לקראת פתיחתו המחודשת של בית הספר היסודי 'דרויאנוב' בפלורנטין החליטה המנהלת להפגיש את בני השש שעולים לכיתה א' עם בוגרי המחזור השישי שסיימו לפני חמישים שנה. זכרונות ילדות התערבבו להם עם תובנות על שיטות החינוך של פעם ובצד כל זה המפגש המחודש עם המחנכת שלימדה אותם בביתה / לקראת פתיחת שנת הלימודים
לא רק בירושלים של יוסי בנאי. גם בפלורנטין של שנת 2016 שרים 'אני חוזר אל סמטאות ילדותי' בוגרי מחזור ו' של שנת 67' שסיימו את לימודיהם בבית הספר היסודי 'דרויאנוב' שהוקם בראשית שנות השישים בלב שכונת פלורנטין שבו אליו כדי לפתוח ביחד את שנת הלימודים עם התלמידים שעולים לכיתה א'. לפני חמישים שנה הם סיימו את בית הספר ולקראת פתיחתו המחודשת לאחר רבע מאה בהם המבנה הוסב לסדנאות אמנים, הם נזכרים בימים היפים ההם. ממרחק הזמן הכל נצבע בצבעים נוסטלגיים "התחושה שלי" אומרת רות ייני בוגרת המחזור שגרה בצפון העיר "שהיום דרכי ההוראה שונות והגישה לילד במובן של יותר אהבה וחום וגם לא וויתרו על אף תלמיד בין אם הוא היה נחשב חזק או חלש והראייה היא שכולנו הצלחנו". יחד אתם הגיעה מירה פורת, המחנכת שלהם שכולם רוחשים לה כבוד ונזכרים איך היא הייתה מזמינה את כולם ללמוד איתה בחצר ביתה לאחר שעות הלימוד לקראת מבחני הסקר שהיו נערכים אז "אין ספק שמפגש כזה מעורר התרגשות רבה" מספרת פורת ומתפעלת מהמבנה החדש שהוקם סמוך לחורבות המבנה הישן. לילדי 'דרויאנוב' בפלורנטין של לפני 50 שנה לא היה קל: בתים של ניצולי שואה מתפוצות שונות, עוני, מלחמת ששת הימים בה שימש ביה"ס כמקלט שכונתי והילדים שהיו צריכים לדאוג לכל התושבים שהגיעו למקלט "אני נזכרת במשחקי הרחוב של אז" מספרת יהודית רומנו שהגיעה אף היא למפגש המחזור "היינו לבית הקולנוע הפתוח שהיה בשכונה וכולנו היו נפגשים בבית הספר"
המפגש עם מחנכת הכיתה נולד מחדש לפני שנתיים כאשר אחת התלמידות ראתה תוכנית טלויזיה שעסקה בקשיים של נכדה של פורת שלוקה בקשיי תקשורת ותנועה. בעקבות זאת ולאחר חיפוש מדוקדק התלכדה הקבוצה מחדש כאילו לא עברו מאז יובל שנים ומאז הפלא ופלא הם נפגשים אחת לכמה חודשים ומעלים זכרונות.
הרעיון לחידוש בית הספר נולד בעירייה לפני מספר שנים בעקבות התפתחות האזור והתחדשותו שהביאו לגידול במספר הילדים בגיל גן ובי"ס יסודי לפתוח מחדש בי"ס יסודי באזור.בסופו של דבר הוחלט על הקמת ביה"ס יסודי הכולל 18 כיתות, 2 כיתות חינוך מיוחד בשטח של כ-2,888 מ"ר ברוטו וכן 3 כיתות גן ילדים בשטח של כ- 450 מ"ר ברוטו.
החברות ביניהם גם כיום חזקה מאוד. הם אומרים שזכרונות הילדות החמים והטובים ביותר שלהם הם מביה"ס. בית הספר היה המקום בו גם סעדו חלק מהילדים את הארוחה החמה היחידה שלהם באותו יום, שכן בבית הספר פעלה מסעדה שזה היה ייעודה. כשסיירו יחד עם המורה בשכונה, סיור נוסטלגי, התאכזבו רק מדבר אחד – שביה"ס עצמו היה סגור. בשיפוצים.
כעת הוא נפתח ושוב ימלאו אותו צלצולי פעמון וקולות של ילדים.
