בשבוע שעבר התקיימה ב"סינמה סיטי ירושלים" הפרמיירה לסרט החדש של הבמאי אבי נשר, "החטאים". למי שלא מכיר, נשר אחראי על סרטי קאלט כמו "הלהקה", "דינזינגוף 99", "סוף העולם שמאלה" ועוד. מה שמאפיין את סרטיו של נשר הוא שבמרכזם של סרטיו יש סיפור בלתי נפרד מהתרבות ומההוויה שלנו כישראלים. פעם זה הצבא, ופעם עדתיות, פעם זה דת והפעם: דור שני לניצולי שואה.
הסרט "חטאים", בכיכובן של ג'וי ריגר ונלי תגר, המצוינות יש לומר, מתרחש בישראל של 1977 ועוקב אחר סיפורן של שתי אחיות שאפתניות: הבכורה, בגילומה של נלי תגר, עיתונאית פרובוקטיבית ושערורייתית הנשואה לעורך שבועון פרובוקטיבי ומחתרתי והקטנה, אותה משחקת ג'וי ריגר, היא מוזיקאית קלאסית מבית הספר לאומנויות בירושלים. בסרט הן נחשפות לסוד שאביהן הסתיר מהן במשך כל השנים שבעקבותיו הן יוצאות למסע חיפוש המוביל לרצף אירועים בלתי צפויים בחייהן ובעיקר- למהפך של ממש. בסרט משתתפים גם תום אבני, מולי שולמן, יבגניה דודינה ודורון תבורי.
סיפור הסרט נכתב בהשראת מערכת היחסים של המלחינה הישראלית אלה מילך־שריף, אשתו של נועם שריף, ואחותה, מבקרת התיאטרון המנוחה שוש אביגל, שהייתה נשואה לכתב הראשי של השבועון "בול", עמוס גפן.
פרמיירה בירושלים הינה דבר נדיר לכשעצמו, אולי כיוון שמדובר בעיר שלא נתפסת זוהרת או חיננית כמו עולם השואו-ביז (המזויף יש לציין) בתל אביב, למשל. עם זאת, בשנה האחרונה יצא מגוון רב של סרטים מצוינים שסיפור התרחשותם קורה בירושלים, כמו במקרה של "החטאים" המתקיימת בשכונת קריית משה, וכמו "ישמח חתני" ו"לעבור את הקיר" שקיבלו ביקורות מצוינות.
לפרמיירה, שהתקיימה ביום שלישי האחרון, הגיעו נשר וצוות של השחקנים (חסרונות של אבני בלט מאד( למתחם ה"סינמה סיטי" בירושלים ומספר לא מבוטל של אומנים, בעיקר מקומיים, שהשאירו דוק רך של אבק כוכבים, ביניהם השחקנית המצויינת מורן רוזנבלט וסולן "הדג נחש" שאנן סטריט. בתום הסרט עלה נשר לבמה והציג את השחקנים אחד-אחד, וריגש במיוחד כשהעלה לבמה את אלה מילך-שריף, בהשראתה נכתב הסרט.
יחד עם זאת, ניכר כי ירושלים הפסידה את הפוטנציאל לעוד כאלה בעתיד, כשהתחילה נהדר עם שמפניה וכיבוד מכובד, אך השאירה טעם מר כששום תאורה על הבמה או פרחים לבמאי והשחקנים לא נראו באופק בעת שהייתם על הבמה. זה מצער שה"סינמה סיטי" בירושלים חשב על כל הפרטים הגדולים אך נפל בדבר הכי חשוב: להעניק כבוד. עלינו ללמוד לתת מחוות, קטנות כגדולות, לאומנינו וללמוד לפרגן להם, אחרת תהיה זו הפרמיירה האחרונה שתתקיים בירושלים.
