כריס נולד בצרפת לפני 64 שנה סמוך לטולון ובגיל 12 איבד את אמו. את שנות התבגרותו עשה בכוחות עצמו. תחילה הועבר לפנימייה, אך כעבור שנתיים ברח ממנה ופנה לחיי נוודות. הוא עבד במלצרות, שירת בצבא הצרפתי ואז הגיע לכרתים, שם עבד בעבודות מזדמנות. במהלך טיוליו במזרח התיכון הגיע לדהב שבחצי האי סיני, ושם למד להטוטנות. כשהמשיך לישראל היו בכיסו חמישה דולר.
כריס עבד בכמה קיבוצים, אך נותר על קו צרפת-ישראל. בשלב מסוים הכיר בחורה ישראלית, התגייר כדי לשאת אותה לאישה וקבע את מקומו בתל-אביב. בהמשך פנה ללימודי פנטומימה ולאחר מכן קוסמות אצל רוני שכנאי, מייסד אגודת הקוסמים הישראלית. בהיותו חסר כל, בנה כריס את אביזרי הקוסמות שלו בעצמו, כולל כלים שאלתר מחפצים בביתו. פעמיים זכה באליפות ישראל לקוסמים. בשנות השמונים החל להעביר סדנאות רחוב לילדים בשכונת נוה צדק.בשנת 2000 חזר כריס אל אהבתו הראשונה, הליצנות, ולמד ליצנות רפואית אצל שלמה אלגוסי, חלוץ הליצנות הרפואית בישראל. לאחר מכן הצטרף לקבוצת "רופאי חלום – ליצנים בשירות הרפואה", החל לשמח מאושפזים, חולים ובני משפחותיהם ולא עזב את המקצוע.
העברית שבפיו של כריס מתובלת במבטא צרפתי כבד. למרות שהוא חי בישראל כבר עשרות שנים, ברור כי נוח לו יותר לשוחח בצרפתית. בעבודה עם החולים זה ממש לא משנה. עם כולם הוא מוצא שפה משותפת. מדי יום הוא מגיע לבית החולים בדמות אחרת וכשהוא מרים את הכובע ומגלה שפן קטנטן המודבק על קרחתו – כולם מחייכים. "הרופא הזה בסדר, אין לכם מה לדאוג, אני לימדתי אותו", הוא אומר להורים. ״בית החולים הוא מקום מאיים. אני אוהב להראות את הצד האחר שלו", אומר כריס. "מבחינתי אפשר להפוך הכל למשחק.
