הכירו את מאתי (מתן לביא), יוצר וזמר צעיר ותוסס בן 24, שהוציא בימים אלה את סינגל הבכורה שלו מאלבום הבכורה שבדרך – "יהיה טוב" (מילים:מאתי ונועם סדן, לחן: מאתי). לאורך הראיון עם מאתי נחשפתי ליוצר בועט עם אמירה נוקבת לגבי החיים, לגבי החברה ובעיקר לגבי עצמו. הוא יודע בדיוק כיצד הוא רוצה לראות את עולמו, כיצד הוא רוצה שהמוסיקה שלו תיגע בעולמנו הפרטי וכיצד הוא נותן למציאות האינדיבידואלית שלו לחבר את המוסיקה הבוערת בו בלב ובנשמה.
מי אתה מאתי?
"מי אני? שאלה לגיטימית לגמרי, אבל גם לי אין תשובה החלטית עליה. אני כל כך הרבה אנשים שאפילו אני מתבלבל, אבל אני יכול להגיד שאני אמן לפני הכל. היצירה וביטוי המחשבות שלי או רעיונותיי זה מה שמוביל אותי ועוזר לי לפעמים להגדיר את המקום שאני נמצא בו, אבל לצערי ולמזלי זה אף פעם לא משהו אחד, זה תמיד מורכב"
איך נולד השיר – "יהיה טוב"?
"יהיה טוב בא מהתסכול שלי: הייתי במקום בחיים שלי שהגעתי למן קליימאקס של סבלנות, ספגתי המון חרא וזה היה בסדר כי הרגשתי שאני בדרך מסוימת, אבל בשלב מסוים הכל התפוצץ לי בפרצוף והרגשתי שדי!, זה היה שילוב של ציניות ואמונה ולא ידעתי למי מהן אני אמור להקשיב: מצד אחד, אמרתי "מספק! סיימתי איתכם וסיימתי עם העולם הזה ועם החלומות שלי ועם כל השטויות האלה שאתם קוראים להן "חיים", הכל הרגיש לי מזויף וכולם הרגישו לי שקרנים וצבועים. מצד שני, גדלתי במשפחה עם אמונה חזקה, לאו דווקא דתית, פשוט אמונה בלתי פוסקת שחייב להיות טוב. שני הצדדים האלה באו אליי משני הכיוונים בעוצמות כל כך חזקות ולא ידעתי מה לעשות.
ראיתי אותם באמת באמת מתפללים בשבילי ולא ישנים בשבילי ובוכים בשבילי, מלאים בכוונות טובות, אבל זה לא עבד והרגשתי לכוד בין כל המחשבות האלה. זה אכל אותי, זה בעיקר חירפן אותי. הרגשתי שלא מבינים אותי. ישבתי בחדר מתוסכל, ופתאום קפצה לי ההרמוניה הזאת וזה לא יצא לי מהראש, אז הוספתי עוד שכבה ועוד שכבה ואז את כלי ההקשה וזה הרגיש לי שמח ועצוב ביחד, חזק וחלש ביחד, אופטימי מול ציני, "הם אומרים שבסוף.. יהיה טוב", זאת השורה היחידה שכתבתי עד שהגעתי לפזמון וצעקתי "אני מחזיק חזק", ושם כבר ידעתי מה אני רוצה להגיד בשיר הזה".
אתה מאמין שיהיה טוב?
"אני רוצה להאמין שיהיה טוב, אומרים לי כל הזמן שיהיה טוב, הבעיה אצלי שאני נורא טוטאלי, אין לי אמצע, לפעמים אני נורא כועס ואנטי ולא רוצה ולא מוכן להאמין שיהיה טוב, אבל איכשהוא יש בי קול קטן ומעצבן כזה שלא נותן לי להרים ידיים. אני חושב שזה מאמא שלי".
איך היית מגדיר את הסגנון המוסיקלי שלך?
"אני בתור בן אדם שונא הגדרות, כל סוג של הגדרות. זה מבלבל אותי ושם אותי בקופסא. אני לא חושב שאני משהו אחד, יש לי מיליון קולות וסגנונות בראש וכולם רוצים לבוא לידי ביטוי, אז אני עושה בלגאן גדול וזה הבלגאן שלי".
מה הזמן האידיאלי בשבילך ליצור?
"כל כך לא ספציפי. אני יכול להיות תקוע על שיר שנה שלמה כי הוא לא נשמע ומרגיש כמו שאני מדמיין, ואני יכול תוך שעה להיות עם שיר מוכן לגמרי. אני מבחינתי תמיד ליצור! אני כמעט כל יום כותב או מלחין משהו, ואם לא, אז אני מלטש משהו אחר. אני תמיד מתעסק בזה".
היכן ניתן לראותך מופיע?
"כרגע כל כולי עסוק בלסיים את האלבום ותוך כדי עובד על השואו שלי, זו תהיה חוויה לכל מי שמגיע, אני מבטיח!
מה החלום שלך?
"החלום, חוץ מהרצון שלי להצליח עם המוסיקה שלי, זה נושא אחד שבוער בי בפנים ובגללו התחלתי את כל זה – זה החלום: אני רוצה לשנות משהו, אני רוצה לגעת באנשים ולתת להם פורקן, אני רוצה שהמוסיקה שלי תעזור לאנשים לרפא את עצמם, לקחת את הנושא הזה ולשים אותו בפנים של כולם, רק אז אני ארגיש שעשיתי משהו".
