'חג הבנות' (עיד אל בנאת) הוא מסורת שמעלה על נס את גבורתם של נשים יהודיות בחג החנוכה אותה חגגו משך מאות בשנים נשים יהודיות בצפון אפריקה. כשעלו לישראל המסורת דעכה "בגלל תרבות כור ההיתוך". בשנים האחרונות הרבה בזכות תרבות 'מעגלי העצמה לנשים' ועליית הקול המזרחי המסורת זוכה לעדנה מחודשת וגם כמה תוספות ברוח התקופה : הדלקת נרות לזכרן של אשת הקולנוע רונית אלקבץ והמרגלת שולמית קישיק כהן. הקראת שירים של משוררות מזרחיות "כן, אימי מנשקת מזוזות, מאמינה בלחשים ובקמעות" ובצד כל אלו מעגל תופים ועוגיות מסורתיות

במוצאי שבת, נר שביעי של חנוכה התכנסו כמאה נשים שרובם חצו את גיל הארבעים – חמישים, מרביתם גם יוצאות עדות המזרח כשכל מטרתן היא לחגוג מחדש מסורת נשכחת שהודרה מהשיח הישראלי. אז קבלו עוד חג ללוח השנה עמוס החגים היהודים : "עיד אל בנאת" זהו 'חג הבנות' שהוא חלק ממסורת אבותיהם ובעיקר אמותיהן של נשים יהודיות ממרוקו, תוניס, אלג'יר וסלוניקי אותה ציינו בא' בטבת נר שביעי של חנוכה "אותם קהילות ייחדו ערב מיוחד שבו מעלים על נס את סיפורי הגבורה של נשים בחג החנוכה כמו יהודית, כמו חנה בת מתתיהו כמו אסתר המלכה שהוזמנה לארמון בתאריך זה. ומעל לכל זה – את החוכמה הנשית שמורכבת מהרבה תושייה ואומץ". כך אומרת לי בפתחו של הערב מירב עזרן אלישקביץ,  מנחה של טקסי נשים ורכזת בית מדרש נשי פלורליסטי בחולון ("זוהרות בקהילה") "אנחנו מהדהדות את תכני הלימוד של מסורות נשיות נשכחות ומחיות טקסים ישנים ואני בשיתוף הנשים שמשתתפות מביאות את אותם תכנים לחיים שלנו כאן ועכשיו. אנחנו מאמינות שכך אנו בונות קהילה טובה יותר, חזקה יותר שמחוברת לשורשים שלה ואגב זה לא חייב להיות אחד לאחד כי הרעיון זה להביא את המהות של העניין". 

בכניסה לאולם הכינו מתנדבות עוגיות וממתקים נפלאים שמזכירים במעט את חגיגות המימונה "זה כמו מימונה אבל לנשים" מספרת לי אליה זאדה שעלתה בגיל צעיר מג'רבה והיא זוכרת במעט את חגיגות 'עיד אל בנאת' בעיירה שלה: "זו הייתה חגיגה נשית גדולה ומיוחדת. כולן לבשו את הגלביות המסורתיות, הכינו מטעמים והקפה נמזג מתוך כלי מסורתי מעוצב. הנשים יצאו בריקודים ושרו עם צהלולים ("קולולו")". זאדה היא מהיחידות שמצאתי בקרב הנשים המשתתפות בערב שעוד זוכרת את החגיגות בילדותה, מרבית הנשים בכלל לא זכרו אותו מהבית "כשעלינו ארצה החגיגות הפכו ליותר קטנות ובחיק המשפחה". זאדה הדור הראשון שחווה את תלאות ההגירה כבר לא חגגה זאת "אבל הנה בשנים האחרונות זה שוב מתפרץ". 

כשאחת הנשים מספרת על תולדות החג היא מזכירה את סיפורה של חנה מת מתתיהו שבאקט של מחאה כנגד מנהג 'זכות הלילה הראשון' (בו ההגמון היה בועל את הנשים הבתולות) כפי שמתואר במקורות היא פושטת את בגדיה מול אחיה המכבים שזועקים עליה והיא מוכיחה אותם 'למה אתם לא מחיתם על העוול שנגרם לנו הנשים'. אם תרצו" אומרת המנחה "זהו ה ME-TO הראשון". 

אחרי הדלקת הנרות הודלקו נרות גם עבור נשים מעוררות השראה שפעלו לאורך ההיסטוריה היהודית מרונית אלקבץ, דרך אהובה עוזרי וגאולה כהן ועד למרגלת שולמית קישיק כהן שפעלה בלבנון. נשים אחרות שהשתתפו הקריאו שירה נשית מזרחית נוקבת כמו השיר של המשוררת והפעילה החברתית ש

תגובות

להשאיר תגובה