סנדי פאר בת ה-49 מהוד השרון, מרצה ומאמנת לשינוי הסיפור שלנו, תעלה ב-15.6 על במת בית ציוני אמריקה הצגת בכורה מרגשת על סיפור חייה המורכב, כולל דיכאון אחרי לידה שחוותה.במבט הראשון כשרואים אותה ,אי אפשר שלא לחוות את העוצמה של האישה שעומדת מולכן, האלגנטיות, האנושיות, החוזק והחיוך הגדול לא בא בקנה אחד עם חווית החיים המטלטלת שחוותה עוד מילדות.
סנדי פאר בת 49 מרצה ומאמנת לשינוי הסיפור שלנו.את ילדותה עברה בבת ים ,למשפחה קשת יום, ומלאת אתגרים.משהו ששמעה בילדותה גרם לה להבין שלא אוהבים אותה כמו מי שהיא. שהיא קללה ולא ברכה . וזה ליווה אותה כל חייה .סנדי היא אמא לארבעה ילדים ונשואה לאהבת נעוריה, שהיה הכי רחוק מהחיים שהיא חיה כילדה.וסיפור סנדירלה שלה רק החל….
בהריון הראשון שלה כשלא הרגישה את העובר החליטו לאשפז אותה ולזרז את הלידה. התינוק שנולד היה הנס הראשון שלא הרגישה,ההורמונים צנחו ודיכאון החל להתפשט.אחרי ארבע שנים היא מבשרת למשפחה על ההיריון הפעם עם תאומים. שוב קיננה בה תחושה מוזרה, היא לא מצליחה להבין מה עוצר אותה מלשמוח כמו כולם. הבדידות שהתה בנפשה.
בחודש השישי להריון במהלך בדיקת סקירת מערכות מאוחרת הפרופסור מודיע לה שאחד התאומים עם תסמונת שיכולה ליצור בתינוק שפה שסועה, שש אצבעות ,אין לבלב אין כליה ,בעמוד השידרה חסרות חוליות. וההמלצה היא מי שפיר שתומן בחובו את ההחלטה האם להשאיר את ההריון.
סנדי מתכנסת בעצמה, ולמרות ההמלצות על ילד לא רגיל ,בעזרת תפילות ואמונה גדולה היא מחליטה להשאיר את ההריון.בחודש שמיני התפתחה לידה ,תינוק אחד בלידה רגילה והשני בלידה קיסרית. הם נולדו במשקל 1.450,ו1.770 כנגד כל הסיכויים תינוקות פגים בריאים שנושמים בכוחות עצמם .
ולמרות הלידה המשמחת משהו משך אותה למטה לדיכאון שוב,במשך השנים היא מצליחה להנמיך את עוצמת הדיכאון אבל לא להעלים אותו .
אחרי עשור בהם גידלו את שלושת ילדיהם סנדי נכנסת שוב להריון . הגוף נראה בריא מצליח לפתח בתוכו עובר והנפש מרוסקת.לכאורה היה לה הכל אבל תחושת הריקנות והבדידות קיננו בה.היום היא יודעת להעיד שהדיכאונות הם לא רק ניתבח של הורמונים של לידה אלא משהו שחרוט בזיכרון ילדות שבגינו התנהלה כמו שהתנהלה .
על פניו הבית מתנהל כרגיל. בית עם שימחת ילדים נקי, מסודר, ריח של אוכל שמבשם את הבית, חוגים, אפילו פעילות ענפה שלה בבית הספר, היא הצליחה לייצר יש מאין.וסימני עייפות הנפש והדיכאון לא איחרו להגיע,הפאסון שהחזיקה כלפי חוץ ריסק אותה מבפנים. היא כל כך לא הייתה מחוברת לעצמה .
וברגע הזה היא כותבת מכתבי פרידה לבעלה ולילדים ובוחרת להיפרד מהעולם.היא משביעה את חברתה הטובה שאם משהו קורה לה היא תצטרך לקחת אחריות ולגדל את הילדים ואז מתחילה בנסיעה אל המוות שכבר חיכה לה בפינה ורגע לפני היא פוגשת מלאך בדמות אדם שמחזיר אותה הביתה אל תוך הבית הפנימי שלה.
כשהיא חוזרת היא פוגשת את בנה הקטן שנישאר ער וחיכה לה .הוא סיפר לה שצייר לה ציור ושכח במגירה ולא רצה לישון עד שתדע, זה טלטל אותה..
הידיעה שאם הייתה מצליחה לעשות את מה שרצתה , התחושה שבה יגדל הילד האירה אותה לחיים, למציאות חדשה שלא הכירה. והיא מתחילה במסע של ריפוי חדש שלה בעצמה . והיא מצליחה .
בהרצאת הבכורה שלה בבית ציוני אמריקה שתעלה ב15/6 מספרת סנדי דרך העיניים של הילדה שהיתה כיצד ריצתה את כולם , חיה בתחושת ריקנות ואיך מנעה מעצמה לחיות את החיים שבאמת מגיעה לה לחיות.
היא מספרת בהצגת היחיד שלה איך הפסיקה את הסיפור המעוות שסיפרה לעצמה כל השנים והבינה שאנחנו לא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו. ומה שחווינו הוא רק חלק ממי שאנחנו.
להרצאה תגענה נשים לצפות בהצגת יחיד מטלטלת שתסופר מתוך חייה בליווי שירים,מלבושים,וכלים פרקטים שפיתחה.הסיפור שיספר תוך תנועה סוחפת את ההלקאה העצמית הפגישה עם המוות ובעיקר את הרצון לחיות מתוך מהות אמיתית.״אני מספרת את סיפור סנדירלה שלי אבל הוא לא רק שלי. הנשים שיצפו ימצאו בתוך הסיפור שלי חלקים מתוך הסיפור שלהם.חשוב לי שהנשים שישמעו יבינו שהסיפור שלהן הרבה יותר גדול ממה שהן מאפשרות לו להיות. זה יפגוש אתכן בנקודה הכי מטלטלת ושם תרגישו הנעה לפעולה כי אפשר אחרת״.
