טלי שפירא שחטר מרמת גן הייתה פרקליטה בכירה בפרקליטות ת"א, טיפלה בתיקי פשע חמור, הייתה בצוות שטיפל בתביעה של פעיל הטרור הלבנוני דיראני, והייתה מועמדת להיות שופטת עד שמכתב אנונימי טירפד רגע לפני את מינויה לשיפוט. היום היא סופרת מצליחה, ספרה הראשון "במקרה או שלא" זכה לשבחי הביקורת, וספרה החדש "מועמדת יקרה" שנמכר ברשתות סטימצקי וצומת ספרים וגם כספר דיגיטלי באתר "עברית" ובגירסת אאודיו ב"סטוריטול", כבר הספיק לקצור שבחים. היא עוסקת במוסיקה, שרה, פורטת על פסנתר עם הרכב הג'אז שלה, כותבת, מלחינה, מעבדת ומעלה חומרים באולפן הביתי שלה, נותנת הרצאות ברחבי הארץ ואפילו מתנדבת, בער"ן. ראיון עם אישה שהפכה משבר אישי לצמיחה ושגשוג.

הספר "מועמדת יקרה" עוסק בסנגורית צעירה, שמייצגת משפחות פשע, מועמדת לשיפוט, אשר אירוע מטלטל את חייה ומאיים לטרפד מועמדותה, היא מתאהבת בעו"ד שרמנטי ולא מפסיקה לכמוה לאבא שאף פעם לא היה לה. הספר עלייך?

"הספר והדמויות בו הם כולם פרי דמיוני. מקור ההשראה הוא היכרותי רבת השנים עם עולם המשפט, תוך שילוב סיפורי חיים שנאספו. אבל גם אם דברים לא קרו לי, מחשבות ורגשות הגיבורה באים ממני".

כמעט התמנית לשופטת. מה קרה?

"לפני המינוי נשלח מכתב אנונימי בו נטען שהעסקתי עובדת זרה אשר עבדה אצל חמי ז"ל שהיה נכה מאה אחוז. המסמכים שהציגה לו אותה עובדת זרה לימדו על אישורי שהייה והעסקה כדין ולא הייתה לי כל סיבה לחשוב שיש בעיה. כמובן שחוויתי שבר כי הרגשתי שזה לא היה צודק, לא ראו אותי, נגוז החלום, אבל אני מבינה שהוועדה לא בנויה לעסוק בשאלות תום לב. כסופרת אני מציפה דברים שמעלים סימנים שאלה, במערכת המשפט מול האזרח, במערכות יחסים. הספר לוקח את הקורא למסע פנימי מקביל למסע חיצוני סוחף "שאי אפשר להניח מהיד" כפי שאני שומעת מהאנשים שקראו את הספר וכותבים לי".

האם לדעתך יש מקום לשפר את מערכת המשפט והאופן בו מתמנים שופטים?

"תמיד. למערכת אסור לקפוא על שמריה ועליה לפעול כדי להשתפר. אמון הציבור במערכת המשפט הוא אבן יסוד בדמוקרטיה. אבל השפה התרבותית, ארמית ולטינית, הגלימות, אופן הישיבה למעלה, מנוכרים ומרחיקים את האזרח מהמערכת, צריך לחשוב על דרכים להנגיש אותה. לגבי מינוי שופטים אפשר לחשוב על מסלולי הכשרה של עו"ד ובכלל חסרה שקיפות בהליכי הוועדה".

ומה מיוחד בספר שלך "מועמדת יקרה"?

"הספר מאפשר לקורא בשפה יומיומית קולחת וסוחפת להסתובב במסדרונות ואולמות בית המשפט, להרגיש את האווירה, להכיר את מאזני הכוחות ואת הנפשות הפועלות, תובעים, סניגורים, שופטים דרך משקפיים אנושיות, כולם בני אדם שעוברים דברים בחיים. הקורא יכול להזדהות עם הגיבורה, הוא רוצה שתתמנה לשיפוט,  עובר איתה כמיהה לאהבה, לאבא, למשפחה, הספר נוגע בכולם".

את עדין עוסקת בתחום המשפט?

"אחרי שפרשתי מהסקטור הציבורי לאחר 18 שנה, לימדתי משפטים במכללת קריית אונו, הצטרפתי למשרד של בעלי עו"ד ורו"ח ליאור שחטר בת"א, שעוסק במיסים במקרקעין וכיום אני נותנת ייעוץ בתיקים".

אם היית יכולה היית רוצה להחזיר את הגלגל אחורה?

"אני מסתכלת קדימה. למשברים יש תפקיד בחיים, השאלה מה בוחרים לעשות איתם. תודות לשינוי ירדתי 35 קילו ( קצת עליתי אבל שומרת), היה זמן לילדים, חזרתי ליצור, למוסיקה, הפכתי לסופרת".

איזה מסר רצית להעביר בספר?

"לכל אחד חולשות וחוזקות ואנחנו שלמים גם אם לא מושלמים ותמיד יש יותר מאופציה אחת בחיים".

קרדיט צילומים: רפאל נוסרטי

 

 

 

תגובות

להשאיר תגובה