בשלב בחיים שבדרך כלל אנשים מתבססים בדירה בורגנית ובחיים יציבים על הקרקע החליטה פנינה רונקין לעשות עם בן זוגה מסע ביאכטה מסביב לעולם שנמשך 7 שנים. על החיים בצמצום ביאכטה שגודלה 10 מטרים, הסערות המסוכנות בדרך, ההחלטה להפסיק את המסע בגיל 76 ועל פרק ג' המוצלח, אחרי שני גירושים היא מספרת גם בספרה החדש
"את חיה ביאכטה במצב של הישרדות בסביבת הים סוער, פתאום נקלעת לסערה וזה מכניס אותך לאדרנלין גבוה ותחושה של הישרדות וכשאת עוברת את זה את מתמלאת בתחושה של התגברות על מצבים, בעוד שבחיים על היבשה את כל הזמן בלחץ ובמתחים, כשעל הרבה מהם קשה להתגבר. לכן אני חושבת דווקא שהחיים על יאכטה הם הרבה יותר בריאים, ונוגעים בצרכים ראשוניים ובסיסיים", היא אומרת.
בגיל 48, אחרי שעברה שני גירושים, פנינה סוף סוף הכירה את אהבת חייה והחלה פרק ג' עם עדי, אלמן . פנינה נענתה להצעה הספונטנית של עדי, להיות הפרטנר שלו למסע משותף על היאכטה ולגור בים לאורך חופי הים התיכון. את החיבור ביניהם עשה אחיה ,דני רונקין, שהיה יאכטונר בעצמו ושמע שעדי מחפש בת זוג למסע. השניים תיאמו ביניהם פגישה ומאז לא נפרדו. המסע אליו יצאו נמשך כ-7 שנים של חוויות, מפגשים מעניינים, ארוחות עם אנשים שרק הכירו ועוד. "אני זוכרת איך אהבתי את החיים הפשוטים על היאכטה, הקרבה הפיזית לעדי, האינטימיות, מעט בגדים ,בלי נעליים הסתפקות במועט, שרק טבע מסביב " מספרת פנינה .
ובכל זאת, חווית מצבים שבהם היית בסכנת חיים ממש ?
"לא יודעת אם ממש אבל כמה פעמים נקלענו לסערה קשה ואז נשבר לנו ההגה כשהיינו כבר 60 מייל מהחוף והיה צריך הרבה תושייה כדי להתגבר על זה, הצלחנו להתגבר וזה נותן הרגשה מאוד טובה כשאתה מצליח להתגבר על בעיות קיומיות בים. מה שקשה לעשות בחיים נורמליים על היבשה".
הם הפסיקו את המסע כי "הגענו לגיל שזה התחיל להיות קשה לתפקד על היאכטה . אני כבר הייתי בת 76, ובעלי בן 87, כן זה גיל מכובד להפליג", היא צוחקת.
אחרי ההפלגה הארוכה החליטו השניים, להעביר את החורפים שהלכו והפכו לקשים יותר דווקא בישראל, השניים קנו דירה קטנה ליד הים בת"א ועגנו את היאכטה במרינה בת"א וכל קיץ חזרו להפליג (כך המשיכו עד לפני 3 שנים שכבר התבגרו והנושא התפעולי הפך לקשה מדיי). פנינה ביקרה באיטליה, צרפת, יוון, ספרד, טורקיה והכל בעזרתה של יאכטה מעץ, שעדי בנה במו ידיו, וקראו לה FELISA.
איך זה לגור על יאכטה?
"אני נורא אהבתי את זה, זה ממש מקסים אבל צריך לאהוב את זה. להרבה אנשים יכול להיות קשה מקום מאוד קטן 10 וחצי מטר כל היאכטה ולהסתדר עם עוד בן אדם, מדובר בצורת חיים שונה לגמרי. יש מעט מקום ואת מבינה שאת לא צריכה הרבה בגדים, קישוטים ותכשיטים פשוט כמה בגדי ים, בגדים פשוטים וספורטיביים שיהיה נוח וזאת הרגשה נחמדה להיות כל כך קרוב לטבע".
לדבריה, חלק גדול מהזמן הם היו מבשלים גם בזמן הפלגה, משתמשים בסיר לחץ וגם אוכלים הרבה במסעדות כשהיו עוגנים במעגנים.
צריך להיות במצב כלכלי טוב בשביל חיים כאלה?
"את צריכה משהו שיהיה לך מספיק לחיות ממנו ומספיק משאבים כדי לתחזק את היאכטה. שיהיה לך איך לאכול , וגם שיהיה לך דלק. עדי היה מורה שיצא לפנסיה מוקדמת ואני עבדתי כמזכירת סמנכ"ל. לא היה לנו עודף מיוחד של כסף אבל זה הספיק".
קשה לחזור לחיים רגילים אחרי זה ?
"קשה מאוד למרות שהיינו חוזרים בדרך כלל בחורף לארץ כי אני נורא התגעגעתי למשפחה, לנכדים אבל זה תמיד די קשה כי את צריכה להסתגל לחזור לעולם אחר. העולם של היאכטה הוא שונה לגמרי במציאות על היבשה בעיקר בהשקפת חיים. "
לפני כשנה החליטה פנינה להשלים את הסיפורים שכתבה ואיגדה אותם בספר שנקרא "לא מקומית", (בהוצאת מדיה 10) . ספר המספר 18 סיפורים שונים הקשורים כולם למסע שאליו יצאה, במשך 7 שנים בלב הים על יאכטה.
זהו ספרה השני והוא מציג תמהיל סיפורים המשלבים מציאות וחלומות, זיכרונות וחוויות ילדות המשולבות גם בחיים המאוחרים יותר של פנינה. על אביה שנפטר בגיל 57 בלבד, שהיה נגר רהיטים אשר בנה את נמל ת"א. על אמה של פנינה שהייתה אישה לא קלה, אשר לא ידעה להביע אהבה והביאה לעולם 4 ילדים (פנינה הבת הבכורה) אל תוך נישואים לא טובים. על הגברים שהכירה פנינה, הנישואים למורת רוחם של הוריה, האימהות בגיל צעיר , הגירושים וההתאהבות בעדי.
פנינה כותבת ויוצרת במגירה כבר מגיל 12, אמה של פנינה שעמה היו לה יחסים מורכבים, נפטרה בשיבה טובה בגיל 95 ורק לאחר מותה החליטה פנינה להוציא את הספר לאור.
"יש שם סיפורים שהתחלתי לכתוב ממש מזמן , חלק גדול מהסיפורים מבוססים על חלומות שחלמתי. הרבה מאוד מהסיפורים קשורים כמובן בים כי אנחנו המון שנים גרנו ממש בים".
כיום בגילאי 70 ו-80 פלוס פנינה ועדי טסים מידי שנה למשך כל תקופת הקיץ לאירופה (פאריס, ליסבון, ורונה, בילבאו בספרד והשנה לטורינו), לדירות שכורות מלאות השראה, שם פנינה ממשיכה עם מלאכת הכתיבה, תוך כדי יצירת חוויות חדשות וכבר בימים אלו היא עובדת על הספר הבא.
