שיר של תקווה ביום האבל הלאומי: אברהם טל וזק"א יצאו לריטריט בנושא אבל ופוסט טראומה וחזרו עם קליפ מרגש

מ"שמע ישראל" ל"עם ישראל חי", מאבל לתקווה  – מדינת ישראל למודת ניסיון בהתמודדות עם מעברים מורכבים וכואבים, ואת הניגודיות הזו, שמציאות חיינו כאן מכתיבה לנו,  מציגים רגע אחרי שמחת תורה מתנדבי זק"א ואברהם טל בקליפ המרגש – "שמע ישראל", שמושק היום, (27.10). בתהליך רגיש ועדין מלווה טל את מתנדבי זק"א ששיתפו בחוויות שנצרבו בהם החל מאירועי ה – 7 באוקטובר והחודשים שבאו אחר כך, במטרה לתת ביטוי לתחושות שלהם במילים, דרך המוזיקה.

צילום תמונת עטיפת סינגל: עידן דמארי

בהמשך לאירועי ה-7 באוקטובר שיצרו צורך דחוף במתן מענה טיפולי לפוסט טראומה ממנה סובלים אלפי מתנדבי זק"א, החיים בשגרת חירום משמעותית עוד יותר מאז המלחמה, שגרה אותה ליווה לאחרונה אברהם, ומשם נסללה הדרך להקמת יחידת החוסן בארגון שכוללת טיפולים פסיכולוגיים, מעגלי שיח טיפולי וריטריטים במדבר. למעשה הליווי של אברהם בריטריט הטיפולי יחד עם מתנדבי זק"א ובהובלת ראש אגף החוסן בארגון, הפך לחלק מיצירת הקליפ.

"במפגש הראשון הזמנתי את המתנדבים לשבת אצלי בסלון, כדי להתחיל ולייצר חיבור קרוב ואישי. היה מרגש מאוד. פגשתי אנשים מיוחדים, שעברו דברים שקשה מאוד להכיל ועם זאת היה מדהים לגלות כמה הרוח שלהם איתנה. אחת השיחות החזקות שחוויתי הייתה עם דובי ויסנשטרן, מנכ"ל זק"א, שהישיר מבט באומץ לנורא מכל, אבל העיניים שלו התמלאו דמעות ברגע אחד קטן, כשדיבר על הילדים שלו. מפגש משמעותי מאוד היה לי גם עם נורית כהן, שעובדת כתף אל כתף יחד המתנדבים ושמחה גריינישטן שסיפר כי בתחילת הדרך נפגש עם פסיכולוגים שסירבו לטפל בו, לאחר ששמעו חלק מהדברים שחווה ולא יכלו להתמודד בעצמם עם התחושות שהוצפו. היה מרגש ומפתיע מאוד לפגוש גם את האחרים – חרדים, חילוניים  צעירים, מבוגרים, יהודים, וערבים, נשים וגברים, כולם יחד.

ככל שהתקדם התהליך התבהר לטל שהמילים שאמורות לבטא את הרוח המפעמת בארגון, את תחושת השליחות שקיימת באנשיו ואת הקצוות שבין טראומה לתקווה, נמצאות כבר בשיר "שמע ישראל" אותו יצר בימים הראשונים למלחמה יחד עם דויד ברוזה ומיקה בן שאול. "זה הרגיש שהמילים פשוט כבר נכתבו" אומר טל על הקליפ, שמתחיל בהקלטות ממכשיר הקשר של זק"א מזמן אמת, כאשר לא במקרה נבחר השימוש באלמנט מכשירי הקשר – "השיר מתחיל בקריאת שמע ישראל הנשמעת כזעקה וממשיך במילים – "ומעומק הכאב הזה נזרח", בחיבוק משותף עם המתנדבים" אומר טל "אחדות ובמבט מעודד קדימה במסר של תקווה הוא מסר שחשוב לבטא ביום של אבל".

לקליפ שתי גרסאות, כשבאחת מהן משתתפת גם דובה, בת ה- 103, שורדת השואה המבוגרת ביותר, שהצילו מפקד זק"א אירופה נחמן דיקשטיין ואשתו ואלרי מאוקראינה. דובה הוברחה לישראל במבצע מסוכן שכלל הפעלת מודיעין ואזרחים מקומיים באזור שכמעט נכבש כולו ע"י ידי רוסיה. דובה, שעברה את היטלר, פוטין, וחמאס מעולם לא נישאה ונותרה לבדה. במסגרת הצילומים לקליפ בירכה את עם ישראל, בתקווה שהמלחמה כבר תיגמר ולמעשה נפגשה לראשונה מאז תחילת מלחמת ה- 7 באוקטובר נפגשה עם נחמן וולארי, אותה היא מחשיבה כבת מאז שהצילה אותה.

"כ- 100% מהמתנדבים חוו או עדיין חווים תסמינים פוסט טראומטים" מציינת ורד עצמון משולם, ראש יחידת החוסן החדשה בזק"א. "אנחנו בונים תכניות מיוחדות ושואפים לבנות יחידת חוסן טיפולי שייתן מענה לכוחות חרום בכללותם. הזיכרונות של המטופלים כוללים אירועים מסכני חיים, חלקי גופות והמון מוות והמטרה היא להצליח להגיע אליהם לפני שהנפש מתפרקת". מציינת עצמון משולם, שבין היתר גם ליוותה משפחות לחדר המתים לפני זיהוי בידי בני המשפחה.

"חוסן הוא משאב ומשאבים מתכלים או מתעצמים" מציין דובי ויסנשטרן מנכ"ל זק"א, "וזו הסיבה שהתחלנו בהקמת יחידת החוסן. הטראומה לא פוסחת על אף אחד. אנחנו מרגישים את זה בעיקר ברגעים השקטים, כשיש רגע "לנשום", ולכן יחידת חוסן  כה חשובה.  אנחנו במציאות חדשה וכיום המטרה שלי היא לאפשר לצוותי החירום גם לתפקד בשטח וגם בבית עם המשפחה. אם במסגרת מערך הבקרה אני מבין שבבית המתנדב הוא "אדם אחר" – אז זה אירוע מבחינתי. עברנו ממציאות של זעקות למציאות של שאגות וכוחות החירום חייבים לקבל מקום בטוח להמשיך לזעוק, לצעוק, לבכות – כדי להירפא. מדובר במטרה לאומית" מסכם ויסנשטרן.

מילים: אברהם טל, דויד ברוזה, מיקה בן שאול

לחן: אברהם טל, דויד ברוזה

תגובות

להשאיר תגובה