היא הייתה אחת הכוכבות הגדולות שיצאו מהלהקות הצבאיות בתור הזהב שלהן, השתתפה בשנות ה-70 בכל הפסטיבלים הנודעים ובכל המופעים הנחשבים ביותר, בארץ ובחו"ל, והכניסה בביצועיה המיוחדים כמה מהקלאסיקות הגדולות ביותר בביצועה לפנתיאון הזמר העברי: "חורשת האיקליפטוס", "כי מציון תצא תורה", "שלווה", "ציון הלא תשאלי" ועוד, אך אם תשאלו את אופירה גלוסקא, ההבטחה הגדולה של המוסיקה הישראלית, אם היא ניצלה את מלוא הפוטנציאל שלה? היא תיאלם ותגיב רק בצביטה קטנה בלב שמבטה הכנה יסגיר.
גלוסקא, שעוד כילדה נמשכה למוסיקה, נהגה לשיר בכל הזדמנות, זכתה לפרסומה הראשון כסולנית בצוות הווי הנח"ל ( יחד עם צילה דגן) בשיר "חורשת האיקליפטוס", סימן ההיכר שלה זה יותר מ-45 שנה, ולאחר מכן כסולנית להקת הנח"ל באחת מתכניותיה המצליחות ביותר: "התכנית ה-21", בה ביצעה את "שלווה", "קרנבל בנח"ל" ו"החיים היפים" בו עשתה קולות למוטי פליישר (שיר שזכה גם לקליפ טלויזיוני בכיכוב השניים) . בלהקה הכירה את מי שהפך בעלה ואהבת חייה, נחום שגיא, ועם שחרורה היו לה כל הנתונים להצליח: חזות נאה, קול פעמונים מצמרר ותהילה מהלהקה הצבאית: היא השתתפה בפסטיבלי זמר למיניהם, במופעים (כמו "טוב לאהוב", מופע משירי לאה גולדברג, מופע משירי משה וילנסקי ועוד) מוצלחים והקליטה שירים רבים לאלבומי אוסף שונים.
הקרם של הקצפת היה אמור להיות אלבום הסולו שלה, שחברת CBS הבטיחה לה ויכל להוות עבורה את נקודת הזינוק בחיים ה"אזרחיים", אך CBS נסוגה ולא קיימה, ואופירה, שהוסיפה במשך כל השנים להופיע ולהשתתף איפה שרק אפשר, נושאת עימה עד היום מעט את הפספוס, ההרגשה שיכלה יותר.
אולם, האושר הגדול של אופירה, וזה ניכר בפניה בכל פעם שהיא מדברת עליו, הוא בנה המוסיקאי והזמר, גיא שגיא. השניים חברו יחד למופע "כשאמא באה הנה" הרץ כמה שנים בהצלחה ועבור גלוסקא זו סגירת המעגל האמיתית.
נפגשנו בביתה בפתח תקווה, ואני מודה כי התרגשתי: לפגוש את אחד הקולות שגדלתי עליהם, פנים מול פנים, ולשמוע ממנה, קבל עם ועדה, על הקריירה שלה: הילדות, ההצלחה בלהקה הצבאית, חורשת האיקליפטוס, הפספוס, ההתמדה, גיא בנה ומעשיה בימים אלה.
אופירה, גדלת בבית מוסיקלי ?
"כן, גדלתי בבית שהאבא אהב מאוד לשיר, ומגיל צעיר נחשפתי למוסיקה. הוא לימד אותי כל מיני שירי צבא, מרשים למיניהם, שירי ארץ ישראל ששרו אז. אבי שמע הרבה רדיו וקנה לי תמיד ספרי שירה. הוא החדיר בי את האהבה הזו והראיתי התעניינות"
זוכרת את הפעם הראשונה שגילית שאת יודעת לשיר ואת באמת טובה בזה?
"תראה, אני שרתי כבר בגן, עודדו אותי: "אופירה תשיר לנו סולו" וכו', ואז שרתי בבית הספר ובתיכון."
ידעת שזה יהיה הייעוד שלך?
"לא, אתה שר כי אתה אוהב לשיר ואז אתה בתוך זה"
איך הגעת ללהקה הצבאית?
