אחרי 'חניכה' ארוכה בצוותי בידור, לימודי משחק בבית צבי וטרגדיה משפחתית קשה, עדי שמאי הבין שהוא חייב לדבר אל העולם בחופשיות. כיום הוא בעל בלוג מצולם בשם "הבחור המגניב הזה",  וכנראה הבחור הראשון בישראל שמנהל וולוג אישי (ולא על הדרכות איפור). עכשיו הוא מסביר על החופש שמאפשר עולם האינטרנט,  התגובות לחשיפה העצמית ולמה הוא לא שואף להגיע ל'מחוברים'

הסרטונים בוולוג של עדי שמאי כבר צוברים מאות צפיות, לא רע עבור בחור אלמוני, שהחל לתעד עצמו  די  לאחרונה, לפעמים במצבים לא הכי נוחים כשפניו מנופחות בגלל זיהום. אבל הוא מתכוון להגיע לכמות צפיות הרבה יותר גדולה, בלי שום עזרה מבחוץ, מודע לכוח של עידן הרשתות החברתיות. "אני לא מאמין בתכניות טלוויזיה. טלוויזיה זה תאגידים שיש להם חוקים שצריך לעמוד בהם. באינטרנט אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, לדבר על מה שאתה רוצה. הייתי רוצה דרך האינטרנט  להפוך לאישיות מוכרת וכך להשיג עבודות שקשורות לדברים שאני אוהב. אפילו לא מושך אותי להשתתף בסדרה 'מחוברים' כי אני רוצה לערוך דברים כפי שאני מאמין שהם צריכים להיות, שאף אחד לא יגע בחומר שלי אלא שאני בחופשיות אוציא את האישיות שלי החוצה לעולם".

הוא בן 32 , במקור מפתח תקווה וכעת שוכר בקרית אונו. התחיל לגלות עניין בתחום הבמה כשהצטרף לחבר שהלך להיבחן לצוות בידור. "זה היה סוג של אודישנים בים המלח, החבר פחד ללכת לבד ורצה שאצטרף אליו, עד אז לא היה לי מושג בהופעות. הלכנו לאודישן ובסוף אני התקבלתי והוא לא. שנתיים הייתי בצוות הבידור, הופענו בכל הארץ כי זה היה דרך חברת בידור. היום צוות בידור זה קצת לעשות בייביסיטינג לילדים אבל כשאני הייתי בצוות זה היה אחר לגמרי, הכל סבב סביב צוות הבידור של המלון והיית מוכר ברחוב כאילו אתה חצי סלב, הילדים רצו כל הזמן להיות אתי, זה הרגיש נעים ושם על הבמה הבנתי שאוקי, סבבה, אני רוצה להיות שחקן".

הופעות הצוות אפשרו לכל שחקן הופעה חופשית של שלוש דקות, שבה הוא פשוט מוציא החוצה את מה שיש בתוכו, מקרין את האישיות שלו על הקהל. "נזרקתי למיים ועשיתי קטע קומי מול הקהל, זה עבד טוב והבנתי שיש פה משהו עבורי, כי עד אז לא הבנתי במה אני יכול לעסוק.  החלטתי להשאר שנתיים בצוות בידור ומשם החלטתי להגיע לאודישנים בבית הספר למשחק בית צבי".

גם כאן, זה היה בכלל רעיון של חבר, שמאי עצמו לא ממש ידע מה זה אומר, החבר אמר לו פשוט להכין מונולוג, שמאי לקח יום חופש בשביל להגיע לאודישן והתקבל בקלות. בבית צבי הוא הבין את חוקי המשחק, כמו איך להגיש מונולוג, מהי דיקציה אבל אז הוא חווה טרגדיה נוראית וכואבת ששינתה את דרך ההסתכלות שלו על חייו. במהלך שנה ב' של הלימודים, אחיו זיו נהרג בתאונת אופנוע .

