קניון רמת אביב מתחדש עם תערוכה חדשה מלאת השראה בגלריית האמנים. באמצעות האמנים, לאה צבעוני, קובי אור ואלה בלאס התאגדה תערוכה חגיגית במיוחד לקראת הסתיו.
לאה צבעוני: לאה צבעוני נולדה בתל-אביב להורים שעלו לארץ לפני המלחמה. הייתה מורה-חיילת בצה"ל, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, נישאה והביאה לעולם ארבעה ילדים. בעברה עבדה בתפקידים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה. הקימה את הוצאת הספרים צבעונים. צבעוני כתבה 13 ספרים, מהם 4 ספרי ילדים ו-9 ספרים בתחום עריכת הלשון. לפני שנים אחדות התחלה לצייר. זה קרה אחרי מסע רוחני בהודו. בהשפעת חברה למסע נסעה ברכבת לצייר בגלריה חיפאית שהציעה הנחיה של ציור בידיים. ומאז היסטוריה. ציירה ציור ועוד ציור. בהמשך התחילה לצייר בסדנאות האומנות של מוזאון תל אביב. "בימים ובלילות חשבתי מה אניח על הבד בציור השבועי שלי. בריצות הבוקר שלי בים לטשתי עיניים אל החול ואספתי את מה שהים פלט. מכל ביקור בים הייתי חוזרת עם שקית עמוסה חבלים, פלסטיקים, צדפים, מקלות ושאר גרוטאות. מכיכרות העיר וגניה הייתי שבה הביתה עם עלים, פירות יבשים וענפים. אתרי בנייה סיפקו לי קפקפים, משקפיים שבורים, קופסאות סיגריות ושיירי טיט ובטון. הסופרמרקט סיפק לי רשתות בשלל צבעים. מהרי אילת הבאתי אבנים וחול לגווניו. הבית סיפק לי גרביים יחידים ופיסות עור. כל אלה מצאו את מקומם במערבולות של צבעי אקריליק ושמן. חבלים טבעו בכחול, רשתות נשקו לאבנים, פלסטיקים התערבבו בצדפים. וכולם נלחמו על מקומם על הבד." מציינת.
קובי אור נולד ב- 1964בקזבלנקה ועלה לארץ ב-1966. גדל בירושלים עם זיקה למסורת היהודית, שורשים מרוקאים וערכים לאומנות ומוזיקה. כבר בצעירותו התגלו כישרונותיו הרבים באומנות הציור ובניגון על העוד. למד אומנות בבצלאל ירושלים, את רזי העוד למד במרכז למוזיקה אתנית במוסררה ירושלים. קובי נע ונד בין לימודי תורה לבין לימודי אומנות. ביצירותיו ניכרים עולמות שונים הן מהמסורת והדת היהודית והן מעולמו הרחב וחיבורו לטבע; הוא שואב מוטיבים משני העולמות כמו ממקומות קדושים כגון: אומן-אוקריאנה, כותל; ומולם מהטבע: צלילה, טיולי שטח במדבר ובמרוקו.
כאמן בעולם הדתי-חרדי, הציג יצירותיו בתערוכות יחיד. בירושלים: ב'בית האומנים' בירושלים, ב'קפה אקראי', ובביתר עילית באירועים שונים וזאת כמתן השראה לאומנים מתקדמים. במלאכת מחשבת וכשרון רב, נבחר להיות בין האומנים הבודדים שזכו לשחזר ולתקן ציורים עבור 'מכון המקדש ירושלים'. בעולם העסקי, היה אומן הבית לרשת Happy Tie", תמנון ו-'Happening'. בכשרונו הרב, אייר קריקטורות.
