דניאל רוטברט, אמן יהודי ניו יורקי יוצר כבר שנים פסלים קינטיים אותם הוא מציב במקורות מים במטרה לעלות סוגיות הקשורות באיכות הסביבה. כך הוא הגיע לאחר תחקיר ארוך למאגר המים העתיק ברמלה – בריכת הקשתות עם ההיסטוריה בת 1200 שנה. בתערוכה בבריכה מציב רוטברט פיסול המזכיר צורות ימיות, המרמז הן לתקופות גאולגיות מוקדמות בהן ים כיסה את כל אזורינו והן לירידה במגוון הביולוגי Biodiversity, אחת הבעיות החמורות שיצרה ההשפעה האנושית. הפסלים, הם כרישומים בחלל , ספק אותיות בשפה בלתי מוכרת, ספק יצורים שנעים-רוקדים בתוכה. הם חומקים מהגדרה ומתכתבים עם מהות המים עצמם – חומר שצורתו משתנה
בריכת הקשתות ברמלה, אוצר טבע והיסטורי מקומי ולאומי הפך בשנים האחרונות לאכסנייה של תערוכות ומיצבים שונים ונראה שיש מי שהבין את הפוטנציאל של המקום היחודי שאף עובר בימים אלו מקצה שיפוצים נרחב. בשבוע שעבר נפתחה במקום תערוכה של האמן הניו יורקי דניאל רוטברט שמזה יובל שנים עוסק בהצבת פסלים קינטיים במקורות מים בעולם מוונציה ועד למנהטן. בראיון קצר עמו הוא מספר על בריכת הקשתות שאותה ראה באחד האתרים ברשת בתקופת הקורונה וחשב לעצמו שזה יכול להיות מקום יחודי להציב את הפסלים שלו. רוטברט שאף כתב ספר על היהדות וההשפעה שלה על האומנות בהקשר של האיסור לעשות פסל ותמונה מה שהוביל לטענתו ליצירת אומנות ששושאת השראה מהטבע. רוטברט טוען שהסביבה היחודית של ישראל והשפעות משבר האקלים רק מוסיפים למסר שלו.
הפסלים קינטיים – העבודות מעוגנות במשקולות ונעות במים, מחומרים שאינם משתנים בשהות במים ואינם מתמזגים עימם. האמנות נותרת כסימן חיצוני. כדורי זכוכית חוזרים בעבודות שהוכנו במיוחד לתערוכה זו, הם מאזכרים את תעשיית הזכוכית, שהייתה רווחת בתקופת השלטון המוסלמי בארץ.
תהליכי שינוי אקלימי ואיכות סביבה, שנתפסו כצפויים להתרחש בעתיד הרחוק, הפכו בשנים האחרונות למוחשיים ולמרכזיים בסדר היום הבינלאומי. העידן בו אנו חיים מוגדר כאנתרופוקן,עידן גאולוגי בו לראשונה הפעילות האנושית היא הגורם המרכזי המעצב את פני כדור הארץ. רוטברט מגיב לתהליכים של שינוי אקלים, ומתייחס לנושא שימור מים שמסתמן לפי התחזיות להפוך בעתיד הלא רחוק, למשאב טבע מוגבל. דרך הפיסול הצף, הנע במים בהתאם לזרימתם, רוטברט מדבר על שאלות יסוד בדבר הקשר בין אדם לסביבה. בנוסף, הוא מתייחס גם להיבט ההיסטורי ולבריכת הקשתות כמעין אוצר זיכרון – מקום המשמר הדים של תקופות שונות ומאפשר לנו כיום להתבונן על העבר ולחשוב על ההווה והעתיד.
מאחורי רוטברט עשייה רבת שנים בנושא ופרוייקטים שלו הוצגו באתרי מים במקומות שונים בעולם, בינהם המיצג Everything Flows, Nothing Stays The Same (For Enrico Pedrini), שהוצג במעיינות מים מינרליים חמים בגרמניה ב-2012, ומיצב פיסול צף בנהר ההדסון ב-2021, Water Clocks: A Floating Sculptural Installation in the Hudson River. רוטברט בוגר תואר ראשון באמנות בית הספר לעיצוב של רוד איילנד ותואר שני מטעם אוניברסיטת קולומביה. בין הפרויקטים של הסטודיו שלו אפשר למנות את Inscrutable Theologies, אאכן, גרמניה; משט, ונציה, איטליה; וקווי המים, Galerie Depardieu, ניס, צרפת. עבודותיו הוצגו בגלריה הלאומית לאמנות מודרנית ועכשווית ברומא, איטליה וב־CR10 Arts, לינליתגו ניו יורק וכמו כן בגלריה אנדרה מייזלין, Exit Art, WhiteBox, ו־LAB Gallery בניו יורק סיטי. עמית פולברייט־הייז באיטליה . עבודותיו נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים, ביניהם אוסף המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק. חי ועובד בניו יורק.