img_8127

"כל השנתיים שלאחר מכן היו רכבת הרים מטורפת", הוא אומר, זו הייתה תפנית מאוד מאוד רצינית בחיי והיא גרמה לי להגיד פאק איט, כל החוקים בפח, מעכשיו אני עושה מה שמרגיש לי. גם רציתי לעזוב את הלימודים כי הרגשתי שהמשפחה שלי צריכה אותי. לימודי המשחק הם מאוד תובעניים מ-8:30 בבוקר וזה יכול להמשך גם עד 02:00 בלילה לפעמים, אם יש תרגילים להגיש, זה לימודי הארד קור לגמרי. חשבתי, המשפחה שלי בוכה את האשמה שלה ואני עושה פה מונולוגים, נכנסיתי לOVER פרופורציה, שאלתי מה אני עושה עכשיו?"

לבסוף ההנהלה שכנעה אותו להשאר והוא סיים את לימודיו, הסתובב בין אודישנים וסוכנויות ללא הצלחה. "סוכנויות שלוקחות אותך שמות אותך על המדף ושוכחות ממך, אמרו לי 'אנחנו לא מצליחים למכור אותך כי אתה לא נראה מספיק מזרחי או מספיק פולני, אלא תקוע בין הכסאות. אמרתי לעזעזל, אני אקח שליטה במקום להיות תלוי באנשי מקצוע. באינטרנט אתה יכול לעשות הכל לבד. נמאס לי מהמשחק, מה אני צריך לשכנע את הסוכן שישלח אותי לתפקידים? הרי התפקידים הגדולים שמורים לסלבס או לשחקנים עם קומבינות. לא רוצה לשים את הגורל שלי בידיים שלהם ואם אהיה שחקן זה לא יהיה במתכונת הרגילה".

הוא החליט לעזוב את התחום,  נסע לנקות את הראש בניו יורק וכשחזר למד גרפיקה ועבד בתחום. במקביל החל לעלות תכנים לדפי הפייסבוק המקצועי והאישי שלו לאינסטגרם  ולערוץ היוטיוב שלו תחת השם 'הבחור המגניב הזה'.

הסרטונים התבססו לכדי וולוג קבוע, לאחר ששמאי החליט לייעץ לידידה שלו שעברה תהליך דומה, והבין שבעצם יש כאן עבורו גם נקודות התייחסות לעצמו. "יש לי ידידה מימי הלימודים בבית צבי, שאמרתי לה 'תנהלי וולוג, נקנה לך מצלמה ואני אלמד אותך לערוך', וזה מה שעשינו בהתחלה, הוולוג שלה היה כל כך מוצלח שאמרתי לעצמי, 'איזה טמבל אתה, גם אתה חייב וולוג, הרי אני אחד כזה שחיב לשתף את הכל".

להערכתו, אין כמעט וולוגרים גברים בישראל ושמאי כנראה בין היחידים אם לא היחיד שבהם. "וולוגים בישראל הם בעיקר של בנות, כאלה נטו שמשדרים על איפור או הדרכות, אני עדיין לא ראיתי וולוג שמדבר על משהו שהוא לא ספציפי או לא נושא".

הוא מצלם את עצמו מדי יום כדמויות כמו דמות המחבל בלאי ששמו יוסוף יוסף, או מדבר באותנטיות על דברים מצחיקים או נושאים מהחיים שלו כמו זוגיות ועבודה. באחד הסרטונים האחרונים שהעלה הוא למשל מדבר על יחסו לעולם העבודה של ימינו ולמה הוא לא החזיק עד היום יותר מתקופה של שנה בעבודה אחת. בסרטון אחר הוא מצלם עצמו כשפניו מנופחים בגלל אלרגיה. "חשוב לי לקבל פידבק מהצופים, שאני אדע שהם מרגישים כמוני ושטוב שיש מישהו שאומר את זה כי זה גורם לי להרגיש שליח באופן מסוים, שאני עושה משהו נכון, שמשהו קורה".

