רוני לוגסי, יוצרת מורה וכוריאגרפית מצליחה להכיר לצעירי ישראל את ריקודי המחול ובפרט הפלמנקו דרך הפקות משמעותיות שהיא יוצרת ומגיעות אל ילדים ברמת אביב, דימונה או קרית שמונה. "הרווח הגדול שלי הוא לתת לילדה את האפשרות לחלום, להיות רקדנית ולממש עצמה", היא אומרת. לכבוד ההפקה החדשה שלה היא מספרת איך הריקוד עזר לה לשמור על שפיות בחייה ולמה הדיוק והעומק של בלט כל כך נכן בעידן הדיגיטלי המהיר
בפסטיבל ימי פלמנקו הבינלאומי שהתקיים במרכז סוזן דלל לפני כחודש העלתה לוגסי את הפקתה החדשה "הריקוד של דאלי", וכעת היא בעיצומו של בניית מסע ההופעות שעתיד לצאת הקיץ ולרוץ לאורך השנה בכל הארץ.
כמי שנחשבת לאוטוריטה בישראל לגילאים צעירים בתחום הפלמנקו רוני לוגסי עובדת ומלמדת בעיקר ילדים מגיל הרך ועד נערים בוגרי תיכון. את שיטת הריקוד שלה יצרה תוך כדי עבודה, לדבריה. "שני מופעים שיצרתי רצים בכל הארץ במסגרת סל תרבות ארצי, החשיפה שלהם לילדי הגן וכיתות א' נתנה לי המון יכולת להבין גם את המתודיקה, החשיבה והיצירתיות של הפלמנקו, שהוא עולם מאוד עשיר", היא אומרת.
הפלמנקו הוא ריקוד שהגיע מדרום ספרד וכיום פורץ כל גבול, אל כל חלקי העולם. אם בעבר הצוענים שרקדו פלמנקו נחשבו לסגורים היום היוצרים שנוגעים בפלמנקו הביאו את הריקוד להתנסויות מוזיקליות חדשות, כולל שימוש בבגדים ואביזרים השאולים מעולם הבלט כמו מניפה, שאל וקסטנייטות (זוג כלי הקשה אידיופוני).
"הקצב זה הדבר שהכי מסמל את הפלמנקו והמקום זה הוא בית עבורי", היא אומרת, "אני מאוד מנסה לתרגם את זה היום לתלמידים שלי. גם ביצירות שלי אפשר להתפזר, לקחת השפעות מפה או שם אבל יש לך את המקום שלך ששם אתה מחובר ושם אתה מוציא הכל וזה מה שאני מרגישה לאורך כל השנים האלה. יש לי זכות להתעסק במה שאני אוהבת ולהתפתח בתוך העולם הזה כי הוא כל הזמן מתפתח ומאפשר שיתופי פעולה מוזיקלים".
לוגסי (43) ירושלמית במקור, גרושה ואם לילד בן 14, מתגוררת בכפר גנים שבפתח תקווה. מאחוריה רזומה מכובד של מופעים והרצאות עם מסר ומטרה שאחד הם: העצמה נשית. היא מספרת שהריקוד והפלמנקו בפרט עזרו לה "לשמור על השפיות", כשהתגרשה לפני כ-14 שנים ונותרה אם חד הורית עם תינוק בן יומו. "הריקוד זה לדבר את הגוף, את המחשבות. את חוזרת מסיטואציה לא נעימה ויכולה להוציא את הכל ברקיעות רגליים, במקום שהוא העולם שלי ושם אי אפשר לגעת בו. באותם ימים גם הייתי רקדנית בלהקת הפלמנקו הישראלית וגילמתי את כרמן, שהיא דמות מלאת תעוזה וחוצפה ופתאום המקום הזה שבין הבמה לחיים האמיתיים התכתב אחד עם השני".
כלומר? זה לא עלול לבלבל?
" הריקוד מצד אחד נתן כוח ומצד שני עזר להתמודד עם רגעים פחות נחמדים שהחיים זימנו . זה שמר על הפוקוס שלי גם מבחינת הפוקוס המשפחתי כשהייתי צריכה לתפקד כאם לתינוק. ב-IMPACT, רשת למחול בינתחומי של לוגסי שכוללת שני סניפים בראשון לציון ופתח תקווה ניתן להתמחות בפלמנקו, בלט קלאסי והיפ הופ. הלהקות הייצוגיות של "IMPACT" לקחו חלק בפסטיבלים הנחשבים והיוקרתיים בעולם: פסטיבל ולורה, בולגריה, אלבניה ,יפן וספרד, הופיעו על במות היורודיסני כאטרקציה מרכזית כשהם נושאים בגאווה את דגל ישראל.