"הלכתי לבחינות כלל צה"לי ואמרו לי שיתנו לי תשובה, ואני מחכה גם היום לתשובה. אז עשיתי את הטירונות ואני רואה שאין תשובה ואין כלום, וכשבטירונות שאלו אותי מה אני רוצה לעשות, אז אמרתי שאני רוצה ללהקת הנח"ל. שלחו אותי לתל השומר להיות בנח"ל, והמפקד שם בירר אם אפשר להכניס אותי ללהקה של הנח"ל, אך כיוון שהלהקה באותו זמן הייתה בפגרה בין תכנית לתכנית ולא היו בחינות, אז הוא אמר לי שהוא יציב אותי לאיזה בסיס בנח"ל, שאשרת שם וכשתהיינה בחינות שאגש אליהן, וזה מה שקרה".
זוכרת מה שרת בבחינה?
"שרתי את "לילה טוב" של דרורה חבקין ו"שיר השוק" של התרנגולים. הם נתנו לי אטיוד ובדקו איך אני מתנועעת וכו', ובאותו מעמד אמרו לי שהתקבלתי. הכניסו אותי לחדר של המפקד והוא אמר לי שהלהקה עכשיו בפגרה אבל בצוות הווי הנח"ל יש מישהו שהשתחררה ומחפשים עכשיו זמרת. אמרתי לו שאני לא רוצה לצוות הווי, אני רוצה ללהקה, אז הוא הבטיח לי שכשהלהקה תתחיל ת'חזרות הוא יקרא לי. הייתי קצרת אמונה, והוא הבטיח, אז אמרתי בסדר (לא שהייתה לי ברירה) ונסעתי לחזרה שלהם ברמת אביב, השתלבתי בקולות וזהו והשאר היסטוריה"
זוכרת את היום בו קיבלת לראשונה את "חורשת האקליפטוס" ?
"אז היינו בצוות הווי, ועבדנו אז עם יעקב הולנדר. אחרי כמה חזרות שעשינו איתו וכנראה משהו לא התאים, צביקה ארבל, הבחור מתוך הצוות,שעשה לנו עיבודים לשירים, הלך לאסוף חומרים לצוות והגיע לנעמי שמר, וממנה לקח את "חורשת האיקליפטוס", שיר שכבר היה אצלה, היא כתבה אותו לקיבוץ כנרת כבר, אך הביצוע לא התפרסם ולהקת הנח"ל לא רצתה, אז הוא נתן לצילה (דגן) את הבית הראשון ולי את הפזמון, ואז באו חברת CBS לשמוע אותנו, היו לנו כמה שירים מוכנים והפיקו לנו תקליט לצוות ההווי"
שנות ה-70 היו שנים זוהרות עבורך, ועם זאת בשנות ה-80, על אף שהיית פעילה, נדמה שהורדת הילוך ומעט "נעלמת", מדוע?
"בשנות ה-80 היו יותר מועדוני זמר, ופחות הקלטתי, רק מה שהיה בפסטיבלים או בערבי שירה. חברת התקליטים שחתמתי איתה חוזה לא עשתה איתי כלום ולבד לממן דברים כאלה אתה לא יכול. אז המשכתי להופיע עם דברים שהיו לי או במופעים והפקות בהן השתתפתי"
לא חיפשת להיטים לעצמך?
"כן רציתי, אבל לא היה מי שיכתוב לי, לא היה לי אמרגן שידחוף אותי קדימה".
הבן שלך, גיא, הולך בעקבותייך ומוסיקאי בעצמו, מתי גילית את זה?
"שמע, קודם כל כנער הוא היה בלהקת נוער בפתח תקווה, עוד כתינוק הוא נהג לתופף כאילו ופשוט זה היה בו מאז ומתמיד."
מתי עלה הרעיון לשתף פעולה ביחד?
"זה הוא אמר לי – "אמא בואי נעשה משהו ביחד", אז אמרתי לו "למה לא?", ואנחנו עדיין מופיעים ביחד במופע "כשאמא באה הנה", הקלטנו כמה דברים ביחד אך הרדיו לא השמיע, ויש לנו כימיה פשוט נהדרת"
מה את עושה בימים אלה חוץ מהמופע עם גיא?
"מופיעה בכל מיני מופעים במועדוני זמר וכאלה, מופיעה בכל מקום שאפשר"
השלימי את המשפט: "אופירה גלוסקא היא.."
"אמא, סבתא וזמרת".
