מיכל אלקלעי רביד מעצבת פנים, ציירת , יוצרת השראה וסופרת, שבימים אילו מופץ ספרה הראשון סוף החיים, ברשתות סטימצקי וצומת ספרים ,הושפעה בעת כתיבתו מעיסוקה השני כמעצבת פנים.
במרכז ספרה של רביד עומדת לה זואי, אישה ישראלית ממוצא ייוני במיטב שנותיה שחייה קורסים היא מחליטה להשיב מלחמה כנגד אילו החורשים רעה , מגלה שהיא מסוגלת וכמו עוף החול בוחרת להיוולד מחדש ולחוות דברים שבעברה נמנעה מכך.
במהלך מסע הבריחה שלה היא מכירה דמויות אשר מגלגלות אותה קדימה.
הרעיון לספר נולד במוחה של מיכל רביד בזמן ששיפצה את ביתה ביוון, בית לצד החוף עם נוף מרגיע וייחודי. עם השיפוץ הבשיל הרעיון לספר ומשם זרמו הן ההשראות לעלילה והן ההשראות לסצנות העיצוב בספר המתארות בפרוט פרוט את הריהוט ביאכטות או בבתי מלון ובחדרים.
מיכל אלקלעי רביד מעידה על עצמה שהיא אוהבת לעצב חללים וכל פרט פרט, בדיוק כמו גיבוש המשפטים בעת כתיבת הספר, כך שהיצירה הספרותית וזו העיצובית מתגבשות נבנות ומתוכננות על ידה. ההשראות היצירתיות שהיא אוהבת לייצר במוחה הן בתחום העיצוב והן בתחום הכתיבה מתגבשות מתוך סצנות שחוותה בחייה בארץ ובמדינות בחו"ל משם ספגה את הידע , את המראות , את האווירה ואת הכמיהה ליופי ואהבה.
מיכל אלקלעי רביד מתמחה בעיצוב חללים מסחריים שם לדבריה יש דרישות שונות לחלוטין מאילו שבשוק הפרטי, מן הסתם. מיכל תכננה ועיצבה משרדים, מרכולים בגדלים שונים, וחנויות מכר ברשת ויקטורי לדבריה: "כל חנות או עסק ציבורי מחויב בשקט חזותי בכדי להעצים את המוצר הנמכר. כל עסק מצליח מכוון לחוויית קניה או בילוי ממוקד, דרך העיצוב שמזמין אותו להיכנס ולנוע במעגליות.
כאמור בתקופה בה עיצבה את ביתה ביון, ספגה השראה מהסביבה והאנשים וקיבלה את הרעיונות שגובשו בעלילה . בספרה ישנם תיאורי יכטות מפנקות אותן עיצבה, בתים טיפוסיים שהעניקו לה השראה ומעל הכול, היא מבטאת היטב את אהבתה לבתים הנושאים עימם מסורת של פעם, מסורת בעלת אמירה שגורמת לאפשרות חדירה לעולמות של פעם.
מיכל אוהבת לשלב אלמנטים בולטים של עץ אלון בעיצוב הבתים כמו למשל מדרגות מעץ אלון בשילוב מוטות ברזל וכך גם אלמנט העץ מחלחל לתוך העלילה המפותלת.
אהבתה של מיכל לעץ אלון הביאה אותה לעצב בספרה סצנות כמו:" על רצפת הרחבה עמד שולחן אוכל גדול מעץ מרוק וסביבו 6 כיסאות עץ שזורים בחבלים" או " התמקמנו באחד משני חדרי השינה הקטנים. ריהוט עץ פשוט, שידה, מיטה זוגית קטנה, שתי שידות קטנות בצדי המיטה. בצד החדר ניצב ארון בגדים נמוך עם שלוש דלתות , עתיק מעץ מקומר כיאה לשנות ה-50".
לצד העץ אי אפשר להתעלם מצבעי הכחול והלבן שהינם כה אופיניים ליוון רביד משלבת בחדרי האמבטיה , אריחים בגווני טורקיז עז בגווני הים שהיא כל כך אוהבת .התיאורים של הכחול והלבן באים לידי ביטוי גם בספרה של רביד :" זכרתי את הנמל הקטן ואת בתי האבן הלבנים עם החלונות הכחולים , מכתרים את רחבת הרציפים".
האהבה של ליוון לא יודעת שובע והספר מעבר לעלילתו הנושאת על נס את ההעצמה הנשית הינה הומא'ז בולט ליון והאיים העוטפים את הדמות ומקנים לה הגנה.
