החל מה-11 באפריל 2017 נכנס לתוקף חוק שיאפשר לאזרחים ישראלים לחתום על ייפוי כוח מתמשכים, עורך הדין רם א. גמליאל מסביר הכל
ייפוי כוח מתמשך הוא סדרה של הוראות והנחיות שנותן האדם שקובעת כיצד יש לנהוג בעבורו ברכושו והן במצבו הרפואי במצב שבו אינו יכול לבצע דברים בעצמו. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם להעניק לאדם אחר סמכות לבצע פעולות בשמו ובעבורו באופן קבוע, בכל פעם שהראשון אינו יכול או אינו מעוניין לבצע את הפעולות בעצמו. זאת, בניגוד לייפויי כוח חד פעמיים שתקפים רק לפעולה מסוימת שמוגדרת בהם, כמו לדוגמא, "אני מייפה את כוחו של בני לחתום בשמי על טופס העברת הכתובת שלי".
מטרתו הבסיסית של החוק היא לאפשר לבני הגיל השלישי להסמיך את ילדיהם, קרוביהם ואנשים אחרים להחליף אותם במצב של אי-צלילות, אלצהיימר או דמנציה.
רבים מבני הגיל השלישי מגלים האטה או קשיים ביכולת קבלת ההחלטות שלהם (אם מפאת הגיל, אם מפאת מצב רפואי או מפאת התחלה של דמנציה או אלצהיימר).
הפתרון היחיד עד היום היה מינוי אפוטרופוס. וכך הפך האיש המבוגר מאדם פעיל וכשיר שסובל מהאטה או קושי לאדם נעדר כושר משפטי להחליט בענייניו שנמצא תחת שליטה של אפוטרופוס ותחת פיקוח בירוקראטי לא פשוט של האפוטרופוס הכללי המדינה. כעת יעמוד לרשות האדם המבוגר כלי משפטי חדש שיכול לסייע לשמור על עצמאותו וכבודו גם כשכבר לא יוכל לתפקד.
במסגרת ייפוי הכוח המתמשך יכול האדם להורות מי יהיה בא כוחו אחרי שייפוי הכוח ייכנס לתוקף, למנות יותר מאדם אחד כמיופה כוחו (לתחומים שונים או לפעולה משותפת) ולתת הנחיות כיצד ירצה שיפעלו בשמו.
יתרה מזאת: ייפוי הכוח המתמשך אומנם מחליף את הצורך באפוטרופוס אבל בניגוד לאפוטרופוס הוא אינו שולל את הכשירות המשפטית של המבוגר. נהפוך הוא – בכל דבר שניתן יהיה לשמוע את דעתו של האדם עדיין היא זו שתנחה ותקבע.
ייפוי הכוח המתמשך הוא כלי גמיש בו האדם עצמו הוא שקובע מתי הוא נכנס לתוקף ומתי תוקפו פג ויכול לשמש גם לתקופות של "אי כשירות זמנית" – במצבים קשים וזמניים של פציעה, מחלה, אי-הכרה, חוסר צלילות ואשפוז.
למעשה, מדובר ב"סגן" שנכנס לנעליו של מייפה הכוח במקרה של נבצרות, כפי שיש למנהלים בחברות ולנושאי תפקידים בשירות המדינה. ניתן למנות מספר אנשים ולהעניק לכל אחד מהם ייפוי כוח לביצוע פעולות שונות ואף מספר אנשים לקבלת החלטות לאותה פעולה. יתירה מכך, החוק בישראל אף קבע שניתן למנות אדם שלו יצטרך מקבל ייפוי הכוח לדווח על כל פעולה שיבצע.
ייתרון נוסף לייפוי הכוח המתמשך הוא אי התלות בבתי המשפט ובאפוטרופוס הכללי – דבר שחוסך טרחה, זמן ופרוצדורות ארוכות (ויקרות) רבות.
השורה התחתונה היא שמייפה הכוח קובע הכול. החל מהגדרת המצב שבו הוא אינו כשיר, דרך זהות מיופיי הכוח, סמכויותיהם ומסגרת פעולתם, הגורם שלו הם חייבים לדווח ושיכול לפקח על פעולותיהם וכלה בכללים לפקיעת ייפוי הכוח.
ייפוי הכוח המתמשך לא יפתור את מצוקותיהם הקיומיות של בני הגיל השלישי. הוא לא ימנע מהם לחלות ולעבור מצבים קשים של חוסר תפקוד – אבל במצבים הללו הוא עשוי לחסוך להם ביורוקרטיות ומצבים של חוסר אונים להפוך את חייהם קשים פחות.
