מפגש לא צפוי עם הומלס בפתח ביתו הוביל את ישי רוזן, איש הייטק וסטודנט במכון אבני להתחקות אחר חמישה הומלסים בת"א בניהם סטודנט מארה"ב שמאס בריצה אחר הכסף, אומן מיוסר מרוסיה ועוד טיפוסים שמנפצים את הדימוי הרווח עליהם. בעקבות כך הוא החליט להקדיש להם את פרוייקט הגמר שלו: ציורי גרפיטי בשכונת פלורנטין שנושאים את דיוקנותיהם, ציטוטים מעולמם הפנימי וברקוד שמוביל לאתר שעיצב עבורם
כבר בתחילת הדרך נחשב הגרפיטי – אומנות ציור הרחוב לכלי אומנותי שמערער על הסדר הקיים בשילוב של טקסט ציור או גם וגם. ישי רוזן (30) תלמיד במחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במכון אבני לוקח את הגרפיטי צעד אחד קדימה: את פרוייקט הגמר שלו הוא הקדיש לחמישה דרי רחוב מתל אביב שאת דיוקנאותיהם צייר על קירות שכונת פלורנטין. אם הקיר הוא עיתון אז רוב אמני הגרפיטי הם סוג של פובליציסטים ואילו רוזן הוא כתב לכל דבר והוא מביא את הסיפור של מי שנמצא במגע הכי קרוב לאותם קירות – ההומלסים, כך שהאומנות היא בה בעת תפאורה ומסר ובכך מוציאה את דרי הרחוב מהשקיפות שאותם קירות מעניקים להם.
בדרך לציורים בפלורנטין אני שומע מרוזן איך הכל התחיל "אני גר בדרום ת"א" הוא מתאר "ובאחת הפעמים כשחזרתי מהעבודה בשעת ערב הומלס התיישב מול פתח ביתי. נבהלתי ופחדתי והזמנתי את העירייה" אך בעוד לרבים זה נשאר בתור אנקדוטה שהייתה נשכחת בבוא הזמן רוזן החליט לבדוק מה באמת מסתתר מאחורי 'ההומלסים המפחידים' הוא התחיל להסתובב בעיר ופגש כמה מהם כדי לשמוע את סיפורם "ואז החלטתי להפוך את זה לפרוייקט הגמר שלי".
רוזן גילה את אומנות איור הקירות רק בשנה האחרונה. לפרנסתו הוא עוסק בתחום המתקדם בהיי טק בכל הקשור לאבטחת מידע ופעילות סייבר "אני עובד בחברה שנותנת שירותי אבטחה לבנקים באירופה ובין היתר אנחנו מונעים מעבריינים לפתוח אתרי דמה כדי להונות לקוחות". רוזן מספר לי שבמשרד שלהם יש שעון שמונה את סך מיליוני הדולרים שהם מנעו מעברייני רשת לעקוץ לקוחות בנקים.
"חשבתי שהחיבור בין אנשים שגרים ברחוב לבין אומנות רחוב יכול להיות מאוד מעניין.במשך השנה קיימתי ראיונות שטח עם חמישה הומלסים ושמעתי את הסיפורים שלהם".
איך אותם דרי רחוב הסכימו להיחשף ?
"הם הסכימו בתנאי שאצלם אותם ואהפוך אותם לאומנות. הם לא הסכימו שאפרסם את התמונות שלהם אבל כאיורים לא הייתה להם בעייה".
במהלך אותם ראיונות גילה רוזן סיפורים מעניינים של הומלסים. סיפורים שמצד אחד מנפצים את הדימוי המקובל של הומלס חלש ובעל מבנה אישיות בעייתי ומצד שני הסיפורים חושפים הומלסים שהחליטו לחיות כך מתוך בחירה אידיאולוגית כתפיסת עולם "אנדרי" מספר לי רוזן "למד אומנות ברוסיה ופגשתי אותו בבית תמחוי של עמותת לשובע שם הוא הראה לי ציורים שלו. יש גם את הסיפור של ניק – בחור אמריקאי בסוף שנות העשרים שמאס בחיי החומר והסגידה המערבית לכסף. עזב את המכללה בה למד בארה"ב ועבר לחיים יותר פשוטים ללא המרדף המתמיד אחר הכסף".
מה למדת מאותם הומלסים ?
"למדתי מהם המון. למשל על הסולידריות שלהם ברחוב ואיך הם חולקים דברים. למשל אחד הדברים שסיפר אחד מהם שאמר לי 'נניח שיש לך עשרה מיליון דולר ואתה תיתן חצי מיליון מתוכם אז זה בטל בשישים. אבל אם אני נותן לך חמישה שקלים מתוך עשרה שיש לי אז אני נותן לך חצי מימה שיש לי".
כאיש היי-טק רוזן הדביק ליד על ציור רחוב ברקוד שסריקה שלו מובילה לאתר שבנה ובו מופיע סיפורם האישי של דרי הרחוב שהוא ראיין "היום כמובן" מסכם רוזן "אם אראה הומלס ליד ביתי אני לא ממש אפחד".
העבודות יוצגו בתערוכת הבוגרים של מכון אבני 14.7-24.7, ברחוב אילת 23, תל אביב – יפו
