למשך יומיים בסוכות התכנסו מאות גיימרים מכל הארץ כדי להיכנס לעולמות של מציאות מדומה. עולם שמאפשר לצעירים "להיות כל מה שאני רוצה" לחבר בין אבות ובנים וליצור כוכבי יוטיוב. אך גם לגרום לאנשים להתמכר ולברוח מהמציאות "אני מבלה חצי יום מול המחשב" מספר לי אחד הילדים

שוטטתי לי ברחבי האולמות הגדולים בהם התקיים פסטיבל הגיימינג (משחקי מחשב) הגדול אי פעם שנערך בישראל זהו עולם שלם שמורכב מפיקסלים ומציאות מדומה שמאפשר לאנשים לברוח קצת למקום שבו ניתן לעשות כל מה שלא ניתן במציאות: להיות גיבור על, לעצב את איך שאתה נראה ולבחור להיות בכל מקום "יש שם תמיד דברים בלתי אפשריים שניתן לעשות אפילו דברים אסורים" אומר לי הילד דן פאר (12) שהגיע עם חבריו מחיפה. המשחקים לא רק מאפשרים להיות כל מה שאי פעם חלמת הם יכולים לחבר אפילו בין דורות שונים "זהו זמן איכות של שנינו" מספר לי אורי גולדברג שהגיע עם בנו בן התשע "זה לא המדיום הטבעי שלי אבל מה שנחמד במשחקים הוא שהם דמוקרטים בהגדרה וכל אחד יכול לעשות זאת" כילד גולדברג שיחק במשחקים אצת פחות מורכבים "אני מסוגל לשחק עם בני רק משום שאנו משחקים במשחק פשוט מכיון שבני משחק לבדו במשחקים שהם הרבה יותר מתוחכמים בשבילי כלומר צריך לעשות יותר מדי דברים בבת אחת אבל זה מקום שאנחנו יכולים להיפגש".
עולם משחקי המחשב כולל שפה משל עצמו, מונחים ואפילו ערוץ חדשות מקומי שמשדר עדכונים בנוגע למשחקים חדשים. בעולם הזה יש גם כוכבים שאולי לא שמעתם עליהם מעולם אבל כל גיימינג בן עשר מכיר. למשל ליאור בוכנר (17) מבאר שבע שפתח לפני שלוש שנים את ערוץ יוטיוב 'נון סטופ גיימינג' שמספק דיווחים ועדכונים לקהל שוחר הג'וסטיק והוא צבר עד כה מאה אלף עוקבים והוא אפילו מלווה ביחצ"ן צמוד (לאון שניידרובסקי בוגר האח הגדול) "ראיתי איך יוטיוברים עשו זאת וניסיתי למצוא את המקום שלי בכל העניין הזה". בוכנר משקיע בזה לא מעט שעות "אבל זה שווה כל רגע" הוא אומר לי כשהוא ניגש לעשות עוד סלפי עם עוד אחד ממאות הילדים שעומדים בתור לקבל ממנו צילום.
בקהל הרב שהגיע היה ניתן לזהות בקלות רוב מחוץ לבנים ומיעוט של בנות "יש פה אומנם פחות בנות מבנים אבל קיימות לא מעט בנות שמשחקים לא פחות טוב מבנים" כך אומרת לי עדי גונן (24) מכפר הס, סטודנטית להנדסת מחשב שבעצמה מפתחת משחקי מחשב "המחשבה שהתחום נשלט בידי בנים זוהי מחשבה ששלטה פעם כי כיום אני יכולה לומר לך שבנו משחקות אולי פחות מבנים אבל המשחקים היום מתאימים לכולם כי אין מין למשחקי מחשב"
אבל יש גם צד אחר פחות זוהר למשחקי המחשב. זהו הצד האסקפיסטי . אותו אדם שמנסה לברוח מהמציאות ומתמכר לצג המחשב "היו ימים שהייתי מחשב תשע ועשר שעות" אומר ג'וני ארמן (25) מאלפי מנשה "היום אני מקדיש לזה ארבע – חמש שעות ביום. אני חושב שכל עוד זה לא פוגע בכך ואתה מוצא את נקודת האיזון אז זה בסדר" גם הילד עדו אנושי (11) מר"ג מקדיש לזה "משהו כמו חצי יום" אבל יש ילדים שפגשתי בפסטיבל שאומרים לי שההורים מגבילים אותם "אותי מגבילים לשעה וחצי" אומר לי עידן רובין (12) מחיפה.

תגובות

להשאיר תגובה