קשה מאוד, ואולי אי-אפשר, להעלות על הדעת את דמות העם היהודי והחברה הישראלית ללא ניצולי השואה. קשה מאוד, ואולי אי-אפשר, להעלותה על הדעת ללא תרומתם של הניצולים. למרבה הפלא הם מצאו בליבם כוח לחיות, להקים משפחה, לעבוד למחייתם, לתרום למדינה, ואפילו לתת אמון בבני אדם. נוכחות מרגשת זו, מקור השראה לרבים, הולכת ובאה אל קיצה. אמנם הניצולים עשו את הבלתי-ייאמן, אולם גם הם כפופים לחוקי הטבע. מדי יום הולכים לעולמם בישראל כ-40 מהם.

גם המעטים שהיו בעת השואה פעוטות – ושרדו, נמצאים בשנות ה-70 לחייהם. רוב הניצולים מבוגרים מכך משמעותית. בעוד שנים מעטות נחיה בעולם ללא ניצולים.
לאורך 30 השנים האחרונות התאמצו העובדים והמתנדבים של ארגון עמך להושיט עזרה נפשית וחברתית לניצולים הרוצים בכך: טיפול נפשי, מועדונים חברתיים-שיקומיים וביקורי מתנדבים בבתים. רבבות ניצולים שיפרו בדרך זו את איכות חייהם, ואולי גם האריכו אותם. אנשי עמך עשו ועושים במלאכה במקביל לסיוע מסוג אחר שקיבלו ומקבלים הניצולים מהמדינה, מהמגזר השלישי ומאנשים פרטיים. גם שליחות מוסרית מיוחדת זו תבוא לקיצה בעוד זמן לא רב.
מכיוון שארגון עמך קם כדי לסייע ביד הניצולים, לכאורה עליו להתפרק בעוד שנים מעטות. אנו מביטים על אנשי הטיפול היקרים ושואלים את עצמנו, לאן נוליך את המומחיות שנצברה והתפתחה לאורך 30 שנה. קשה למצוא ארגון אחר שאותו הובילו פסיכולוגים מן השורה הראשונה, שאנשיו השתלמו וצברו ניסיון רב-ערך בטיפול בבעיות זיקנה ופוסט-טראומה. כל מטפל יכול להמשיך בחייו המקצועיים גם מחוץ לגבולות עמך, אולם הדיון המקצועי המתמיד ועבודת הצוות יחדלו להתקיים.
את הרמז הראשון לכיוון חדש, שבו אפשר ללכת, קיבלנו מהחברה הישראלית: דבר מומחיותם של המטפלים שלנו יצא למרחוק, ומוסדות ציבוריים שונים ביקשו את עזרתנו כדי לסייע לקבוצות פגועות, שאינן קשורות לשואה, לשקם את חייהן. בדרך זו החלו המטפלים שלנו לעבוד עם אנשי כוחות החירום וההצלה שחוו טראומה ועוד. עשינו זאת כדי לעזור לאנשים שנפגעו, וזאת כמובן מבלי לפגוע בהיקף הפעילות עם הניצולים.
תאטרון עמך רחובות צילום יחצ

לאורך שיחות רבות מספור עם ניצולים שמענו מפיהם מסר עקרוני חדש: אנו, הניצולים, סבלנו יותר מכל קבוצה אנושית אחרת. סבלנו מגילוי התכונות האנושיות הרעות ביותר ש"הצליח" האדם לפתח. אנו רוצים להשאיר לנכדינו ולנינינו עולם טוב יותר, עולם שבו מושיט אדם יד לרעהו ללא הבדל של לאום, של דת או של גזע. מעבר לעצמאותו של העם היהודי בארצו, זו המורשת שאנו מבקשים להשאיר אחרינו: החברה האנושית חייבת לתמוך בכל אדם הזקוק לעזרת זולתו, ובכלל זה סיוע מהסוג שלו נזקקו הניצולים יותר מכל: תמיכה רגשית.
אנו, בני הדור השני וישראלים אחרים, רואים את עצמנו כתלמידיהם של ניצולים אלה וכנושאי המורשת. ארגון עמך, המציין בימים אלה מלאת 30 שנה להקמתו, מגבש יוזמה שביום מן הימים תירש את הארגון הוותיק: הושטת עזרה נפשית לציבור רחב ומגוון. כך ננצור את זכרם ומורשתם של ניצולים רבים-רבים ונתרום משהו לתיקונו של עולם.

הכותב הוא יושב ראש עמך – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה ובדור השני, http://www.amcha.org/

אריה ברנע צילום יחצ

תגובות

להשאיר תגובה