אתה לא חושש להיחשף בסרטונים וגם להביע דעה.

"פתאום התחלתי לקבל תגובות רבות, למשל משחקנים שמכירים אותי. הרבה אמרו לי 'איזה עומק יש לך, שאתה משתף דברים כאלה', למשל כשאני חולה וכל הפנים שלי מנופחות ואני מקליט את עצמי על הבוקר עם כל החרא על הפרצוף כשאני נראה כמו אגס. הרי אנשים שמכירים אותי יודעים איך אני נראה אבל אמרתי שאני לוקח את זה צעד קדימה ולא שם מעצורים, מדבר על כל מה שמעניין אותי ו'יושב' עלי. אני מקבל גם תגובות מאנשים מקום העבודה שלי שעליו אני מדבר בחופשיות. אני עובד כצלם יהלומים,  מצלם מאה יהלומים ביום, מכניס אותם למכונה, זו עבודה שהאופי שלך לא ממש בא בה לידי ביטוי  אבל אני לא מרגיש אשם או מפחד לדבר עליה. אני אומר בסרטון למשל את האני מאמין שלי , שלא צריך לפחד לאבד עבודה או להרגיש בה מנוצל אלא לקחת משם את מה שחיובי עבורך, גם אם היא לא עבודת חייך ותהיה אתה זה שמנצל אותם , משתמש בהם כרגע לצרכים שלך ואל תפחד שינצלו אותך".

למה בלוג מצולם ולא כתוב?

"קודם כל כי זה אני, אני אוהב לצלם ולא אחד שקורא ספרים, יש לי זכרון צילומי וזה מגרה לי את העיניים והמוח כשאני רואה אנשים זזים, המוח שלי מתחיל לקלוט הרבה יותר מהר. ההבדל בין בלוג מצולם לכתוב הוא שבוולוג אתה מצלם את עצמך וזו חוויה אחרת לגמרי, נניח שאתה מצלם עצמך עושה קרטינג, הקהל חווה ממש את מה שעובר עליך. בעריכת וידאו אני מכוון עבור הקהל את הרגש מבחינת מוזיקה ופריימים, אני יודע איך האדם שצופה ירגיש. חוץ מזה אני מאמין שאם אתה רוצה להגיע לקהל צעיר שאין לו סבלנות לקרוא כתבות אתה צריך לצלם עבורו, אני בשעתיים יכול לצלם ולערוך וולוג ולכתוב זה תהליך שנראה עבורי מייגע וארוך מאוד.

הוא גם מדבר על נושאים אישיים אחרים כמו זוגיות. מגדיר עצמו כאדם זוג שחווה  מערכות יחסים ארוכות. בצעירותו היה במשך ארבע שנים בזוגיות , ובבית צבי גם כן הייתה לו חברה ארבע שנים למשל. "זה קטע מוזר, כשאני יותר שקוע בעשייה לוולוג אני לא חושב על דייטים או להכיר בחורות, אבל אם זה ישתלב לי באורח חיים זה מצוין.

"הוולוג  זה מימוש עצמי , שזה הדבר שהכי חשוב לי. הזוגיות האחרונה שהייתה לי הייתה הטובה ביותר שחוויתי , היינו יחד רק חצי שנה אבל דווקא שם התרחקתי מעולם העשייה וזה קרע אותי ברמה אישית. אני מאמין שזה גם קשור למוות של אחי, בהתחלה חשבתי על כך שהוא לא הספיק להתחתן והרגשתי לחץ פנימי להתחתן אבל הבנתי שזה לא צריך לקרות אצלי בגלל שזיו לא מימש את זה, כי אז זה היה קורה מהמקום הלא נכון".

רוצים לראות עוד? כנסו לעמוד של "הבחור המגניב הזה" https://www.facebook.com/thatcoolguyadi/

39 הערות

להשאיר תגובה