עיצוב תיאטרלי, הומור עצמי, מלצרים היפסטרים ואמירה פורצת גבולות מתאחדים לכדי אווירה אניגמאטית במקום החדש במתחם התחנה
במשפט: סקס אפיל אדג'י ומרענן בספוט השבלוני של המתחם.
הלוקיישן: מתחם התחנה.
הורים והוגים: איש העסקים אושרי גבאי (שאטו), העומד בראש אחת מקבוצות חיי הלילה המובילות בארץ.
על הצלחת: תפריט מפתיע בשפע, בטעמים ובאיכות שלו. מה שמבטל במקום את התווית היומרנית שמגיעה בעקבות התדמית מנקרת העיניים שהמקום מציג. המנות פשוטות, טעימות ומוקפדות.
מנות הדגל: פאזל של מרקמים בצלחת שמורכבת מארטישוק צלוי בויניגרט שאלוט, קרם זיתים וגבינת טולום טורקית שייעלמו לכם מהצלחת כהרף עין, קציצות דגים ברוטב חריימה – כשהמנה בפועל לא מכילה קציצות אלא פילה לוקוס, סלט פפאיה שמגיע עם שורשים, בוטנים, נענע, כוסברה ומלא פאפיה. והיהלום שבכתר מגיע בצורת ריזוטו דלעת עם פוריציני וכמהין.
על הבר: 200 סוגים של וויסקי ומבחר קוקטיילים באורך הגלות.
העיצוב: מזכיר את הגריל רויאל בברלין – מצד אחד, מוחצן ומופרז ובו בזמן מעורר הרשאה, מהפנט ומסקרן. החלל המרכזי של המסעדה נחצה על ידי קו מעוגל וזורם שעליו מוצגות תמונות מעוררות וקודרות. כל המקום בנוי ממשחקים של קימורים ואובייקטים מוזהבים בעיצובים מצועצעים ואי סימטריים בהשראת תקופת הרוקוקו שהתאפיינה בחופש יצירתי והדוניזם.
בין האלמנטים הבולטים: בדים בגוונים של יין בורדו, קירות בטקסטורה מוזהבת ומסגרות ברונזה בשילוב גופי תאורה קריסטליים מעוצבים.
הפסקול: פלייליסט לילי מזמין לנגיעות שלפני הקינוח.
ההשראה: פירוש השם קמאו נלקח מעולם הקולנוע ומתאר הופעה חטופה של כוכב ידוע או במאי בסרט, א-לה היצ׳קוק, ספייק לי וטרנטינו. נקווה שמדובר במקום שכאן כדי להישאר ולא כזה שהגיע להופעת אורח.
האווירה: אינטימית, ביתית וזורמת עם קריצה סליזית למגרש הלילי.
