לאחר משבר הפרידה מאשתו יצא הבמאי ואיש הקולנוע אריאל מירוז  למסע של עשייה אומנותית אך רק פגישה מקרית בינו לבין שמעון דהן – צעיר בעל לקות שכלית מבית שאן הובילה אותו לצאת מהבועה האומנותית וליצור סרט מרגש ואינטימי בו הוא עוקב אחר שאיפתו של דהן לשדר ברדיו האזורי תוך כדי התגברות על משברים תפיסתו את עצמו ואת הסובב אותו "אני מימשתי חלום לשמעון והוא מימש את החלום שלי" מספר מירוז

אחד הדברים שהפתיעו אותי בצפייה בסרט הדוקומנטרי החדש של הבמאי אריאל מירוז 'שמעון המלך' הוא העובדה שהוא נטול אפקטים ו'עזרים' שכה התרגלנו אליהם כמו מוזיקה שמלווה את הסרט ומגבירה את הדרמטיות, תאורה בהתאם, חיתוך מצלמה ועוד כמה שאני בוודאי לא זוכר. למרות כל זה הסרט מצליח להטוות עלילה או יותר נכון סיפור שאט אט אתה נשאב אליו "אני מכיר את כל הטריקים הקולנועיים" אומר לי מירוז בשיחה מקדימה "אבל בחרתי לא להתערב בעבודת הבימוי מה שקרוי 'דרייקט סינמה' כלומר סרט שהוא באמת תיעודי קלאסי".

לאחר הפרידה מאשתו הראשונה לפני יותר מעשור יצא מירוז למסע כדי להשתחרר "מהמופנמות" שלו כפי שכתב במאמר על הסרט ובמשך שנים יצר סרטים שונים בתוך גבולות 'התעשייה' אך בער לו דווקא לבטא את הקול הפנימי שלו. ואכן לפני כמה שנים זה קרה כאשר הוא נשלח להכין סרט על המכללה לכישורי חיים בטבריה בה מכשירים ומחנכים בוגרים בעלי לקות שכלית כדי להשתלב בחיים נורמטיבים עד כמה שניתן "בסוף יום הצילומים התכוונתי לצלם את שמעון והוא ראה את המבוכה שלי ואת הקושי שלי להתנהל מולו ואז הוא אמר לי : "זה קשה להם, לאנשים הרגילים, לקבל אנשים עם תסמונות…יש להם מבט מיוחד כזה שמסתכלים עליך בעיניים, שאי אפשר להסביר אותו". הסתכלתי לו בעיניים והופתעתי מהיכולת שלו להגדיר במדויק את תחושותיי. נפתחתי אליו והריאיון קלח מאליו".במהלך השיחה עם מירוז סיפר לו דהן על עצמו ועל הרצון שלו לעסוק במוסיקה, להתפרסם ולהיות סלב ואז החליט מירוז שהוא רוצה ללוות אותו בדרך להיות שדרן ולצלם את זה. הסרט 'שמעון המלך' עוסק למעשה ביחס החברה ל'אחר' , ביחס של אותו 'אחר' לעצמו כך דהן שבמכללה לכישורי חיים כונה בפי כל 'שמעון המלך' והוא למוקד העניין והנה בקורס הרדיו עם סטודנטים נורמטיביים הוא מבין שיש פער בין המציאות לבין מה שחשב על עצמו "תחילה רציתי להתערב לטובתו" משתף מירוז "אך ראיתי פתאום שהמשפחה לא ממש תומכת בחלום שלו וכי הצעתו לתוכנית רדיו מזרחית לא מתקבלת בעין יפה אז הבנתי שכדאי לי לקחת צעד אחורה ולתת לדברים לקרות כפי שצריכים לקרות". אותו צעד לאחור של הבמאי מעניק בסופו של דבר מימד של עומק וכמה רבדים לסרט ובכך הופך אותו למסמך נוקב על אותו 'אחר' שהיינו רוצים לתפוס בצורה מאוד מסוימת אך הוא כלומר דהן מגלם בסך הכל באופן מגושם ולא מתוחכם את רוח התקופה "אני רוצה להיות סלב עם תוכנית רדיו משלי" הוא אומר בלי להתנצל. 'שמעון המלך' הוא אומנם סרט על גיבור עם צרכים מיוחדים אך במהלך הסרט מתברר לנו גם אם היינו רוצים להדחיק זאת שאנחנו כולנו חברה 'עם צרכים מיוחדים' : רוצים להיות מיוחדים, עם תוכנית משלנו ואף פעם לא מרוצים עם מה שקיים ותמיד חושבים שמגיע לנו הרבה יותר.

תגובות

להשאיר תגובה