הרומן האירוטי, 'פוקר פייס' אומנם יצא לאור רק בחודש אוקטובר האחרון אך הופיע כבר פעמיים ברשימות רבי המכר הדיגיטליים, בנוסף לכך שכיכב ברשימות רבי המכר של מוספי העיתונים. 'פוקר פייס' היינו סיפרה השני של מיכל אדלר ולמעשה הוא חלק ראשון מתוך שניים. אדלר, בחרה באישה שתוביל את העלילה, על אף שלרוב בז'אנר האירוטי הגבר הוא הדמות החזקה שמקדמת את העלילה. "היה לי חשוב להעביר את המסר שגם שאישה יכולה להיות הדמות הראשית בז'אנר הזה ולהוביל את העלילה, ועם זאת הערך של הספר לא ירד", מספרת אדלר.
אולי זה לא מקרי שאלדר בחרה להאדיר את האישה ולתת לה להוביל את העלילה, בילדותה היא כצמה עברה התעללות מינית ולדבריה ב-'פוקר פייס' היא מרגישה שהיא עושה סוג של תיקון. "אני חושבת שבאיזשהו מקום אני מראה שהכוח בידי, גם אם לקחו אותו בעבר זה לא אומר שאי אפשר לשנות את הדברים", היא מסבירה.
אדלר (32), בעלת משרד לעורכי דין,נשואה לאיש הייטק המבוגר ממנה ב-11 שנים ולהם שני ילדים. 'יהלום', ספרה הראשון מספר על רומן שמתפתח בין שני עורכי דין. בספרה יש אלמנטים אמתיים מחייה, אולם רוב העלילה דמיונית.
בין היתר, הספר מכיל הרבה קייסים משפטים מניו יורק, אשר העלילה מתרחשת בה. "גם ב-'יהלום', ספרי הקודם האישה חזקה, אבל שם הגבר הוא עדיין הדמות הבכירה והגדולה שמובילה את העלילה", היא מספרת. "אפשר להגיד שב-'יהלום' הכוחות של הגיבורים שווים ולעומת זאת ב-'פוקר פייס' האישה היא בהחלט העיקר"
מה הניע אותך לכתוב את 'פוקר פייס'?
"המטרה של הספר היא לתת יותר במה לספרים הארוטיים ולראות שגם הספרות הזאת יכולה להיות ספרות גבוהה. הז'אנר הזה לא חייב להיות נמוך ולהכיל מילים גסות, או אקטים משפילים לנשים, ועם זאת הוא עדיין יכול להיות טוב והספר שפונה לקהל הרחב שלו להסתכל על העולם הזה באופן טיפה שונה, להכיר את האישה ולהאדיר אותה".
כאמור, בספרים הארוטיים מקובל שהגבר הוא זה ששולט במערכת היחסים, אילו תגובות קיבלת על כך שבחרת שב-'פוקר פייס' מי שמובילה את העלילה היא דווקא האישה?
"רוב התגובות שקיבלתי התמקדו בעיקר באישה, אך הן היו מגוונות, חלק באמת הופתעו, אך רוב התגובות היו מאוד חיוביות. כשקוראים את הספר נכנסים לתוך עולם מסוים ולמדים ממנו, הספר מאוד אינפורמטיבי, יש בו הרבה דברים שאפשר ללמוד מהם ואפשר לקחת מהם ערך מוסף. באמת הרבה אנשים לקחו מהעלילה ערך מוסף, לדוגמה, נשים שהזדהו עם הגיבורה והעידו על עצמן שהן דומות לגיבורה. הכוונה מהבחינה שאני זאת שמובילה ושולטת בעלילה של החיים שלי, יש בספר דגש על האישה, לא שמתי את הגבר המרכז למרות שזה ז'אנר ארוטי ורומנטי".
מה הביא אותך לרצות לכתוב ספר אירוטי?
"אני מאוד מאוד אוהבת את הז'אנר, אני חושבת שהוא חשוב, מכיוון שלנשים אין הרבה לאן לברוח. כשאישה קוראת תכנים מיניים היא מוגבלת באפשרויות שלה, כי בניגוד לגבר אישה מחפשת את הרגש, ולכן הז'אנר גם מאוד מצליח כי זה סוג של חלון חדש שנפתח לנשים ומאפשר להן לגעת בתכנים האלה בצורה שהן רוצות עם הרגש, הסיפור והעלילה והדמויות שהן מתחברות אליהם. ובאמת רוב הספרים בז'אנר מאדירים את הגבר, אני לא אגיד שזאת אג'נדה פנימסטית מובהקת ובהחלט יש פה רצון לתת קול נשי והעצמה נשית. רציתי להראות שאפשר לעשות את זה בדרך אחרת ולתת לאישה ללמוד על עצמה בסופו של דבר".
את חושבת שהסיבה שבחרת לכתוב עלילה שמעצימה את האישה, קשורה לעובדה שחווית בעברך התעללות מינית שמין הסתם גרמה לך להיות כנועה וחלשה?
"אין ספק. כשלוקחים ממך את הכוח במיוחד בסיטואציה כזו אתה מרגיש חסר כל. אלו חלק מהחוויות שמעצבים אותנו בתור בני אדם, כל אישה שעברה התעללות מינית השאיר אצלה איזשהו חור מאוד גדול שקשה למלא אותו. חלק מהנשים שעברו את זה לא יכולות לגעת בתכנים מיניים וזה משפיע המון. אני חושבת שאחת התגובות הכי מרגשות שקיבלתי הייתה ממישהי שעברה התעללות, היום היא נשואה ויש לה ילדים ועם זאת היא לא הצליחה להביא את עצמה למקום שבו היא נפתחת רגשית לבעלה. יש לציין שבדומה לגיבורה גם היא וגם בעלה עורכי דין ולאחר שאותה בחורה קראה את הספר היא כתבה לי מכתב מאוד מרגש שהספר הביא אותה למקום שהיא מצליחה להתקרב מחדש לנושא הזה וזה קירב אותה לבעלה מאוד. אין ספק שיש לזה משמעות אדירה, גם שלא יודעים מה עומד מאחורי הספר, סך הכל מדובר ברגשות של בני אדם ושנוגעים ברגשות צריך לעשות להם מחוות. אני חושבת שבאיזשהו אני מרגישה שהספר הזה הוא סוג של התיקון שלי, שמראה שהכוח בידי, גם אם לקחו אותו בעבר זה לא אומר שאי אפשר לשנות את הדברים. מכל חוויה אפשר לצמוח, גם אם היא רעה מאוד"
