שלום תהילה, ספרי קצת על עצמך וספרי מתי התחלת לעסוק במוסיקה ומה גרם לך להתחיל
״אז ממש ההתחלה הייתה בסביבות גיל 16 למדתי בפנימייה בבקעת הירדן, היו לנו שם מורים למוזיקה והתחלתי ללמוד גיטרה אבל ממש באון ואוף כזה, שבוע הייתי באה, שבוע מבריזה. אבל לאט לאט כבר היו לי שניים שלושה אקורדים לארסנל והמשיכה למוסיקה ניצתה.
בתקופה הזאת היה לי ידיד שהייתי קצת מאוהבת בו אפשר לומר, ויום אחד הודיעו לנו שהוא טבע בכינרת, זה היה ממש עצוב נער בן 17 שרק התחיל את החיים שלו… אני הייתי ממש שבורה מזה ובשלוש האקורדים שידעתי כתבתי על זה שיר.פתאום הצלחתי יחד עם המוזיקה להביע את הכאב שקשה היה לי להביע במילים. בתקופה הזאת גיליתי מה המוזיקה יכולה לעשות, את הכוח שיש לה, את הריפוי והפורקן ןמאותה נקודה המשכתי עם זה. יש תקופות בחיים שאני יותר יוצרת ויש פחות. אבל תמיד אני חוזרת למוזיקה וליצירה, זה מה ששומר עליי ומנחם אותי.
את יוצרת וזמרת ולקראת אלבום חדש, מה את יכולה לספר על האלבום
״האלבום הזה הוא ממש יומן מסע, אפשר לומר שהוא עובר בהרבה תחנות בחיים שלי. יש שירים על הילדות, על ההתבגרות ועל היום. הוא דיי מגוון סיגנונית ורגשית. יש שירים שהם יותר עמוקים ושקטים ויש שירים שהם יותר קלילים ומרימים.אבל הדבר אני חושבת, הכי חשוב באלבום הזה הוא התובנת חיים שהלכה איתי לאורך כל היצירה של האלבום הזה. הבנתי שאין סתם כאב, כל כאב הוא כאב של גדילה. אני רואה את זה מהמקום האישי, עברתי לא מעט והמון פעמים הרגשתי שאני נמצאת בנקודה של כאב עצום ומעין מוות פנימי כזה אבל יום אחרי פתאום נולד בי איזה כוח חדש ופתאום אני מעיזה לעשות דברים שלא העזתי או שפתאום אני יכולה ליהנות כל כך מהדבר הכי פשוט. אני מרגישה שהחיים הם ממש גלגל מסתובב וכשאתה למטה, אתה למטה. אבל זה רק כדי שתהיה תנופה לעלות שוב למעלה. אני ממש מחכה שהאלבום יצא, מקווה שהוא יהיה לאנשים מה שהוא בשבילי״.
הבנו שיצאו ממנו מספר סינגלים, איך הם התקבלו
״נכון, יצאו כבר 4 סינגלים שזה לא מעט, השיר האחרון הושמע בתחנות נחשבות, התראיינתי לגביו וסיפרתי עליו וחלק מהשירים קיבלו ביקורות טובות. היו גם כל מיני אירוחים סביב השירים שיצאו וגם התגובות מאנשים סביבי יש ממש פרגון והרמות. כל זה מאפשר לי לספר את הסיפור של האלבום. אבל האמת הייתי רוצה שהמוזיקה שלי תזכה ליותר אוזניים, זה מסע לא פשוט אני מרגישה שאני בדרך. וכמו בכל דרך צריך לנשום ולהמשיך גם אם הפסגה לא עוד 4 צעדים.. אני מאמינה שהמוזיקה הזאת תגיע לאוזניים ולנשמות שצריכות אותה״.
