חולה אהבה

בנוף המוסיקה הישראלית, השם טוני ריי סימילרי לאחווה, שלום, כיף והנאה מהחיים. עם שירים הומוריסטיים לצד שירים רציניים עם מסר מובהק, פילס ריי במו ידיו את דרכו להפוך לאחד מעמודי התווך של מוסיקת הרגאיי בישראל ולאחד ממייסדיו ומשמריו הבולטים. עם קריירת סולו  המתפרשת על פני יותר מ-45 שנה, שמונה אלבומים שנכנסו להיכל התהילה של הרגאיי בישראל וסגנון ייחודי- ריי מוציא בימים אלה את אלבומו החדש- Comeback . מבקר המוסיקה שלנו, דודי פטימר, נפגש עם ריי לשוחח על ניצניו הראשונים של הרגאיי בישראל, על הקריירה המוסיקלית שלו, יחס התקשורת  ועל האלבום החדש.

הוא נולד בג'מייקה וב1963 הגיע עם משפחתו לבריסטול, אנגליה, שם ספג מוסיקה מגיל צעיר והתחנך על סנדקי הנשמה כג'יימס בראון, אוטיס רדינג, סאם קוק, כשאת טבילת האש הסמי מקצועית הראשונה שלו במקצוע, החל כנגן בס בלהקת הסול המקומית "דה לרקס" , שערכה סיבוב הופעות באירופה, קפריסין, לבנון ואף ישראל. בישראל הלהקה ביקרה לראשונה ב1968 ונקראה "הקוקטיילס" . הלהקה אף הופיעה בטלויזיה והגדירה מחדש את הsoul Music במועדונים של ישראל.

החל מ1971 פנה לקריירת סולו, הופיע בפני חיילים במוצבים ונחשב לאטרקציה בעיקר בזכות סגנון הנשמה הווקאלי הייחודי שהיה חדשני בזמנו. לקראת סוף שנות ה-70, "גילה מחדש" את הרגאיי, שהיה מעין "מוקצה" בארץ, והחליט להשקיע את מרצו בהחדרת הסגנון למיינסטרים הישראלי. הוא הקליט עד כה 8 אלבומי רגאיי שורשי, שהראשון שבהם "בא לי רגאיי" (1981) נחשב בעיני רבים לאלבום הרגאיי הראשון בישראל.  

פריצתו של ריי לקונצנזוס הישראלי אירעה ב1980 עם שירו "שמנמנה" שנחרך בתחנות הרדיו והפך לאחד מלהיטי אותה שנה. מכאן ואילך, ריי סומן כחלוץ ומזוהה עם הרגאיי יותר מכל.  ב1985 החל להופיע עם להקת "עמג'ה" הפעילה עד היום ומשמרת את הרגאיי השורשי, ב1986 שר וביצע בתפקיד אורח בסרט "אלכס חולה אהבה" , תפקיד שעד היום מזכירים לו אותו,  ובין השנים 1991-1998 הקים את מועדון "ג'מאייקה" שהפך מרכז עליה לרגל לחובבי הרגאיי בארץ ובחו"ל.

לאורך השנים, טוני השתתף בפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל וייצג אותנו בגאון ובכבוד ועל אף ששיריו לא תמיד נכנסו ללב המיינסטרים הקצת מתקשה לעכל רגאיי, שיריו הפכו מוכרים בקרב הקהל הישראלי הצמא למוסיקה שלו.

בימים אלה משחרר את אלבומו החדש- Comeback , חציו בעברית וחציו באנגלית, עליו עבד עם המעבד והמפיק המוסיקלי עמית שגיא.

טוני, כשהגעת לארץ, היית חבר בלהקת ה"קוקטיילס" , להקת פופ/סול ( תחילת שנות ה-70) . איך הגעת לרגאיי?

" ב1977 הייתי שר במלון דן בתל אביב, בעיקר סטנדרטים של ביטלס, טום ג'ונס ועוד. יום אחד ניגש אליי אורח אנגלי מהמלון לאחת ההופעות ושאל אותי: " איך זה שאתה ג'מייקאני ואתה לא שר רגאיי? " , הייתי שר רגאיי בצחוק בהופעות ( וגם אז, רק את I Shot The Sherrif וNo Woman No Cry ) אבל לא באופן רציני. הוא השאיל לי קסטה של בוב מארלי ( האלבום "אקסודוס" מ1977) . הלכתי הביתה והקשבתי לקסטה הזו נון סטופ והשתגעתי מהמוסיקה, הטקסטים וכשחזרתי ביום שני למלון בכדי להופיע, הרגשתי שלא בשבילי השירי סטנדרטים ופופ ששרתי עד כה, אלא אני מוכרח לעשות רגאיי, וכך הכל התחיל. "

למעשה, באותו רגע גילית את הרגאיי?

" שמע, כשהייתי  נער, למשפחתי הייתה חנות תקליטים באנגליה, אבל כששמעתי רגאיי זה נכנס ויצא, כי מה שעניין אותי זה סול מיוזיק. ומאותו רגע ששמעתי את השירים של בוב מארלי, הרגשתי חיבור אמיתי וזה נכנס ולא יצא עד היום" .

לפני כן עשו רגאיי בישראל או בעברית?

" עשו רק שירים עם  נגיעות רגאיי, אבל זה לא היה משהו שכולו רגאיי טהור. בכל אופן, הרדיו לא אהב כל כך להשמיע רגאיי. "  

איך הקהל קיבל את הרגאיי?