זוהי התצוגה הראשונה של קובי כחילוני. ניגונו על העוד והמוזיקה והלחנים ממנו, מהווים השראה וממנה אל הסטודיו ואל פורקן הצבעים. בציוריו, הוא בוחר להנציח רגע מתוך מצבים בחייו. ציוריו נעים בין שני עולמות. מהעבר של לימודיו התורניים אל הרוח שנושבת היום ומביאה אותו אל מחוזות אחרים. בזיכרון ויזואלי שמאפיין אותו, מצייר את הרגעים בגווניהם הפסטוראליים, או בצבעים עזים בסגנונות שונים, וטקסטורות של שמן אקרילי, אקוורל, גואש טמפרה.
אלה בלאס: תושבת רעננה. אם לשניים. סבתא לחמישה נכדים. עובדת סוציאלית בכירה, פסיכותרפיסטית. מנהלת לשעבר של השירות למען הילד. עבודתה, שהתאפיינה באחריות כבדה, נתינה והכלה של סבל וכאב, בעיקר של ילדים ומשפחות. פרישתה מהעבודה נבעה מצורך עמוק להגיע למימוש עצמי שלא רק באמצעות נתינה. לאחר פרישתה, פרץ אצלה הציור כמעיין טבעי, הממלא מאז חלק משמעותי בחייה האינטנסיביים. עבודותיה מבטאות את הפריחה העכשווית שלה, כאשר חייה מלאים בעשייה אחרת ושמחת חיים השזורה בזיכרון כי בכל חיים פורחים קיימים חלקים כואבים שגם הם תורמים ומפרים. התמות הכואבות העיקריות איתן התמודדה מקצועית ורגשית בעבודתה ארוכת השנים, ממשיכות ללוות אותה בעבודתה האמנותית ,לא תמיד בצורה מודעת והן עוברות כחוט השני בציוריה, בצורה סמויה, ישירה או עקיפה. היא מוצאת את עצמה מציירת בעיקר נשים חזקות בעלות תעצומות נפש וכוחות, חזקים. היא שמה דגש על המשכיות רב דורית והעצמה נשית . פריון, עקרות, כמיהה כואבת להריון, צורך עמוק ובלתי נלאה במימוש החלום לחבוק ילד, התמודדות עם דימוי של פגימות בנשיות ואובדן מול גילוי של תעצומות נפש למימוש העצמי הנשי. כוחן של נשים עוצמתיות מצא ביטויו גם בתערוכת היחיד שלה 'פסטל בויטרינה',שהוצגה השנה בהרצליה. נשים חזקות שצוירו בגירי פסטל רכים והוצגו "מוגנות", ממוסגרות מאחורי ויטרינות זכוכית, בן אפשר היה לצפות מקרוב או מרחוק, במבט מעמיק או שטחי, בהתאם ליכולת הצופה להתעמק או להתמודד עם המוצג בתערוכה. זה אולי ההסבר העיקרי לציור הפורטרט הרגיש של פרידה קאלו המוצג גם בתערוכה זו. מסיור בביתה של פרידה קאלו בשנת 2007,חזרה בלאס עם צילום צנוע בשחור לבן בגודל גלויה של הציירת שאותה ואת ציוריה היא כל כך מעריכה ואיתה הזדהתה במובנים שונים. בלאס בחרה להתחבר לפרידה הרצינית, האמיתית, שמבטה שפוף וכאב נסוך על פניה. היא לא מחופשת בצילום זה לאישה המקסיקנית היפיפייה, מלאת הקישוטים כפי שבדרך כלל נהגה לעטות כדי להסתיר את הכאב והמורכבות שבזהותה. בלאס מתמחה בפסטל ובשמן. לומדת ציור ומציירת כעשר שנים. למדה אצל האמנים איסנה מאירוביץ-יעקב (שמן), עדי ארד (פסטל רך), אורי גל ואחרים. חברה ב'מוזה'- ארגון אמני רעננה, החטיבה לאמנות פלסטית. הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות.
התערוכה תתקיים בקניון רמת אביב בתל אביב, גלריית האמנים, על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, בין "ארקפה" ל"גרנד קפה", איינשטיין 40 רמת אביב.