על מה את כותבת, מה מניע אותך לכתוב
״אני כותבת על מגוון דברים. בגדול כל מה שמעסיק אותי ועובר עליי, באלבום הזה כתבתי על תקופות שונות בחיי, דרך כל מיני זויות. כתבתי נגיד את השיר ״תמ״א״, ההשראה לכתיבה שלו הייתה, אני גרה בבניין שעובר שיפוץ וזה שימש כמו מין מטאפורה לזוגיות שהייתי רוצה לבנות. דרך זה כתבתי על הרווקות התל אביבית שאני חייה. את ״לאט לאט״, כתבתי כשחזרתי לגור בבית הוריי, כשהקורונה הגיעה. עברתי תהליך רגשי של להשלים עם המקום ממנו באתי, להרגיש שייכת למרות השוני ואורך החיים שבחרתי. בעוד שירים נוספים באלבום כתבתי על החזרה בשאלה, על הגעגועים לאמא שלי שלא איתנו, על תובנה שהייתה לי ביום הולדת 28, חוויתי ממש דיכאון יום הולדת וכשעברתי אותו הבנתי משהו חשוב על החיים: יש לי איזה נטייה להתבונן על עצמי, בכולנו יש גם קולות כאלה, אני מאמינה, כן? בעיניים הישגיות ואני שמה על זה את כל כובד משקל הערך העצמי שלי. ואז קשה לי לשמוח. כי זה אף פעם לא מספיק, תמיד זה עדיין לא, עדין לא כמו שאני חולמת, לא מושלם. יש משהו ביום הולדת שיכול אפילו להגביר את החשיבה הזאת.. הנה עוד שנה עברה.. מה כבר השתנה?
אבל אם יש בי הסכמה לראות את התמונה בעיניים שיש בהם יותר חמלה עצמית, זה משחרר אותי, לחגוג, בלי קשר למה שקורה איתי, לחגוג את זה שאני כאן, שיש לי מה לומר, שיש אנשים טובים בדרך, זאת חוויה כל כך משחררת,שהערך שלי הוא לא תלוי בהישג כזה או אחר . בסופו של דבר שום דבר הוא לא מובן מאליו״.
לאחר סיום האלבום, את תמשיכי לעוד אלבום
להמשיך זאת לא שאלה, מוזיקה זה כמו אוויר לנשימה בשבילי. יש לי כל מני מחשבות ורעיונות.. הייתי רוצה לשלב סגנונות מוזיקליים מגוונים בתוך היצירה שלי, לתת מקום גם למוזיקה מסורתית עליה גדלתי ועוד.״
בעולם תחרותי וצפוף, איך את מתמודדת עם הקשיים להתברג בתעשייה
״זה באמת עולם לא פשוט, אבל אני יודעת את האיכויות שיש לי לתת.אני מאמינה שיש המון אנשים מוכשרים אבל אני עובדת על להזכיר לעצמי שתהילה יש רק אחת ואת המסע שעברתי ואת השיעורים שלמדתי ואת הקול שאני מביאה את זה רק אני יכולה להביא, זה תהליך. להאמין בעצמי יום יום, לחשוב איך לשפר, אבל תמיד גם איך להעריך את עצמי על הדרך שאני עושה״.
איפה נראה אותך בעוד 5 שנים?
״בעזרת השם,עם אלבום שלישי במופע סולד אווט מרגש״.
עם מי היית רוצה לעשות דואט
״עם רביד פלוטניק ועם קרן פלס״
בימים קשים אלה, מה תאחלי לעם שלנו? האם את חושבת שלמוסיקה יש יכולת לרפא ולאחד?
״אם יש משהוא שיכול זה המוזיקה!!! הלוואי ונלמד באמת להיות בענווה כלפיי כל אדם לא משנה כמה הדעות שלו שונות משלנו, אני גדלתי במקום ששונה שנות אור מהחיים שאני חייה היום. הדבר הכי יפה והכי מחבק שלמדתי זה לקבל את המקום שממנו הגעתי ולהרגיש שמקבלים אותי. אנחנו פשוט צריכים להבין שאפשר גם לא להבין, באהבה זה המפתח״.
בקרוב תהילה משיקה שיר חדש מתוך האלבום.. יש למה לצפות!
