השבוע נחשפתי לראשונה ללהקת בנות די חדשה בסצינה בשם “בנות הטום”, שהוציאה השבוע סינגל בכורה בשם “האחת שלי”, ואני מודה כי פעם ראשונה, אחרי הרבה זמן, שלהקת רוק צעירה הצליחה לרגש אותי. אולי זה הקול המחוספס של הסולנית, אולי זו הכנות הבוקעת מייבובי הגיטרה ואולי זו תחושת בטן שמשהו טוב הולך לקרות כאן: על אף שישנן להקות בנות בסצינה המקומית, אך הן לרוב ממקמות עצמן מלכתחילה לשוליים ( ואל תמכרו לי שמקומו של הרוק הוא בשוליים) ומנסות להיות אאוטסיידריות ואנטי מיינסטרימיות, באה הלהקה הזו, המונה שלושה חברות ובעיקר לא מתיימרת להיות משהו אחר, לא משתדלת לשבור מוסכמות או למרוד, אלא מביאה את הנשמה למוסיקה, וכשנשמה יוצרת מוסיקה ( ולהיפך), זה רוקנרול אמיתי.
השיר “את האחת שלי” ( מילים ולחן: מאיה שרעבי) הוא הסנונית הראשונה מאלבומן המתגבש של “בנות הטום” ( מאיה שרעבי, פז מורג ושני טופלברג) , וכיוון שאנו דוגלים במדור בלתת במה ליוצרים צעירים, ראיינתי את הבנות לרגל צאת הסינגל החדש כדי שתכירו אותן קצת יותר טוב ( וזכרו את שמן).
ספרו קצת על הלהקה: מתי הסיפור שלכן התחיל לקרום עור וגידים עד להוצאת סינגל בכורה?
“הסיפור שלנו התחיל לפני כשנתיים,כשמאיה כיוצרת הייתה עושה הופעות אקוסטיות בכל בר שנתן במה לאמנים,פז בדיוק השתחררה משירותה הצבאי בלהקה הצבאית.ושני בדיוק סיימה בהצלחה תיכון לאומנויות.
דרכנו הצטלבו כשפז אחרי השירות עבדה בחנות מוזיקה בתל אביב, שמאיה נהגה לבלות בה הרבה, כבר שם נרקם הקשר והגיע דיי מהר גם לחדר החזרות. החיבור הרגיש ממש נכון כי גם באנו מהשפעות מוזיקליות מאוד דומות. התחלנו לחפש נגנים ועברנו לא מעט..חיפשנו נגנים שיעשו איתנו דרך, ולא יתחלפו אחרי יומיים שלושה,עד שיום אחד המאמן כושר של מאיה שהוא במקרה גם בסיסט, הכיר לנו את שני. על השנייה שהיא נכנסה בדלת ידענו שהיא הולכת לנגן איתנו. וזה עוד יותר התחזק כשהיא התחילה לנגן. מכאן, התחלנו לעבוד על חומרים עם עוד מתופף. עברנו כמה וכמה מפיקים ולא הרגשנו שזה זה, עד שהחלטנו להקים אולפן ביתי אצל מאיה ואצל פז בבית. ולעבד את השירים איך שאנחנו רוצות ומרגישות לנכון -והנה השיר הראשון כבר בחוץ וזה מרגיש נהדר! לגבי הופעות, אנחנו ממש בימים אלה במקביל לעבודה באולפן, עובדות גם על מופע השקה”.
מאיה, איך נולד “האחת שלי” ?
“אני בדרך כלל לא אוהבת לענות על השאלה הזו כי ברגע ששיר בחוץ הוא כבר לא שלי. וכל אחד כבר לוקח אותו למקום שלו,אבל לשיר הזה יש סיפור דיי מעניין.
השיר נולד אחרי פרידה שעברתי, ותפסתי את עצמי בלילה שוכבת במיטה ומתחילה לנגן,כהרגלי, בגיטרה לפני השינה. ותוך כדי מבינה שלא משנה מה עובר עליי או יעבור עליי. הגיטרה והמוזיקה בכלל, תמיד שם.
לקחתי את הפלאפון שמתי על הקלטה ופשוט יצאו המילים והלחן. יום למחרת כבר השיר היה מוכן וניגשנו לחדר חזרות. השורה מהשיר נגיד ” אוספת שברי זכרונות לרגעים קסומים” מדברת על הכתיבה.
ההרגשה בכללי לשחרר שיר, היא, כהרגשה, נורא משחררת. כי עבדנו עליו המון וסוף סוף הוא בחוץ , והוא לא רק שלנו יותר. הוא של כולם. חלקנו אותו עם המון אנשים וזה כיף לא נורמאלי”
מהן ההשפעות המוסיקליות עליכן ומה הסגנון שאתן דוגלות בו ? אתן הרי יוצרות רוק מיינסטרימי ולא מנסות למרוד או להישמע “אאוטסיידריות”, יש לכן את ההבנה המדויקת של המפה המוזיקלית, מה בעצם האג’נדה המוזיקלית שלכן?
“ההשפעות המוזיקליות שלנו בעיקר נובעות מלהקות כמו מיוז, קולדפליי, סקאנק אנאנסי. אין לנו סגנון ספציפי שאנחנו דוגלות בו, כמובן שלשלושתינו יש את אותו כיוון מוזיקלי שמתבסס על פופרוק על סאונדים של חו”ל.
אבל אחרי הכל, כל אחת מביאה את העולם שלה לתוך היצירה. נגיד מאיה, שהיא שומעת הכל מהכל ממוזיקה ים תיכונית עד רוק. ופז שבנגינה שלה מושפעת נורא מלהקות בחו”ל כמו מיוז וקולד פליי, גם בסאונד וגם באפקטים שבהם היא משתמשת ושני שבכלל גדלה על פארל ג’אם. איכשהוא שהכל מתערבל לו יוצר את הסאונד הייחודי שלנו.
כמו שאמרת, אנחנו לא מנסות למרוד או מנסות להישמע אאוטסיידריות. הדבר היחיד שאנחנו משתדלות לעשות הוא להביא מוזיקה כמה שיותר טובה,תוך כדי שאנחנו נשארות נאמנות ל”אני מאמין” שלנו ומקוות שאנשים יאהבו ויתחברו ליצירה.”
מהן השאיפות המקצועיות שלכן?
“השאיפה שלנו בתחום המוזיקה היא להגיע לכמה שיותר אנשים,להופיע בכמה שיותר מקומות, להקליט אלבום, ולעשות את מה שאנחנו אוהבות מהבוקר עד הלילה. אנחנו יודעות שזאת עבודה קשה. אבל לשם זה באנו , ובכללי אנחנו אוהבות להיות בעשייה.”
מתי צפוי לצאת האלבום?
“אנחנו כרגע בעשייה ועבודה מרובה באולפן ומקוות להיות כבר עם אלבום ביד בסוף 2016. עד אז כמובן נשחרר סינגלים.”
השלימו את המשפט: “בנות הטום הן..”
“ה-GIRL POWER החדש!”
https://youtu.be/jt11TD-UbII