" שמע, בהתחלה הייתי מופיע במלון עם שירי רגאיי, הקהל התלונן ולא אהב, ואחרי חודש העיפו אותי מהמלון. אבל זה לא היה משנה לי, כי החלטתי לעשות רגאיי בלבד ולהתמקד בליצור רגאיי ולהביא את המודעות אליו לקהל הישראלי. היה לי את השיר Big Fat  Woman שכתבתי והלחנתי באנגלית. ( בשלב זה, טוני שר לי את השיר בספונטניות)  הקלטתי את השיר באנגלית והוא אף נכנס למצעד הפזמונים הלועזי אז, אבל לא עורר עניין מיוחד בציבור. לכן, חיפשתי מילים בעברית. הבאתי את המילים ליואל ריפל שהפך את זה למשהו ישראלי וכך נולד השיר "שמנמנה" שהקלטתי ב1980. אני אומר לך, השיר תפס באופן מפחיד. היו מנגנים את זה בכל התחנות ולכל מקום אליו הלכתי אנשים ניגשו אליי ושרו לי את השיר. "

איך אתה יוצר את שיריך?

" אני שואב השראה ורעיונות מדברים הנוגעים ללבי, מדברים מהחיים, מקרים שקרו לי או לחברים. למשל: אחד השירים באלבום הוא papa and mama . כולם מקדישים שירים לאמא, או לאבא, אבל לא הקדישו שיר לשניהם, אז החלטתי לעשות זאת בעצמי. אני כותב את המילים והלחנים בעצמי, מכיוון שקשה לי לכתוב בעברית, אני מבקש ממישהו שיכתוב לי מילים דומות עם רעיון דומה בעברית. "

ספר קצת על האלבום החדש

" האלבום החדש נקרא Comeback , המבשר את החזרה שלי למדיה ולתקשורת ( ולא לבמה, כי אני מופיע ומקליט תמיד) .  עבדתי עליו כשנה. השיר הראשון עליו עבדתי הוא No More Wars , כי נמאס ממלחמות בינינו ובין עצמנו וצריך שלום. האלבום עוסק בכמה נושאים, משפחה, יחסים בין אדם לחברו, אהבה ועוד. למשל, האלבום כולל גרסה שיצאה כבר כסינגל של "שבחי ירושלים". את השיר הקלטתי לפני כ17 שנה, אבל אני פרפקציוניסט ולא הייתי מרוצה מהגרסה אז גנזתי אותה. עכשיו החלטתי לחדש את השיר ולהקליט אותו מחדש, הפעם אני מבסוט מהתוצאות. אותו דבר עשיתי עם השיר של אריאל זילבר "בטי בם" . אני אוהב שלמות. אני חי עם השיר כל החיים, אז הוא חייב להיות מושלם בשבילי. אני עובד על האלבום עם בחור מוכשר מאוד בשם עמית שגיא המנגן על הכל. "

יש היום קהל לרגאיי בישראל?

" יש כמה אנשים שאוהבים רגאיי. יש רגאיי בארץ, אבל רוב הרגאיי בארץ הוא לא שורשי, אלא יותר "ראפ של רגאיי" וזה הסגנון שאנשים אוהבים יותר. אני דוגל יותר ברגאיי השורשי. אנשי הרדיו לא אוהבים כל כך את הרגאיי השורשי. אני לא יכול לעשות רגאיי שהוא לא שורשי.  הרגאיי פורח וצומח במועדונים, במקומות המנגנים רגאיי, יש קהל לרגאיי אבל הוא עדיין לא פרץ את כל הגבולות" .

מה אתה עושה בימים אלה מלבד האלבום החדש?

" אני מופיע המון. מופיע בבתי מלון, מועדונים, פסטיבלים ומפיץ את שיריי בכל רחבי הארץ. "

השלם את המשפט: טוני ריי הוא..

" רגאיי" .

המוסיקאי, המלחין והמעבד קובי אשרת, ממשרד ההפקות פריד-אשרת, המייצג את ריי, אומר: " טוני ריי ואני נפגשנו כבר לפני עשר שנים לראשונה והכרתי זמר רגאיי בנשמה . היום 10 שנים אחרי, אנחנו עובדים יחד דרך חברת ההפקה שלי יחד עם השותפה שלי, אילנה פריד, "פריד אשרת הפקות " , ובעיניי הוא הנציג האמיתי של ג'מייקה בארץ , היכולת המוזיקלית שלו לשלב את התרבות שממנה הגיעה יחד עם התרבות הישראלית בה הוא התאהב , יוצרת את הייחודיות שלו בנוף המוזיקלי של ישראל. "
המלצות  מוסיקה

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב – "משום"

מילים: זוהר אביב, לחן: אביהו פנחסוב וזוהר אביב

סינגל חדש ומיוחד לאביהו פנחסוב ומועדון הקצב שלו. "משום", שיר אתנו רוק מעניין, מפולפל ומתובלן היטב. עונג.

http://www.linktone.co.il/linkton.php?lt_id=VDFSQk5FOUVWWGRQVkVFOStL&br_id=

אביה ויונתן – "קיץ קטלני"

מילים: אהוד מנור ז"ל,  לחן: רמי קלינשטיין

הצמד אביה ויונתן בקאבר מחודש ל"קיץ קטלני", סינגל מ-1990 של להקת מנגו שלא יצא באלבום. אביה ויונתן מצליחים לשמור על האותנטיות של התקופה ההיא ועם זאת להביא עיבוד מחודש ורלוונטי גם לימינו אנו. ממתק.

 

https://www.youtube.com/watch?v=9jDukaHjx7w

 

27 הערות

להשאיר תגובה