא מזמן יצא האלבום השלישי שלנו (אבירם צור והשמועות) 'פחות מרוחק'. אני לא בטוח שאפשר להגדיר אותו כאלבום שיכניס אותי ללב המיינסטרים, אבל כנראה שהוא יותר מתקשר גם מבחינה טקסטואלית וגם מבחינה מוזיקלית. אולי מדובר בסוג של תהליך שהייתי צריך לעבור ביחסים שביני לבין עצמי וביני לבין הסביבה."
במה מיוחד האלבום החדש מקודמיו?
"אני מאמין שבאלבום הזה הגעתי להבשלה מלאה כאמן שכותב, מלחין ומבצע את השירים שלו."
אתה עושה רוקנרול במלוא מובן המילה. מה לדעתך מיקומו של הרוק בימינו בישראל?
"למרות שאני מאזין ללא מעט סגנונות מוזיקליים, הרוק לסוגיו המגוונים תמיד היווה עבורי 'הבית' שאליו חזרתי. כילד התחברתי מאוד לרוק אלטרנטיבי, לגראנג' ולרוק כבד. היום אני מאזין בעיקר ללהקות רוק אלטרנטיבי ורוק מתקדם כמו Riverside, Sylvan, Alter Bridge, Opeth וגם לזמרי פולק רוק כמו Damien Rice ו- Jeff Buckley. אני אוהב מוזיקה שיש בה דינמיקה ועוצמה שמצליחות להוציא אותי מהאיזון, לרתק אותי ולשאוב אותי פנימה.
לגבי מיקומו של הרוק בישראל בימינו – כמו בכל העולם, הסגנונות המוזיקליים השונים תלויים באופנות המשתנות, אבל לכל סגנון יש את המקום שלו. אנחנו רואים את זה בהופעות, עם קהל שהולך וגדל מיום ליום, בצפיות הרבות בקליפים שלנו ביוטיוב, ובתגובות המפרגנות שאנחנו מקבלים כל הזמן."
מה השעה הכי טובה עבורך לכתוב שירים? מתי שורה עליך המוזה?
"את רוב השירים אני כותב בשעות הלילה המאוחרות או בסופי שבוע, ברגעים בהם אני יכול לשחרר את עצמי מכל דבר אחר. בדרך כלל אני מתחיל מהטקסט, אבל מהר מאוד עובר לכתיבה מקבילה של הטקסט והלחן שמתאים לו. לכל שיר יש את המקום הייחודי שלו והוא תהליך שלם של מאבקים פנימיים שאני עובר עם עצמי עד שאני מגיע לשיר המוגמר."
עם מי עבדת על האלבום וכמה זמן ארכה העבודה עליו?
"על העיבודים וההפקה המוזיקלית של האלבום עבדתי עם ראובן חיון, שהוא מפיק מוזיקלי מצוין בעיני. בעבודה משותפת על העיבודים הגענו לתוצאה שלמה ומגובשת וכזו שמהווה עבורי תמונה נכונה של כל שיר ושיר מבחינה רגשית. את השירים בהופעות אני מבצע יחד עם ההרכב שלנו שנקרא 'אבירם צור והשמועות', אנשים ונגנים נפלאים. אני שר ומנגן על אקוסטית, אור שמחי על גיטרה חשמלית, איציק אלוני על הבס ויואב קונסקר על התופים."
מה השאיפות המקצועיות שלך?
"השאיפות המקצועיות שלי הן להתמיד בדרך, להופיע כמה שיותר ולצבור יותר ויותר קהל…ניתן להאזין לאלבומים שלנו אונליין או להוריד אותם ללא תשלום מהאתר (www.aviramtzur.com), ככה שאפשר לבוא מוכנים להופעה."