כמו כן, רוני מכשירה מורים למחול ספרדי ופלמנקו ע"פ שיטה ייחודית שפיתחה במהלך שנות עבודתה עם הגיל הרך, ילדים, נוער ומבוגרים. מתוך הבנה שהדור מתפתח כל הזמן, היא בנתה מערכי לימוד שמתעדכנים כל הזמן , מלמדת את המערכים של הריקוד, השפה, בחירות מוזיקליות ומה נכון ומתאים לכל גיל גם מבחינת כוריאוגרפיה "ואני מאוד נהנית מזה כי זה להמשיך הלאה, להעביר את האני מאמין שלי ואחר כך כשאני שומעת את הפרגון מכל מקום בארץ זה מחמם את הלב, בעיני זה נפלא שאותה תכנית יכולה לעבוד עבור ילד בקרית שמונה, רמת אביב או דימונה".
בלט בכלל פופולארי בישראל, ובפרט אצל הנוער?
"יש קאמבק מאוד גדול לתחום הזה. היו שנים שהיה מאוד קשה במיוחד לבני נוער צעירים להבין את העבודה פנימה שנדרשת בריקודי בלט , העולם אומנם מתקדם אבל יש עדיין כוח לדברים הנכונים והטובים שעליהם מושתת עולם המחול. במחול הקצב יותר איטי וזה משהו שמאוד קשה להבין ולהניע בעידן הרשתות החברתיות והאינטרנט שהכל צריך לקרות כאן ועכשיו. בבלט ובמחול אנחנו מתמקדים במקום הזה של לעבוד פנימה, להקשיב לגוף ולהיות קשוב לקצב. לא תמיד לנו כמורים קל להסביר את החשיבות של זה לנוער ואני שמחה שהמגמה בשנים האחרונות בחלק מבתי הספר היא להכניס את הבלט כמסלול חובה ללהקות (במסגרת לימודי ריקוד נ.פ).
"בהתחלה יש הרבה מאוד הדברה סביב זה, מדוע זה חשוב וכשהם בתוך התהליך הם מרגישים את השינוי שקורה להם הן בתפישה כל הרעיון והן ברמת הביצוע. אני רואה את זה בכל תחומי המחול, גם אלו שבוחרים מסלול פלמנקו או היפ הופ – כשבאים גם מרקע של בלט הגוף בעצם מדבר אחרת הוא כמו מותח את עצמו ואת זה אי אפשר לקחת מהבלט הקלאסי. היכולות שלו לשמר את הגוף, להבין את המדיות הבסיסיות, רקדן שלמד את הבלט יכול אחר כך לבחור כל תחום מחול אחר ולהצליח בו כי הוא צבר לעצמו שורשים יציבים, מהבלט".
בשנת 2009 הקימה רוני את תיאטרון "אלמה" – תיאטרון פלמנקו לילדים ולנוער ייחודי המשלב מס' אומנויות: תאטרון, מוסיקה ומחול. זהו תאטרון פעיל שיצר הפקות מרכזיות עבור תכנית סל התרבות הארצית כדי שכל ילד בארץ יוכל להכיר את ריקוד הפלמנקו בין אם דרך הצגה המשלבת אותו או סיפור ילדים מוכר שנותן ויזואליות של פלנמקו.
"המטרה שלי דרך סל תרבות היא להגיע למקומות שבהם ילדים לא נחשפים לריקוד וכן לחשוף אותנם לאמנות אחרת וזה אחד הדברים שאני מתעקשת לעשות. אני מגיעה למקומות שונים בארץ לפעמים כמה פעמים וזה תענוג ממש גדול. מקבלת גם מכתבים שמספרים על ילדים שחזרו הביתה אחרי מופע וסיפרו להורים עליו, כל כך משמח לראות שזה משהו שאחר כך נשאר להם. אם נתתי לילדה אפשרות לחלום להיות רקדנית ולממש את עצמה לא משנה במה, זה הרווח הגדול".
